איזה שמות נתתם להם


נתינת שם לילד אחרי קרוב שנפטר שלא כדרך הטבע, (תאונה, מלחמה, פעולת איבה), עלולה להזמין את הקרמה הקשה של הנפטר לתינוק החדש. כתבה ראשונה

בחירת שם לרך הנולד יכולה להוות את אחד מעיסוקים המהנים ביותר בעבור ההורים המאושרים ומצד שני, גם אחת מהחוויות המתסכלות וחסרות ההסכמה הגדולות ביותר בין ההורים לבין בני משפחתם. בחירת השם משקפת דברים רבים והיא לוקחת בחשבון מסורת משפחתית, אופנה, העדפות אישיות שנאות ואהבות. בעולם הפרסום והעסקים, שם שווה כסף טוב. שם הנו המוניטין של החברה וחברות רבות מקדישות תשומת לב רבה למציאת שם למותג חדש. שם יוצר רושם מיידי הוא מהווה את כרטיס הביקור והאריזה שלנו. כמה מאתנו אוהבים את שמם בעוד אחרים מרגישים, שלא בנוח אתו ומבקשים לשנותו. צליל השם נותן לנו הרגשות שונות וזאת בגלל האנרגיות השונות המוקרנות ממנו. מהו אם כך, כוחו של השם? כבר נאמר, " טוב שם טוב, משמן טוב !". לפי אמונתם של נומרולוגים רבים, השם מסמל את תמצית אישיותו של האדם. כל מעלותיו ותכונות אופיו, אשר יחדיו מהווים את זהותו האישית - טמונות בין אותיות שמו. לכל שם יש מספר המייצג אותו. למילים המרכיבות את השם יש צלילים. הצלילים הם תוצאה של וויברציות ולכל ויבראציה יש ספרה העומדת מאחוריה. זוהי אך דרך נוספת לומר, שלכל אות מתוך הא"ב העברי יש את הצליל השונה שלו המבדיל אותו מרעותו. בהתאם צלילים ולוויבראציות אלה ולערך המספרי שלהם, מורכב השם. השם נושא בחובו משמעות פנימית, הבנה נסתרת וחוכמה אישית. כיום שמו של האדם הנו התווית שלו, בעבר השם הווה את זהותו של האדם. כיום בוחרים שם היות והוא נשמע יפה, אופנתי ומתאים לאדם והוא מהווה את התדמית שלו. בעבר שמו של האדם נבחר בעבורו, בגלל הוויבראציות האיכותיות שלו ובמקומות בהם שלטה הנומרולויה - בגלל הפוטנציאל הנומרולוגי שלו. בנומרולוגיה הוויבראציה של השם חשובה ביותר, במסורות מסוימות האמינו שהשם הנו המפתח האישי להארה, לחופש ולעליה ברמת המודעות. בתרבויות אחדות לשאת את שמו של אדם מסוים היה כמו להתחבר אל כוחו, איכויותיו ותכונותיו של אותו האדם. לדעת את מספר השם, היה יתרון ניכר ופריבילגיה נדירה בעולם הקדום. במערב, בזמן האבירות והאצולה, שמו של האדם היה נזר לראשו וכיבוד שמו של האדם היה חיוני ביותר, במיוחד מהסיבה שהיה מנהג להעביר את שמו האדם לצאצאיו. שמו של האדם לא היה שלו, הוא היה רק האפוטרופוס עליו. כוחו והפוטנציאל של השם שרת אותו רק במידה והאדם כיבד את שמו. במסורות מזרחיות, אנשים מקבלים על עצמם שמות, כחלק מחניכה, שהם עוברים \לעצמם נוהג זה. לאינדיאנים בצפון אמריקה, הייתה שיטה דומה של שמות, על ידי מתן שם חדש, שם רוחני, האדם קבל, על פי אמונתם, אנרגיה חדשה וויבראציות וכוח. שם חדש זה זוהה בדרך כלל עם אל, או ארכיטיפים, אשר יכלו לעזור, להגן ולעורר השראה בדרכו של האדם עלי אדמות. שם רוחני הוא גם אות קבוע המזכיר לאדם את זהותו הרוחנית האורגינלית. שמו של האדם הנו שורש נשמתו, במילה נשמה נמצא במרכזה את האותיות ש' ו- מ'. ידיעה והכרה, שלכל אדם יש מקום בעולמנו בהתאם לשורש נשמתו ושנשמות אלו יורדות לעולם בהתאם לתפקידם ולצורך העולם, הייתה משנה כליל את ההתייחסות של אדם לרעיו ולעצמו. ידיעה והכרה אודות יכולתה של נשמה להתגלגל שוב ושוב הייתה מונעת מלהעניק לתינוקות שמות של נפטרים, שהלכו לעולמם, שלא כדרך הטבע (במלחמות, תאונות, פעולות איבה וכו',) ובזאת חוסכת לתינוקות אלה את "הקרמה" ( חובות מגלגולים קודמים), הקשה של הנפטרים, שבשמם הם נקראים. השם שניתן לאדם לאחר היוולדו, מייצג את אופיו הבסיסי של האדם והפוטנציאל הגלום בו. שם משפחה המפוענח לחוד, מספק מידע גנטי - תורשתי. כל שינוי שם במהלך החיים מוערך, כבעל משמעות בולטת. כשנערה נישאת היא מחליפה את שם משפחתה. שם משפחתה הקודם מצביע על תכונות האופי שירשה וגורלה בטרם נישואיה. בעוד שמספר שמה החדש (הנומרולוגי) מגלה איזו השפעה תהיה לנישואיה עליה. כל שם שנרכש, או אומץ במהלך שלב מסוים בחיים מלבד לאחר הלידה - מסגיר את הנתון המכונה " מספר ההתפתחות", מאחר ויש אנשים המחליפים את שמותיהם או משנים את הרכב אותיותיהם בכוונה תחילה, כדי לזכות בהשפעה נומרולוגית רצויה יותר, חשוב ביותר להתייחס בכובד ראש לשינויים אלה. האם האדם צריך לשנות את שמו ? כן ולא, אם האדם באמת שונא את שמו, אם הוא חושב, שהשם "קטן עליו" או גורם לו צער ואי שביעות רצון, אם השם אינו מתאים לעיסוקו של האדם או למה שהוא מבקש לעשות ואם הוא לא מצליח באופן עקבי - אז כן ! אם האדם חושב לברוח מגורלו, אם הוא רוצה להשתחרר ממחויבויות, אם הוא חושב לסלק את כל ה"קוצים מזר השושנים", או להפוך את העשבים השוטים של חייו לגינה פורחת - אז לא ! לכולנו יש מספר כיוונים שאליהם עלינו ללכת, מספר שעורים, שעלינו ללמוד וגורל מסוים למלא ולפעמים העבודה הזו אינה קלה. בשורה התחתונה ובסופו של דבר, אין לאן לברוח, אולם יש תקופות מסוימות בחיים, שבהן הצטברות המטלות המוטלת על האדם כבדה למדי והוא זקוק לעזרה, על מנת לחלץ עצמו מהתסבוכת. קורה גם, ש"נתיב ההזדמנויות" שלנו בחיים (סה"כ הערך המספרי של תאריך הלידה) נותן לנו סיכויים גדולים ביותר ואילו הויבראציה של השם, "היכולת" לא יכולה לשאת זאת. קורה אף, שהמוניטין של האדם נפגע, כתוצאה ממעשי בני משפחתו או שהוא מרגיש שהשם, שניתן לו בלידתו, ניתן לו בטעות, כאן ניתנת בהחלט האפשרות לשקול שינוי שם. לא פעם, האדם מילא את הבקשה הראשונית של שמו והוא "גדל" והתפתח ושמו נעשה "קטן" עליו - אדם זה מוכן עתה לצאת לדרך חדשה של התפתחות, זוהי הרגשה פנימית סובייקטיבית של אדם האומר :" השם שהורי נתנו לי בלידתי, לא מתאים לי", זוהי זעקתו של האדם הרוצה לשנות את שמו. קיימת ברית חזקה בין העובר לבין ההורים. העובר בוחר להיוולד להורים ספציפיים אלה ותת ההכרה של ההורים יודע בדיוק איזה שם לקרוא לתינוק, אולם לא פעם, ההחלטה קשה וקיימת חוסר הסכמה לגבי השם הנבחר או ששאר המשפחה מתערבים ואז התינוק עלול להגיע לעולם עם שם לא מתאים, שלא רק מגדיל את קשייו, אלא גם עלול להפריע לבריאותו. כשהאדם מבוגר מספיק לחשוב בעבור עצמו, הוא יסלק מעליו שם זה וייתן לעצמו שם אחר, כך שהוא והוויברציות האישיות שלו יתאחדו מחדש ויתחילו לעבוד בתיאום מלא. קרה לא פעם, שהורים בחרו בקפידה את שמו של היילוד, אולם עם הכרזת השם יצא מגרונם שם אחר לחלוטין, שם שתת ההכרה הכתיב להם או מקרים, שהשם נבחר אף הוא בקפידה לאור תאריך נתון של לידה משוערת ואז התאחרה לה הלידה והילוד בחר לעצמו את יום לידתו, מאוחר יותר מהנקבע ונוצר מצב, שהשם כבר אינו מתאים לתאריך. על האדם המעונין בשינוי שמו להיות בטוח מכל הבחינות, שהוא אכן נקרא נכון מלכתחילה ושברצונו לעשות את השינוי לא מתוך איזה שיגעון פתאומי ורגעי, אלא מתוך סיבה רצינית, כך שהשם החדש , ללא ספק, יעבוד לתועלתו. אף על פי, שאנו לעולם לא נוכל לברוח מ"מאוויי הנשמה", (סך הכל הערך המספרי של התנועות בשם) או מהגורל הנקבע על ידי "נתיב ההזדמנויות" שלנו ( סך הכל הערך המספרי של תאריך הלידה), הרי האדם יוכל להרוויח יתרונות רבים על ידי כך, שהוא ימשוך לעצמו עזרה מבחוץ, אשר תקדם את הצלחותיו ותזמן לו את הזדמנויותיו. בספר בראשית י"ז פס' ה' מודיע אלוהים לאברם "לא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם, כי אב המון גויים נתתיך" ובהמשך בפסוק ט"ו מוסיף אלוהים ואומר: "שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי, כי שרה שמה", כאן בעצם החל מהפך באישיותו של אברם, מספקן הפך לאדם, שאמונתו באל גדלה ביותר. בתהליך השינוי, שעבר על אברהם גילה לו הבורא את המכניזם המטפיזי, שבאמצעותו יצליח לשנות את הגורל, שחזה בכוכבים. במצוות הבורא הוסיף כאמור אברם את האות ה' ושינה אותו לאברהם ואילו שרי אשתו הפכה לשרה. פעולה פשוטה זו של הוספת אות לשמם, אפרשה להם, באקט של בחירה חופשית, לשלוט בכוחות הגורל ולשנות את מערך השפעת הכוכבים עליהם. על אברהם הוטל ללמוד ולהבין, שעליו להגיע לרמת מודעות גבוהה יותר כדי לקבל את מתנתו של הבורא. בדרגת המודעות הנמוכה, שבה הוא היה, בנו לא יכול היה להיוולד. בקרוב כתבה שניה בסדרה.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.