איש ואישה שווים שונים ומשלימים


דינה הכהן, מרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמדרשת אמונה ללימודי האשה והמשפחה היהודית בימינו.

בחברת ימינו עולות שאלות של כבוד האדם וחירותו, זכויותיו ומקומו בחברה שוויונית. בין אלה נתייחד המאבק על מעמדה ומקומה של האשה בחברה ובמשפחה. שאלות אלה המבטאות שאיפה לעשות צדק חברתי עם כל אדם, עולות על רקע של יחסים בלתי שוויוניים שהיו בחברה בין המלך לנתיניו (ביטוי לכך במהפכה הצרפתית, במהפכת הקומוניזם ברוסיה ועוד), בין האציל לאיכרים, בין העובד למעבידיו, בין איש לאשתו ועוד. בחוק האירופי הקדום בימי נדידת השבטים היה מקובל מושג שלטון הגבר Patria Potestas על אשתו ילדיו ועבדיו. מותר היה לבעלים להרוג אותם גם בלי בית משפט. חוק זה הלך והתמתן ובמשך הדורות נעשה הומני יותר ויותר. אף על פי כן כאשר בימינו אשה באנגליה תבעה את בעלה על אונס לא זכתה בדין מכוח החוק האומר שהסכמתה להינשא לו מתירה לו לעשות בה כרצונו. האשה כיום שואפת למימוש עצמי, ליחסים שוויוניים במשפחה ובחברה. נעיין במקורות התורניים ונלמד מה יש בהם לומר לנו בשאלות אלה. ערך היחיד - ערך האדם המשנה בסנהדרין (ד,ה,) משיבה לשאלה: מדוע נברא האדם יחידי? א. כל אדם הוא עולם מלא, כל המציל נפש אחת כאילו קיים עולם מלא. וכל המאבד נפש אחת כאילו איבד עולם מלא. ב. כל בני האדם נולדו שווי ערך. "מפני שלום הבריות - שלא יאמר האדם לחברו אבא גדול מאביך". ג. שלא יאמר אדם שתי רשויות בשמים. אלוקים אחד ברא אדם אחד. ד. אדם טובע מטבעות בחותם אחד, וכולן דומים זה לזה. הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהם דומה לחברו, לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם. הגמרא על משנה זו (לז, עא) אומרת אעפי"כ בני-אדם נכשלו. סוף סוף האנושות הגיע כיום להבנת ערכים אלה של זכויות האדם לכבוד ולחרות, שאיפה אידאית זו הנה מיסודות המוסר האלוקי, הבא לידי ביטוי בתורת ה. איש ואשה שווי ערך איש ואשה שניהם נבראו בצלם אלוקים. "ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם" (בראשית א,כז). שוויון ערכי בין אדם לאדם בכלל ובין איש לאשה בפרט המלה איש ואשה היא בעברית אותה מלה במשמעותה. והשאיפה היא: "והיה ביום ההוא. תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי" (הושע ב, יח). צאו ובדקו בכל התנ"ך כולו ותמצאו כאשר אשה פונה לבן זוגה היא קוראת לו אישי (ולא בעלי). לדוגמה: לאה קוראת לבנה השלישי לוי באמרה: "הפעם ילוה אישי אלי" . (בראשית כט, לד) אמו של שמשון קוראת לאביו: "ותמהר האשה ותרץ ותגד לאשה ". (שופטים יג י) האשה השונמית פונה לבעלה: "ותאמר אל אשה" (מלכים ב,ד,ט), ועוד. בתורה שבעל-פה: "השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין, לכל משפטים, לכל מיתות, לכל נזיקין,"(קידושין לה עא, בבא קמא טו, עא , מכילתא שמות כא יח) המלה השוה מדברת על שויון מוחלט בין איש ובין אשה בחיוביהם בקיום תורה. אמירה זו היא אכסיומה בכל הלימוד התורני. דברים אלה משמשים יסוד לכל דיון ואינם שנויים במחלוקת בשום מקור תורני. במדרש מצאנו: "ודבורה אשה נביאה, מה טיבה של דבורה שניתנבאת על ישראל ושפטה אותם והלא פנחס בן-אלעזר עומד, מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ בין גוי בין ישראל, בין איש בין אשה, בין עבד בין שפחה הכל לפי מעשיו של אדם רוח הקודש שורה עליו" (שמעוני, שופטים ד). שוני אישי בני אדם נבראו שונים באישיותם. יש שוני אישי בין אדם לאדם בכלל. "כשם שאין פרצופותיהן שווים זה לזה כך אין דעתן שווין זה לזה" (תנחומא פ פנחס י). השאיפה היא שכל אדם יבטא את אישיותו הייחודית ולא יחקה את השני: "אם אני-אני, ואתה-אתה הרי אני-אני, ואתה-אתה אבל אם אני-אתה, ואתה-אני הרי שאני לא אני- ואתה לא אתה" (רבי מנחם מנדל מקוצק). מי שרוצה להגיע לשוויון ע"י כפילות מקפח את השונה. בסדום היתה שאיפה כביכול לשוויוניות: "היתה להם מטה שהיו משכיבין בה אורחים. אדם ארך - קצרוהו, קצר - מתחוהו" (סנהדרין קט). בגישה זו מקפחים את השונה. יש צורך לתת לכל אדם מטה משלו, לכל אחד לפי ארכו. איש ואשה שונים באישיותם. איש הוא זכר ואשה היא נקבה. וככאלה יש בהם צד שווה ערך כבני אדם ברואים בצלם אלקים, אבל שונים באישיותם. והנה בשני השמות האלה נתבאר, שכבר יש לאשה שני תכליות. האחד, מה שיורה עליו שם "אשה" - "כי מאיש לקחה-זאת" (בראשית ב, כג), וכמוהו תוכל להבין ולהשכיל בדברי שכל וחסידות, כמו שעשו האמהות וכמה צדקניות ונביאות, וכאשר יורה פשט פרשת "אשת-חיל מי ימצא" (משלי לא).והשני, ענין ההולדה, והיותה כלי אליה ומטובעת אל הלידה וגידול הבנים, כאשר יורה עליה שם "חוה" - "כי היא היתה אם כל-חי". והנה תהיה האשה, כאשר לא תלד לסיבה מהסיבות, מנועה מהתכלית הקטן ההוא אל מציאותה (השני דלעיל), ותישאר להרע או להיטיב כמו האיש אשר לא יוליד,.ונאמר (על האיש העקר ועל האשה העקרה) "ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות" (ישעיהו נו, ה), כי ודאי עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים (רש"י בראשית ו, ט: ועי ב"ר ותנחומא). על-כן חרה אף יעקב ברחל כשאמרה "הבה-לי בנים" וגו (בראשית ל, א-ב), לגעור בה ולהשכילה בזה העניין הנכבד, והוא שהיא אינה מתה לפי התכלית המשותף, באשר מנע ממנה פרי בטן, כמו שיהיה בו הענין גם כן אם לא יוליד. (ר יצחק עראמה, "עקידת יצחק", שער תשיעי). טווח השונות הוא אין-סופי. כי כל אדם נברא יחיד ומיוחד. יחד משלימים זה את זה השוני בין בני אדם מאפשר תרומה הדדית בין בני האדם והעשרה של מאפיינים אין סופיים. לאיש מאתנו אין את כל התכונות האפשריות. כל אחד מאתנו יש לו אישיות ייחודית. המפגש הבין-אישי בין אנשים שונים מעשיר את החיים החברתים שלנו. האדם המודרני שהעלה את כבוד האדם וחרותו מדבר על זכויותיו. מחקרים מוכיחים, שכל אדם מוכן ללמוד מהם זכויותיו ואינו מעונין ללמוד את זכויות זולתו. זאת אומרת, שככל שהאדם עומד על זכויותיו לא מובטח שיתממשו זכויות הזולת. תורת ישראל בנויה בכוון אחר, התורה מלמדת על חובות האדם לזולת, שפירושו של דבר מימוש זכויותיו של הזולת. היות ובני אדם שונים באופיים, במצבם, בגילם וכו התורה אינה מדברת על שויון זכויות אלא, מה חובות איש לאשתו - אלו זכויותיה, חובות אשה לבעלה אלו זכויותיו. חובות הורים לילדם - אלו זכויותיהם, חובות ילדים להוריהם - אלו זכויותיהם. חובות אדם למדינה, וחובות המדינה לאזרח. השקפה זו מעמידה אדם על חובתו לקחת אחריות על התנהגותו. אדם בוגר, בשל מסוגל לתת לשני זכויות, מתוך עצמאות ובחירה חפשית. אריך פרום הגדיר זאת במשפט: אדם המודרני רוצה להיות אהוב ואינו יודע להיות אוהב. (בספרו "אמנות האהבה"). לדעתו האדם המודרני הוא "צרכן" - הוא צורך סיפוקים שונים, ואינו יודע לתת. מי שרוצה להיות אהוב חושב רק על עצמו ובעיני אריך פרום זו רמה ילדותית. אדם בוגר מסוגל להעניק אהבה, וסופו שהוא אהוב. בלשונו של הבעש"ט: רצונך להיות אהוב, היה אוהב.  גישה זו יוצרת מחויבות הדדית בין אנשים הנמצאים בקשר. כך בנוי הקשר בין איש לאשה במשפחה. שניהם בונים יחד קשר של השלמה הדדית.  "זכר ונקבה בראם.ויקרא את שמם אדם" (בראשית ה, ב). כל אדם השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה, בלא טובה, בלא שמחה, בלא תורה, בלא שלום, בלא חומה (יבמות סב עב, סג עב). האיש והאשה בזוגיות משלימים זה את זה. השאיפה היא, שיחד יגיעו לקשר טוב של חברות, אחוה ורעות, קשר של תמיכה ועזרה הדדית. "ואמרתם על מה, על כי ה העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדת בה והיא חברתך ואשת בריתך" (מלאכי ב, יד). משמעות הדברים היא, שבני זוג נשאים כדי להיות נאמנים זה לזה, הנביא שואל איך יכולת לבגוד בה, הרי היא חברתך?! במקום שלטון הגבר וקניית האשה, התורה מביאה את יצר לב האיש לתקון. האיש רוצה לשלוט מכח קללת העונש לאחר חטא גן-עדן, "והוא ימשל בך", התורה מחייבת אותו בתהליך הקידושין לקנות מחויבות לאשה לקחת אחריות כי כרת עמה ברית. עשר חובותיו לאשה הכתובים בכתובה אלו זכויותיה. אינו יכול לכרות עמה ברית אלא בהסכמתה, מדעתה, והיא נותנת לו בהסכמתה נאמנות. וכן בימי נשואיהן אסור לו לבא אליה - ולקיים יחסי אישות אלא מרצונה ומדעתה, וכל הכופה את אשתו אפילו לדבר מצווה נקרא חוטא (עירובין ק, עב) ובלשון חכמים יחסי מין נקראים יחסי אישות כי כל קשר ביניהם הוא ביטוי ליחסי אנוש. "ולזה ראתה כחמתו יתברך, שלא יהיה זווג האדם ואשתו על היחס המיני ההוא לבד כשאר הבעלי-חיים, אבל שיהיה להם יחס אישי מיוחד, הוא יחזק אהבתם וחברתם להעזר זה מזה כל עניניהם, עזר גמור ושלם כאשר יאות להם, והוא מה שאמר "לא טוב היות האדם לבדו", כלומר, שיהיה כל אחד מהזכר והנקבה בפני עצמו, כשאר הבעלי-חיים הרועים על ידיהם, שאינם צריכים לחברה זה לזה, אמנם יתכן שתהיה לו חברה נאותה ומשותפת לו כפי צרכו, ולזה אעשה לו העזר הראוי והנאות לו שהוא עזר כנגדו, כלומר כנגד צורכו, ושוה לו .(עקידת יצחק, בראשית, שער שמיני, פרעסבורג 1849, עמ סה) . והוא מה שביאר, באמרו "לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה-זאת" - אשה מאיש, להורות על האחדות באישיות ממש."(שם, עמ סו) ואהבת לרעך כמוך - המלבי"ם שואל מדוע כתוב ל - לרעך ולא כתוב ואהבת את רעך? כי אהבה בין שניים היא היכולת להגיע אל השני - לכבד את השונות שלו, ללמוד להכיר את צרכיו המיוחדים (הרב שמשון רפאל הירש), השני אינו מושא אלא אדם שוה ערך לך, ואהבה בין שנים היא עבודה מתמדת להכרת הזולת להבנת צרכיו, רגישויותיו ומכלול אשיותו. "קנה לך חבר" (אבות א, ו) תשתדל להשקיע בחבר. הקמת משפחה היא ערך יסוד בחיי החברה. משפחה היא בניית קשר של חברות בין איש ואשה - של זוגיות מבורכת. משפחה היא בית לילדים שהם עתיד החברה - הם העתיד של יום המחר. משפחה היא בית, תא-חברתי, בו מתקיימים יחסי אנוש בין איש לאשתו, בין הורים לילדים, ובין כל מעגלי המשפחה המתרחבים. השאיפה היא, שכל אחד או כל אדם במשפחה ובחברה יעשה כפי יכולתו ע"י כך כולנו נזכה זה את זה, זה מזה, זה לזה. "על כן (בני זוג) בהיותם נותנים השלמה זה לזה, יאהבו זה את זה כאשר נתבאר, כי הנותן יאהב, וזהו אשר באהבתם כל שאיפתם היא ליתן ולהשפיע נחת ועונג זה לזה". (מכתב מאליהו - הרב אליהו אליעזר דסלר) "ותאמר קניתי איש את ה" (בראשית ד, א) לשעבר אדם נברא מאדמה, וחוה נבראת מאדם. מכאן ואילך "בצלמנו כדמותנו" - לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש, ולא שניהם בלא שכינה. (בראשית רבה, כב ב) * מרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמדרשת אמונה ללימודי האשה והמשפחה היהודית בימינו. @ כל הזכויות שמורות


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.