בובנאית והאם החד הורית הראשונה


פגשתי את אלית ובר בכנס של מח` התרבות ואמנות שערך משרד החוץ למנהלי פסטיבלים מהעולם בקאמרי בתל-אביב. "נכבשתי" על ידי מופע הבובות והעיבוד לסיפור התנכ"י של יהודה ותמר,אותה מגדירה אלית "האם החד הורית הראשונה".

ראיון עם אלית יוצרת תאטרוני בובות. &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& ספרי לנו קצת על עצמך ואיך את מגדירה את מקצועך? אני בובנאית ויוצרת עצמאית של תיאטרון בובות, לרוב למבוגרים. גדלתי בפתח תקוה, ולמדתי בתיכון ממ"ד לבנות "ישורון". אחר כך, התרחקתי מהדת בצורתה המוכרת, ומצאתי את דרכי האישית להאמין ולקיים. אחרי הצבא, נרשמתי לביה"ס לתיאטרון חזותי בירושלים. התכוונתי ללמוד שם עיצוב לבמה. אבל... ביה"ס לתיאטרון חזותי הוא בי"ס מדהים, בינתחומי, יחיד מסוגו בעולם, ושם התוודעתי ליופיו המקסים והמטלטל של ז`אנר תיאטרון הבובות. אז מה כל כך מושך אותך לבובות? לבובות יש אפשרויות ויכולות מטאפוריות ששחקן בשר ודם פשוט לא יכול לתת. למשל, לעוף מרוב אושר, להיות חסר פה או להתפרק מרוב עצב. הדימויים הויזואליים והסימליים שהבובות מאפשרות לי מסקרנות אותי מאז שסיימתי את הלימודים וכל ההצגות שלי משחקות בעניין הזה. אבל זה לא הכל.. עם בובות יש את האפשרות לחשוף את המפעיל, וכך בעצם להתעסק עם עניין של פיצולים בתוך הדמות או יחסי כוחות של חזק וחלש, כאשר בכלל לא בטוח שדווקא המפעיל הוא החזק. הבובות לא תמיד נראות ממש אנושיות.. הן עשויות להיות חסרות איברים, בעלות פרופורציות משונות או להשתמש בחלקי גופו של המפעיל שלהן בשעת דחק. בעבודותי, אני גם הבימאית וגם המעצבת של החלל והבמה והבובות. בעיניי, אלו חלקים בלתי נפרדים של אותו שלם, כי עם הבובות אתה יוצר עולם אחר, שאמור להיות קוהורנטי ,מאוחד ואוטונומי בשביל התרחשות בימתית המאוכלסת ב"בני אדם" כאלו. הבובות בשבילי הן קסם צרוף, עולם פיוטי ומלא דמיון. בכל ההצגות שלי, אני משתדלת להשתמש במדייה הזאת בגבולות חדשים, לא ללכת על המובן מאליו או הצפוי, ולהפתיע גם בבניית העולם המסויים והייחודי שיש לבובות. איך בכלל הגעת לנושא תאטרון הבובות? סיימתי את לימודיי בביה"ס לתיאטרון חזותי בהצטיינות בשנת 99`. התמחיתי שם בעיצוב לבמה, תיאטרון בובות וסטורי טלינג. עבודת הגמר שלי היתה "פרנהיים"- סיפור קצר מאת ש"י עגנון, שאותו עיבדתי לתיאטרון- סיפור מילה במילה בשפתו של עגנון (לא מעובד לדיאלוגים) בשילוב בובות ודימויים ויזואליים למבוגרים. פרנהיים הופיע כ4 שנים בארץ, והוזמן גם לאירופה וליפן (תארו לכם, ש"י עגנון בכתוביות ביפנית...) מהי קבוצת ,דדלוס" ב2001, יצרתי את ההצגה "איך בטעות" לפסטיבל תיאטרון ילדים בחיפה. את ההצגה בניתי בשיתוף עם עוד שתי יוצרות, אביטל דבורי ושרון מייבסקי, וביחד אנו נקראות קבוצת "דדלוס", (ע"ש האדם הראשון במיתולוגיה שהצליח להתרומם מעל הקרקע). ההצגה הזאת מיועדת לכל המשפחה (ולא רק לילדים) ומספרת בלי מילים את סיפורן של 3 המצאות הסטוריות שקרו ממש בטעות (גילוי האש, הזכוכית מגדלת, והכדור הפורח), כמובן בשילוב של בובות ושחקנים, ובתמיכה של פסקול מקסים. ההצגה קטפה את 2 הפרסים הראשונים באותו פסטיבל ואת פרס הפסקול, ומאז הופיעה בפסטיבלים בעולם: הולנד, דנמרק, צרפת, גרמניה, אוסטריה, ארה"ב, קנדה.. ההצגה מיוצגת ומופקת דרך תיאטרון הקרון בירושלים.


מי היא "אשת" שנה אח"כ, ב2002, יצרתי את "אשת" המבוסס על סיפור מהתנ"ך, בו הגיבורים הם יהודה (בנו של יעקב) ושלושת בניו, והאשה הלכודה ביניהם בניסיון נואש להביא ילד תחת חוקים מחמירים של ייבום.(בראשית ל"ח). זו הצגה שעוסקת בשאלות של האדם מול חוקי חברה/גורל חזקים ממנו, ועל מימוש עצמי ונשי בנסיבות כמעט חסרות סיכוי. המופע הזה משלב בובות ושני רקדנים (רננה רז ויובל פינגרמן), ויש בו מעט מאוד טקסט, שגם הוא פסוקים מהתנ"ך, מושרים בטעמי המקרא. "אשת" עלתה לראשונה בפסטיבל עכו 02` וזכתה בפרס יוצרים ובצל"ש בימוי. היא מועלית כיום (לא בקביעות) בתיאטרון "תמונע" בת"א, ומיוצגת ע"י תיאטרון אתגר.. הצגות נוספות שלך? 3 שנים אח"כ, ב2005, יצרתי את "פרטים אישיים", עם אנסמבל של 4 שחקנים ובובות כמעט ריאליסטיות. זהו סיפורו של פקיד רווק ואפרורי שיוצא לחיפוש אחר אשה אלמונית עליה הוא לא יודע כמעט כלום, ובמהלך החיפוש הוא מגלה בתוך עצמו פנים חדשות , מפתיעות ונועזות.. זהו עיבוד לבמה של הספר "כל השמות" מאת ז`וזה סאראמגו. ההצגה עלתה לראשונה בפסטיבל עכו, ובה התנסיתי יותר בעבודת שחקנים ובעיבוד של רומן ארוך לבמה, תוך פירוט של יחסים שונים בין המפעיל והבובה, ועיסוק בנושא יחסי כוחות ביניהם. שלוש שנים אח"כ אני מעלה את "נמר חברבורות- קרקס בקצה בוגרשוב" המבוסס על סיפורו של יעקב שבתאי. זהו סיפור מקסים הסובב סביב דמותו של גבר כארימטי ופנטזיונר, כמעט נוכל לעיתים, שמבקש להקים בפלשתינא של שנות ה30` קרקס עברי ראשון. גם ההצגה הזאת מיוצגת ומופקת ע"י תיאטרון אתגר, ומועלית בקביעות בתיאטרון תמונע. העיבוד נאמן לחלוטין לשפת המקור ומשלב שחקנים ובובת שונות. פינק, הגיבור, זכה לייצוג ע"י 7 בובות שונות... בין לבין, ביימתי כמה הצגות לילדים עם בובות, עפ"י הזמנה. לשמחתי, חלקן זכו בפרסים שונים, וממשיכות להופיע: "חייל הבדיל האיתן" של תיאטרון קמגולם, ו"מוצארט הקטן" של תיאטרון אגדית. היות ואי אפשר להתפרנס מתיאטרון פרינג`, לצערי, אני מלמדת בובות, מטאפוריקה , סטוריטלינג ועיצוב לבמה בבתי ספר שונים: המרכז לבובות בחולון, שנקר, מנוע חיפוש (ביה"ס של יסמין גודר ואיציק ג`ולי), בביה"ס לעיצוב של רקפת לוי, ובביה"ס לבובות ודראמה שחל דבורה צפריר. על יחסי הגומלין בין בובנאי והבובה? לגבי הכנה להצגות: עבודה של בובנאי על במה דורשת המון קואורדינציה, מודעות פיזית ובעיקר צניעות, משום שהשחקן צריך להקפיד להעביר את הפוקוס אל הבובה ולא לגנוב ממנה את תשומת הלב. כמעט ואין מפעילי בובות בארץ, ולכן, לפני שאני מתחילה עם העבודה על ההצגה ממש, אני עושה חזרות אימון, השתלמות ולימוד אינטנסיביים עם השחקנים או הרקדנים כדי ללמדם את טכניקת ההנפשה.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.