בית הסתרים -סודות מן המקווה


על מין מיניות ונשיות,בספרה של ורדה פולק-סאם: "הן לימדו אותי את סודות השליטה בייצר ויצירת התאווה על פי מתכון של אלוהים.הן הסבירו לי איך האישה עושה את בעלה לקפיץ מתוח אשר מחכה לאות ממנה כדי להשתחרר ולהתפרק.הן סיפרו לי למה הטבילה היא פצצת אטום שהקדוש ברוך הוא בחר להפקיד דווקא בידן". צילום: יוסי זמיר.

ראיון עם ורדה פולק-סאם. אילנה:לפני שנתחיל בשאלות מהותיות,ספרי לנו קצת על עצמך ועל הרקע שלך. ורדה: נולדתי ב 9 בספטמבר 1953 בירושלים. שבע שנות חיי הראשונות גדלתי בשכונת מאה שערים. החברות הכי טובות שלי היו בנות ממשפחות אולטרה אורתודוכסיות. בגיל שמונה יצאתי מן השכונה. היום אני עדיין גרה בירושלים. אני צלמת לעיתונות גרמנית וחוקרת פולקלור. הספר הוא בעצם עיבוד של עבודת המאסטר שכתבתי במסגרת החוג לפולקלור יהודי באוניברסיטה העברית בירושלים. חשבתי שחבל שהתיעוד הנדיר הזה יישאר בין כתלי האקדמייה והחלטתי להוציא אותו לאור. הספר נולד ב אפריל 2005 בהוצאת מודן. אילנה: מה הניע אותך ואיך הגעת לכתוב את הספר?לכתוב את הספר בית הסתרים", סודות מן המקווה. ורדה: עשר שנים ישבתי במקווה הטהרה של הנשים למדתי את תורתן ותיעדתי (הקלטתי וצילמתי) את הלכותיהן. למה? מתוך סקרנות. הייתה בי סקרנות גדולה לדעת מה קורה במקום שכולן נכנסות אליו בכוונה אחת – לצאת ולהתייחד עם בני זוגן. אילנה: איך הרשו לך להיכנס? איך הרשו לך להקליט ולצלם? ורדה: יותר משרצה העגל לינוק רצתה הפרה להניק. הטובלות והמטבילות, נשים חרדיות, דתיות, מסורתיות, חוזרות בתשובה וחילוניות אימצו אותי ופתחו בפני שערי ליבן וסיפרו לי על השמחות והמצוקות בחייהן בכלל ובחיי המין שלהן בפרט. הן לימדו אותי את כל התורה כולה – תורת הלכותיהן של נשים באחד המקומות היחידים שעין גבר לא ראתה. אילנה: על מה הן מדברות במקווה? ורדה: על מין מיניות ונשיות. הן לימדו אותי את סודות השליטה בייצר ויצירת התאווה על פי מתכון של אלוהים. הן הסבירו לי איך פועל עקרון החסר במערכת היחסים שבינו לבינה. איך האישה עושה את בעלה לקפיץ מתוח אשר מחכה לאות ממנה כדי להשתחרר ולהתפרק. הן סיפרו לי למה הטבילה היא "פצצת אטום" שהקדוש ברוך הוא בחר להפקיד דווקא בידן. שמעתי סיפורים על ניסים שקורים במקווה. הייתי עדה לוויכוחים סוערים בין חילוניות לדתיות על טומאה, הפקרות ומינות. האזנתי להסברים מצמררי שיער על גזירת הכרת המאיימת על צאצאיה של היהודייה שלא טובלת. הקשבתי לגיבורות מהמקווה, נשים בשר ודם שבפעם הראשונה פותחות את פיהן וחושפות קבל עם ועדה את אשר על ליבן באופן גלוי וחופשי. אילנה: מה ראית במקווה? ורדה: ראיתי נכות כרותות איברים שטובלות ומקבלות ממי המקווה כוח וביטחון בנשיותן ובאות אל בעליהן לאחר הטבילה ככלות לאחר חופתן ומביאות חמישה ושישה ילדים לעולם. הן מכנות זאת נצחון הרוח על החומר. חוויתי עולם נשי סגור שבו נשים מקבלות תפקידי גברים ומחילות את חוקי הגברים על הנשים האחרות. ראיתי את מדונה באה לטבול ומסולקת בבושת פנים. ראיתי איך מטפלות הבלניות בנשים מוכות. איך הן תומכות באם צעירה, בת תשע-עשרה שרחמה נכרת והיא משוועת לעזרה. ראיתי כלה שנאנסה לטבול וצרחותיה קרעו את קירות המקווה. ראיתי איך נשים צעירות מגיעות כמעט בחצות קצרות נשימה על מנת להספיק לטבול ולא להיות עוד לילה בחזקת נידה טמאה. ראיתי מה קורה לילדים שנכנסים למקווה למרות האיסור החמור ואיך מתמרנות הבלניות בין הלכה למציאות. המקווה הוא מקום של טרנספורמציה. הוא הופך נערה לאישה, בתולה לאשת איש, טמאה לטהורה ופרובוקטיבית לחסודה. מול עיני התרחש תהליך טרנספורמטיבי של אישה שנכנסה חשופה וצבועה, גסה ווולגרית ויצאה רכה, ענוגה ומוארת. אילנה: למה חילוניות באות למקווה? ורדה: כמספר הטובלות כן מספר הסיבות למה אישה באה לטבול. אבל רוב, אם לא כל הנשים החילוניות באות לטבול כי המקווה משמש כאפרודיזיאק. משחק מקדים למעשה האהבה. המקווה הוא הפטנט הראשון לשימור חיי המין והזוגיות. פטנט הרשום על שם האלוהים. החילוניות מעידות כי הוא יעיל יותר מכל 99 העצות איך להישאר מסתורית נחשקת ונאהבת במערכת הנ ישואין השוחקת. אילנה: מה ההמלצה שלך לטבול או לא לטבול? ורדה: אני חוקרת פולקלור. אני בעצמי חילונית ולא טובלת. הבלניות ניסו לשכנע אותי לטבול וסירבתי על מנת לשמור את המרחק החשוב והרצוי למחקר מסוג זה. אילו הייתי ממליצה לטבול היו טוענים שאני מסיונרית. אילו הייתי ממליצה לא לטבול היו טוענים שאני מסיתה כנגד הטבילה. אני לקחתי על עצמי את התפקיד לתאר מוסד שאין חשוב ממנו ביהדות. לא רק בהלכה, אלא גם במסורת ובמנהגים היהודיים. לתאר אותו בספר כפי שמעולם לא נעשה. ככל הידוע לי זוהי הפעם הראשונה שנכתב ספר שלם על ההווי של הנשים בתוך המקווה שהוא נשמת היהדות. לכן לא עלי להמליץ בעד או נגד. אני בסך הכל מביאה בפני הציבור את היידע והתיאור של המקום ושכל אישה תחליט מה טוב לה. אילנה: ובכל זאת, מה דעתך האישית אחרי כל מה שחווית במקווה? ורדה: חשוב להביא לידיעת הציבור החילוני את העובדה כי בכל קהילה יהודית לפני שבונים בית כנסת בונים מקווה - כי ללא הטבילה אין דור המשך ליהודים. על פי ההלכה אסור לקיים מצוות פרו ורבו בטומאה. לטבול או לא לטבול? זו לא השאלה. לדעתי ההכרות עם מה שבאמת קורה במקווה הוא הדבר החשוב ואני מזמינה כל אישה (ואישה, עם דגש בה`) חילוניות ודתיות, טובלות ושאינן טובלות,לקרוא את הספר שלי "בית הסתרים" להיוודע אל התורות, להבין את המשמעויות, לגלות את הסודות, היצרים, התשוקות, התאוות, החלומות הריחות והקולות שחוברים ביחד לארומה נשית חריפה וסמיכה. עלי לציין שנהינתי גם מהספר וגם מהראיון עם ורדה, הספר פותח לנו צוהר לעולם המקווה עם סודות, מיניות וזוגיות בקרב המשפחות הדתיות והחרדיות,אשר מעניק מעבר לטקס הטבילה , תמונות ,קולות והווי נשי,שבעצם אינו שונה מהווי הנשים במלתחה ב"הולמס",אולי ממוקד יותר לשמירת הסת אבל גם להעצמת הזוגיות, המיניות והמשפחה.ורדה הצליחה להגיעה לפתיחות אצל הנשים הדתיות, לגעת בנפשן ולחברן אלינו לנשים החילוניות. בהחלט ספר מעניין ומאתגר. אז בדרך למקווה תעברו דרך חנות הספרים. בית הסתרים", סודות מן המקווה. הוצאת מודן


ראיינה: אילנה כהן פנר.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.