במגדל העמק ראינו תעשייני טקסטיל מאושרים


במגדל העמק ראינו תעשייני טקסטיל מאושרים.מייצרים בישראל,מצרים וירדן ומשווקים לחו"ל. צלמה: טלי זיידמן,התאחדות התעשיינים.

בשעת בוקר מוקדמת, כאשר היינו בדרכנו לביקור במפעלי טקסטיל במגדל העמק, בשרו כותרות העיתונים על כוונתה של חברת הטקסטיל תפרון לפטר כ-150 מעובדיה ולהעביר חלק מעבודות התפירה שלה למצרים. רמזי גבאי, יו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה בהתאחדות התעשיינים, שארגנה את הסיור, לא הופתע מן הידיעות האחרונות. אשתקד, סיפר לכתבים הכלכליים שהשתתפו בסיור, כ-60% מכלל מפעלי הטקסטיל בארץ העבירו פעילויות ייצור שונות לחו"ל, למדינות כמו מצרים וירדן שבהן עלות העבודה נמוכה בהרבה מאשר בישראל, ועוד כשליש מן המפעלים המקומיים יעשו זאת השנה. רק כך יוכלו להמשיך ולשרוד בשוק המקומי והבינלאומי. רמזי אופטימי וסבור, כי הרע כבר מאחורינו ושנת 2005 תהיה שנה טובה לתעשיית הטקסטיל הישראלית- הן בשוק המקומי והן בשוקי חו"ל. את היסוד להערכות האופטימיות שלו יכולנו לראות בביקורנו בשני מפעלים במגדל העמק- ערד תעשיות טקסטיל ונילית. שני מפעלים שמצליחים לשווק את רוב מוצריהם בחו"ל וגם מדווחים על רווחים נאים. לערד תעשיות שני מפעלים בארץ- הגדול שוכן בערד ומייצר מגבות, שמיכות, סדינים וציפיות ורוב תוצרתו נמכרת לרשתות גדולות של מלונות בארצות הברית ואירופה ולמכבסות גדולות המשכירות מגבות לבתי מלון ומרכזים רפואיים. וכיצד מצליח המפעל הישראלי להתמודד עם המגבות המגיעות מן המזרח הרחוק במחירים נמוכים בהרבה, לעתים במחירי היצף? "סוד ההצלחה שלנו הוא בפיתוחים החדשניים שלנו" –אומר שוקי קוצ`ינסקי מנכ"ל משותף בערד תעשיות טקסטיל. " אמנם מדובר רק במגבת, אולם הצלחנו לפתח מגבות חדישות, שהנפח שלהן גדול יותר ומשקלן קטן יותר, כמו כן אנו מייצרים מגבות שאפשר להשתמש בהן מיד עם קבלתן מן המפעל או מרכז השיווק ואין צורך לכבס אותן כמה פעמים לפני השימוש בהן". המפעל השני, השוכן במגדל העמק ובו ביקרנו- מתמחה בייצור ביגוד מיגון רפואי לחדרי ניתוח ולבתי חולים, שתופשים את מקומם של בגדי הכותנה המסורתיים ונועדו למנוע זיהומים שונים, בעיקר כאלה שעלולים להעביר את מחלת האיידס מן החולה לצוות הרפואי. המפעל מייצר גם סדינים מיוחדים לחדרי ניתוח, שבהם מותקן שבב אלקטרוני המאפשר לסמן את מספר הפעמים שבהם כובס הסדין, כאשר לאחר כ-80 כביסות הוא עובר טיפול מיוחד או מוצא משימוש. לפעולות הפיתוח תורמים רבות העולים החדשים ממדינות חבר העמים, שרבים מהם השתלבו היטב במפעלים ובלעדיהם, כפי שאומר המנכ"ל קוצ`ינסקי, לא היינו מגיעים למה שהגענו. בית החרושת נילית שוכן לא הרחק משם, מועסקים בו כ-660 והוא עוסק בייצור חוטי ניילון וחומרי גלם נוספים לתעשייה. המבנים במפעל מרווחים ומוארים, הציוד חדיש והבעלים רואים ברכה בהשקעתם. אמנם אין מפרסמים כאן נתונים על הרווחים, נילית היא חברה פרטית בבעלות משפחת לוי, אבל המכירות נמצאות בסימן מתמיד של עליה- אשתקד הסתכמו ב-216 מיליון דולר והשנה הן צפויות לעלות לכדי 235 מיליון דולר. לואיס רוסו, מנהל הפיתוח העסקי בנילית, מספר בסיפוק כי בשנים 2002-3, כאשר כל החברות בעולם הפועלות בתחומה של נילית רשמו הפסדים, החברה הישראלית הייתה היחידה שצברה רווחים. סוד ההצלחה של נילית- שמירה לאורך זמן על איכות המוצר, נילית קיימת מאז 1974, קשר רצוף עם הלקוחות והרבה חדשנות. בנילית פיתחו באחרונה סיב ניילון אנטי בקטריאלי, שמשולב לפי שעה בגרביים לספורטאים, סיב אשר מונע ריחות בלתי נעימים שמקורם בזיעה. הכוונה היא לשלב בעתיד את הסיבים האלה גם בבגדי ספורט להנאת הספורטאים המיוזעים ואלה הסובבים אותם. במגדל העמק מספרים בגאווה בלתי מוסתרת על חוט הניילון הדק ביותר בעולם שמיוצר כאן, שזיכה את נילית ברישום בספר השיאים של גינס. וכדי להמחיש את גודלו של החוט נאמר, כי 10,000 מטרים של חוט כזה שוקלים 5 גרם בלבד. אגב, אורך החוט המיוצר במשך יממה אחת די בו כדי להקיף את כדור הארץ, בקו המשווה, כ-350 פעם!


חלק ניכר מעובדי המפעל ערד תעשיות טקסטיל במגדל העמק הן נשים המועסקות בעבודות עיצוב, גזירה ותפירה. חלק מעבודות התפירה של בגדי עבודה,שהן עתירות כוח אדם, נעשות במתפרות הנמצאות ירדן.


ואנו שואלות (א.כ מערכת) איפה התעשייניות המאושרות?


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.