גם נחטפות וגם נעצרות


בעולם מתבצעות יוזמות שונות ומגוונות לגמילה מזנות. בארץ אין שום יוזמות כאלה. סחר בנשים - כתבה שלישית בסידרה.

לפי נתוני האו"ם ארבעה מיליון נשים וילדים בשנה מוברחים ברחבי העולם למטרות זנות. לפי דו"ח הסי. אי. איי. קרוב למאה אלף נשים וילדים מוברחים למטרות אלה לארה"ב ממדינות חבר העמים וממקסיקו. הנתונים מראים שמיסוד הזנות אינו משנה ואינו מוריד מסחר הנשים. נהפוך הוא. בהולנד, למשל, נמצא שאחוז הנשים המוברחות והעוסקות בזנות הוא מן הגבוהים באירופה, למעלה מ55%. האווירה הנוחה והחוקיות מקלות על כל העוסקים בדבר: מבריחים, סרסורים ובעלי בתי הבושת לפתות נשים. בשטוקהולם בוצעה תוכנית לגמילה מזנות. הזונות קיבלו טיפול פסיכולוגי וזכו להכשרה מקצועית כדי שיוכלו להתפרנס בכבוד. 90% נטשו את הזנות ולא חזרו עוד לעולם. ולראיה, כיום ידועות סך הכל כמאתיים זונות בשטוקהולם על מיליון תושבים. בסן פרנציסקו החל לאחרונה פרוייקט משותף לפרקליטות ולמשטרה: כשנעצרת זונה עם לקוח, המשטרה נותנת ללקוח ברירה - או להיכנס לכלא או לשלם קנס בסך 500 דולר ולהשתתף ביום עיון, שתכליתו להסביר למשתתפים מדוע הזנות פוגעת בגברים ובנשים כאחד. הפרוייקט קיים מזה כשנתיים השתתפו בו כאלף גברים - רק 3 מהם נתפסו שוב עם זונות. לאחרונה אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק האוסרת סחר בנשים לשם עיסוק בזנות. העונש המרבי הקבוע בחוק על עבירת סחר הוא שש עשרה שנות מאסר. אין עוד רקורד על הפעלת החוק ואכיפתו. מה עושה המשטרה בנידון? לדברי סגן ניצב דוידוביץ' (עיתון "מראות המשטרה" גיליון 178) קשה להעריך את מספר התיקים שנפתחו בגין סחר בנשים בארץ מכיוון שהחוק נחקק רק לאחרונה, ומכיוון שלא כל סרסור בהכרח סוחר בנשים אבל ניתן לבדוק זאת דרך עבירות נלוות אחרות כמו אונס, חטיפה, כליאה בלתי חוקית, סחיטה באיומים, שידול לזנות, גניבה, אלימות ואף רצח. בשנת 1997 נפתחו בישראל 299 תיקים על סרסרות, על שידול לזנות ועל החזקת מקום לשידול נשים לעסוק בזנות. בשנת 98 נפתחו 370 תיקים בגין עבירות אלה. בשנת 99 נפתחו 508 תיקים. אין ספק שהנתונים אינם מבטאים את ממדי התופעה. לדברי סנ"צ דוידוביץ' בשנת 98 גורשו 459 פרוצות, בשנת 99 גורשו 253 פרוצות ובמחצית הראשונה של שנת 2000 גורשו 122. בכל רגע נתון פועלות, לדבריו, כמה מאות נשים כאלה. לדברי סנ"צ אפרים ארליך לא פעם נוצר מצב מעוות שבו עוצרים את המתלוננת (שנחטפה) עד מתן עדותה בבית המשפט ואילו הסרסור שלה משוחרר עד משפטו. עורכי דינם של הסרסורים טוענים שאין עילת מעצר נגד מרשיהם מאחר שאם המתלוננות במעצר אין חשש שתפגענה. נטשה נמכרה לכנופיה שאנשיה העסיקו אותה בזנות בדירת מסתור במרכז הארץ. במהלך חודשי השבי שלה הצליחו להפוך אותה לנרקומנית כבדה. יום אחד, כשהיא מוכה וחבולה קשה, ברחה נטשה, הסתתרה במקלט סמוך. היא צעדה לכיוון תל אביב בלילות בלבד. תוך יומיים הגיעה ומצאה את משרדי הפורום הציוני, שם הפנו אותה לארגון הנשים הלוחם נגד אלימות (ל"א לחימה באלימות נגד נשים) בהנהלת רות רזניק. דאגו לנטשה לאישפוז קצר ומשם ישר לשדה התעופה. לדברי רזניק, הופנו אליה בשנים האחרונות כשלושים נשים שעסקו בזנות בכפייה. ישנו סעיף (מספר 10) בחוק מתן עדות מקדימה, המאפשר למשטרה ולפרקליטות להביא עד למסירת עדות מוקדמת. בנסיבות הללו אין יותר מוצדק מלקיים סעיף זה, זה היה פותר בעיות הבטחה ושינוי עמדות ככל שאורך זמן מעצרן של הזונות כאן. יתרה מזאת, אין שום הצדקה אנושית, בנוסף לכל ההתעללויות שעברו, להכניסן לתנאי מעצר - יש מקום למצוא מתקן מאובטח, בדומה למקלטי נשים מוכות, ובו יש לשכן אותן עד למסירת עדותן והחזרתן לארצותיהן.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.