גנטיקה וזיקנה


דליה קופליס מראיינת את ד"ר יעקב גינדין, מנהל המכון הגריאטרי לחינוך ולמחקר במרכז הרפואי קפלן, מנהל מחלקות גריאטריות במרכז המשולב קפלן הרצפלד הגריאטרי וכן יו"ר הועדה האקדמאית של האיגוד הישראלי לרפואה הגריאטרית.

לפני כמה שבועות התפוצץ ברעש גדול פרוייקט הגנום בכל אמצעי התקשורת. ניסינו לבדוק את נושא הגנום מהזווית של הזיקנה: הגנטיקה והזקנה, הגנטיקה ודחיית המוות, הגנטיקה והארכת הצעירות (וו שרוקה). למרות ההסברים המפורטים בעיתונות עדיין נזקקתי להסברים נוספים המיועדים להדיוטות בנושא, כמוני. לשם כך דיברתי עם ד"ר יעקב גינדין, .מנהל המכון הגריאטרי לחינוך ולמחקר במרכז הרפואי קפלן, מנהל מחלקות גריאטריות במרכז המשולב קפלן הרצפלד הגריאטרי וכן יו"ר הועדה האקדמאית של האיגוד הישראלי לרפואה הגריאטרית. האם ישנה השפעה של הגנטיקה על הזיקנה? ד"ר גינדין: הסי.די.סי. האמריקאי, המרכז הבינלאומי לבקרת מחלות קבע ממחקרים עוד מסוף שנות ה- 80 שככל שהגיל מתקדם אל הזיקנה, ההשפעה הגנטית על תוחלת החיים הולכת ומתמעטת. מגיל 65 ואילך, הגורמים המשפיעים על תוחלת החיים מתחלקים ל- 15% גנטיקה, 50% רמת חיים, 25% הרגלי חיים ובריאות ו- 10% ריפוי מחלות. תוחלת החיים נמצאה קשורה להיבטים גנטיים בקבוצות קטנות שנחקרו. לדוגמא: בפנסילבניה שבארה"ב חיה קבוצת האיימיש ובתוכם קבוצה קטנה של גברים שתוחלת החיים שלהם גבוהה בהרבה מזו של הנשים ושם מצאו גן האחראי על העניין הזה. כן נעשו מחקרים גנטיים בבעלי חיים שונים. תרומה רצינית לנושא הגנום הייתה בבדיקה שנעשתה בסן דייגו במשולב על ידי מכון המחקר של האוניברסיטה של סן דייגו וקרן המחקר של נוברטיס. הם סקרו 6000 גנים ומצאו קואורלציה בין התפתחות מחלות שונות בזיקנה כמו אלצהיימר וסרטן לבין גנים מסוימים. כלומר, נמצאו אנשים בעלי אפיונים גנטיים שפתחו מחלות מסוימות ואחרים שלא פיתחו מחלות. מהו הגנום? ד"ר גינדין: הגנום הוא מעין אנציקלופדיה שבה יש את כל פירוט רצף הבסיסים שמרכיבים את הגנום האנושי. ברשימה הזאת קיימים 3 מיליארד זוגות בסיסים שהם האותיות של ההוראות הגנטיות. מצאו את הרצף של הבסיסים, כך שכל קבוצה (רצף של מספר זוגות) אומרת תכונה או משמעות גנטית שהיא. אנחנו יודעים מהם הרצפים אבל עדיין לא מבינים 98% מהם. אנחנו מתחילים להבין בין 2%-3% מהם מתוך 3 מיליארד זוגות בסיסים. מה שהגנום נותן לנו בסך הכל זה את הקוד ליצירת חלבון. חלבון זה הוא חלבון מבני או חלבון פונקציונלי או חלבון אנזימטי. האנזימים משתתפים כימית בתהליכים שונים. הם בתי החרושת של יצור או פרוק של חומרים שונים בגוף. לגנים יש קוד ליצירת חלבונים. ישנם 4 סוגי בסיסים. A- אדנין, T - טימין, C - ציטוזין, G - גואנין. לכל בסיס יש זיווג לבסיס תואם. כל 3 בסיסים כאלו הן הקוד לחומצה אמינית אחת, החומצות האמיניות מרכיבות על פי סדרן חלבונים. מכל רצף של בסיסים (של שלישיות) מקבלים רצף של חומצות אמינו שמרכיבות את החלבון. הרצף הזה של חומצת אמינו נותן לנו חלבון מסויים עם תפקיד מוגדר. אנחנו פענחנו חלק מהרצפים של הגנום שנותנים לנו רצפים של חומצות אמינו שזה החלבונים. גנים מסוימים ייצרו חלבונים מסוימים עם קודים ליצור חלבונים שקשורים למחלות או להזדקנות איטית או מהירה של איברים. יכול להיות גם רצף משובש, והוא יקבע מחלה או הזדקנות מואצת. חלבון שגוי יגרום לעתים למחלה. חלק גדול מהגנים זהה באדם ובבעלי חיים אחרים. פרופ` בני שילה ממכון וייצמן חוקר עולמי מוביל בתורשה מצא הקבלה בגנים בשיעור של 80% בינינו ובין הזבובים. וזה אומר שאנחנו דומים לזבובים? ד"ר גינדין: זה אומר שיש תחכום עצום בעצם קיום החיים. ההפרש הגנטי בין האדם לבעלי חיים הוא בסך הכל בין 10% ל- 20% מהגנום, דבר המתבטא באורך החיים, בגודל, בצורה, בתפקוד ועוד. בעלי חיים רבים מגיעים מהר יותר (תוך ימים) לבגרות מינית ומזדקנים מהר. ישנה גם שונות בתוך המין האנושי בין אדם לאדם ובין גזע לגזע. חלק קבוע מהתבנית הגנטית הוא העובדה שהאדם מתחיל להזדקן כבר בגיל 30. יש הטוענים שהירידה מתחילה כבר בגיל 25-26. האדם מתפתח עד גיל 20. ההזדקנות שלנו גורעת מרמת האברים (לא רק התא). למשל כל שנה המוח מאבד חצי אחוז מיכולת הזיכרון שלו. בגילים 30 עד 80 האדם מאבד 25% מיכולת הזיכרון. היכולות והכוח של השרירים יורדים ב- 50%. אפילו מהירות ההולכה של הגירוי החשמלי בעצב יורדת ב- 15% עד גיל 80. נפח הריאה יורד, יכולת פינוי הרעלים של הכליה בגופנו יורדת ב- 70%. מהירות התגובה לגירוי זיהומי, יכולת התגובה ומהירות התגובה למערכת החיסונית, גם אלה מוכתבים גנטית. ייקח עוד הרבה זמן עד שנדע איזה רצף קשור ומתואם להזדקנות של כל תכונה באיבר. קיימים כמה מאות גנים הקשורים לזקנה. לכל תהליך בכל איבר בכל מערכת יש את קצב ההזדקנות הייחודי של אותו אדם. יש המזדקנים יותר לאט ויש המזדקנים יותר מהר. יש ילדים בעלי הזדקנות מואצת, שמחלתם נקראת פרוגריה, ובגיל 15 ההזדקנות שלהם היא כשל גיל 80. מה הידע שנצבר אודות מחלות בעזרת הידע הגנטי? ד"ר גינדין: ישנן מחלות הקשורות לגנטיקה ואחרות לא. מתוך אוכלוסיית הקשישים למשל 10% חולי אלצהיימר ו - 16% חולים בסרטן. הוכח קשר גנטי במחלות אלו. אנחנו יודעים על קשר בין רצפים גנטיים לבין סרטן שד שגילו ביפן. בטורונטו מצאו קשר גנטי למחלות המעי הגס, לרבות סרטן. המאמץ היום הוא לתרגם ידע גנטי הקשור לחלבונים וליישם אותו בהקשר למחלות. בעתיד יושקע מאמץ לבדוק את רוב הרצפים, שלמעשה יסבירו תהליכים חיוביים כמו תהליכי החיים ולא רק חולי. ההשערה שלי היא שיזדקקו ל- 50 שנה להבין טוב את תהליכי חיים. איך אפשר לרפא גנים חולים הנמצאים למעשה בכל תא ותא בגוף? ד"ר גינדין: ישנה אפשרות להחליף גנים. דוגמא אחת היא מחלות שפוגעות במוח העצם. במוח העצם מצויים תאים שכל הזמן מתחלפים. אפשר להוציא את התאים החולים ממוח העצם, להדביק אותם בוירוס שמכיל את הגן המתוקן ולחזיר אותם בחזרה. אפשר לרפא גם גנים של זקן. ברפואה העתידית ילמדו כיצד לייצר חלבון חסר, ודבר זה יאפשר להשתיל אותו ברקמת החולה ואז חלק מן הדברים ייעשו בהשתלה של תאים יוצרי חלבון. נעשו ניסיונות החדרת תאים לחלל הבטן למשל. אפשר יהיה להשתיל קבוצת תאים שיעברו טיפול גנטי ולהחזירם לגוף. כיום מנסים להשתיל חומר גנטי בתוך הכרומוזומים של ביצית לפני יצירת עובר, או "לשפר" כרומוזומים בתנאי מעבדה, בטיפולים בביציות ובעוברים. אחד מכיווני המחקר כיום הוא השתלה של רצף אנושי בחיידק, כך כשהחיידק מתחיל לייצר את החלבון, ואז החיידק הופך להיות חלק מהמערכת האנושית. עדיין אי אפשר לרפא מחלות שמצאו את הקשר הגנטי שלהם כמו סיסטיק פיברוזיק אבל ניתן לשפר את המצב. השימוש במיפוי של אוכלוסיות בהריון מאפשר לזהות גנים או תוצרים של גנים בעוברים, הקשורים למומים, וכך ניתן למנוע לידת בעלי מומים מסוגים שונים. האם אפשר להאריך צעירות של בני אדם? ד"ר גינדין: עדיין עובדים על זה. המחקר עוסק בחקר הארכת הצעירות ודחיית ההזדקנות, אבל יש לציין שתוחלת החיים הוכפלה במאה הזאת מ- 40 ל- 80 לא בגלל גנטיקה אלא בגלל רמת החיים. גם הצעירות הוארכה עקב רמת החיים. באפריקה חיים היום בממוצע 40 שנה. כך היה גם באירופה שלפני כמה עשרות שנים. בשביל מה צריך רופאים אם את רוב העבודה עושה רמת החיים? ד"ר גינדין: צריך רופא בשביל לא למות ממחלות, למשל מזיהומים הקוטל העיקרי בעולם. ב- 1917 עשרה מיליון איש מתו משפעת. הייתה תקופה שמיליונים מתו ממגפת דבר. שחפת ועגבת קטלו מיליונים. הרפואה נותנת גם איכות חיים ומניעת סבל ונכות. האם יש הבדל גנטי מבחינת הזיקנה בין גברים לנשים? ד"ר גינדין: מבחינה גנטית לגבר יש XX ולאשה XY בכרומוזומי המין, ושם מוכתבים הבדלים בינמיניים. האשה מבחינה גנטית משוכללת יותר מבחינת היכולת לחיות יותר. לגבר יש יותר מסת שרירים. כלי הדם מתקלקלים יותר מהר אצל הגבר. מערכות המין וההורמונים שונות. כיצד ידע גנטי יכול לעזור כיום לבני אדם? ד"ר גינדין: אפשר לזהות מחלות בעזרת הגנים בגיל מאוד צעיר. אם יש למישהו או מישהי סיכון לסרטן שד או סרטן שחלות או סרטן אשכים מזהירים אותו מכל מיני סיכונים אחרים, כמו רגישויות לחומרים, סיכון ללידת תינוק חולה וכך הלאה. לבעל סיכון לאלצהיימר אפשר יהיה בעתיד לומר לו ולמשפחתו לתכנן את חייו בהתאם. אני לא הייתי אומרת את זה לאנשים כי אין לזה לדעתי שום תועלת. זה כבר עניין אתי איך להשתמש בידע הזה, האם להגיד לו או לאשתו. או שאלה אחרת, איזה תינוק יחיה ואיזה לא. האם זו התחלה של אלף כתבות חדשות?


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.