ד''ר אורציון ברתנא יו''ר אגודת הסופרים העבריים


לקראת סוף האלף הנוכחי שאלנו את ד"ר אורציון ברתנא, משורר, סופר, מבקר ספרות , המכהן כיו"ר אגודת הסופרים העבריים, כיצד לדעתו תיראה הספרות בעוד 100 שנים. צלם: דן פוגרס - פוטו שוורץ

שאלה: איך תראה הספרות בעוד 100 שנים, אורציון ברתנא: אני חושב שספרות במובן של יצירה של מערכי מילים דמיוניים מצד אחד, וצריכה של מערכי מילים כאלה מצד שני, תהיה גם בסוף המאה ה 21. השאלה באיזה צורה מערכי המילים האלה יתקיימו. שאלה זו תלויה במידה רבה בהתפתחות הטכנולוגית, והסוציולוגית בעקבותיה. למשל: האם המחשב בצורות שונות לא ידחק את הנייר. למשל: האם הקולנוע הביתי בצורות שונות כמו צורת ההולוגרמה לא ידחק את הנייר. נושא אחר הקשור בטכנולוגיה הוא משך הקיום ואופן הקיום של יצירה. יצירה מודפסת יש לה בדרך כלל אופן קיום אחד, הצורה שבה היא מודפסת. אבל יצירה ממוחשבת אפשר לערוך אותה ולבנות אותה שוב ושוב מחדש. עוד שאלה שקשורה בכך: אם מדובר על "לערוך מחדש", למי תהיה זכות העריכה? האם רק למחבר - הוגה הרעיון של היצירה והמבצע הראשון שלה? או כל צרכן מבצע יוכל לצאת מהמקור ולערוך את היצירה על פי הבנתו בנוסח של: היה אתה הגיבור. נושא נוסף שקשור בטכנולוגיה וישפיע על גורל הספרות הוא גם נושא סוציולוגי. עד עכשיו יצירה ספרותית נצרכת באופן אינטימי. הקריאה היא עניין שבין אדם אחד לבין הספר. גם קולנוע, למרות שהוא מרכז במקום אחד, קהל של צופים, כל צופה מתמודד וחווה בעצמו ולבדו. מקרים של "סרטי פולחן", שבהם הקהל פועל כקבוצה, הם נדירים. לעומת זאת , באמצעים טכנולוגיים, קבוצה יכולה ליצור יצירה או לחוות יצירה ביחד: להזדהות כל אחד עם תפקיד אחר בעלילה, לבנות את הסיפור מחדש ביחד, כל אחד על פי הניואנס שלו, ועוד. שאלה נוספת שקשורה בטכנולוגיה ובסוציולוגיה היא איפה יחוו את היצירה? היום חווים יצירות או במקומות פרטיים, בתים פרטיים, או במקומות ציבוריים, ספריות, בתי קולנוע. נראה לי שבעתיד האפשרות לחוות תהיה הרבה יותר רחבה: תחת כיפת השמיים, או בכל מקום שבו החווה יבחר להפעיל את המכשירים שלו. לכן, המבנה החברתי, המקומות שאנשים יבחרו לבלות בהם את הזמן, ישפיעו הרבה מאוד על הצורה שבה יבצעו או יחוו את היצירה ספרותית. שאלה: מה תהיה ההשפעה של המדע על הספרות? אורציון ברתנא: עד היום היו יחסי גומלין בין הישגים מדעיים לבין ספרות. מצד אחד ספרות הקדימה את המדע בהרבה שאלות שהעלתה. מצד שני, רעיונות מדעיים פתחו תחומים חדשים בפני סופרים לתאר אותם ביתר הרחבה ודמיון. אני לא חושב שהשאלות הבסיסיות של הספרות: יחסי גבר ואישה, התא המשפחתי, מלחמת דורות, וכל הרגשות למיניהם, ישתנו בעוד מאה שנים, אבל זירות הפעולה ישתנו, והן תלויות במה שישיג המדע. שאלה: ומה בדבר בספרות העברית? אורציון ברתנא: אשר לספרות העברית, אני מאמין גדול בה. הספרות העברית הייתה מאז ומעולם "ספרות בעלת תעודה", ספרות בעלת יעד. לכן, עד כמה שקלטה השפעות חיצוניות, הייתה לה גם את הדרך הפנימית שלה, הזהות המיוחדת היהודית. אני מאמין שעצם הבחירה בשפה העברית די בה, גם בעוד מאה, כדי לשמור על האופי המיוחד של הספרות הזו. שאלה: ולסיום, מה אתה חושב שתהיה השפעת האינטרנט על הספרות? אורציון ברתנא: נדמה לי שהמגמה של שבירת הפרטיות באמצעות הטכנולוגיה והמחשב, שדוגמא טוב ה מאוד לה היא האינטרנט, מוכרחה להיבלם באיזושהי נקודה. אני משוכנע שהמין האנושי נמצא בכיוון של יציאה לחלל, וככל שירחיק בחלל, כדור הארץ יראה יותר ויותר הומוגני מבחינה תרבותית, ולמרות זאת, אני לא יכול לדמיין לעצמי מצב של ביטול לאומי וביטול ייחוד מקומי. האינטרנט פועל בכיוון של הפיכת העולם לכפר אחד. קשה לי להאמין שתהליך כזה יושלם בהצלחה. למשל אני חושב שהשפות השונות והספרויות השונות הכתובות בהן, ימשיכו לשמור על אופיים המקומי, הייחודי. יכול להיות שיהיו "מתרגמים אוטומטיים" מעולים משפה לשפה, ומדיאלקט לדיאלקט, אבל השפות השונות ישמרו על ייחודן ויתבטאו בספרויות שונות. שאלה: האם היית רוצה להביא בפנינו שיר משלך? אורציון ברתנא: ביוני 1999 התפרסם ב"מאזנים" שיר שלי הנקרא: "שיר המנוחה של המאה הזו". אני חושב שהשיר הזה מתאים לחתום אתל הראיון. "שיר המנוחה של המאה הזו" מאת אורציון ברתנא שיר המנוחה של המאה הזו נכתב דווקא בשעת ריצה הין הקירות כסיפור מצוץ כששוב מחשיך ושוב מגשים ושוב אנחנו מתנכרים לחוץ מאחורי הפלסטיק הרחוץ שיר המנוחה של המאה הזו נכתב דווקא בעמידה על ראש, ביד אחת אוחזים את כל הכוכבים. ביד שניה המפתחות ששוב אינם פותחים שום דלת, והם טובים רק למשחק של ילדים. שיר המנוחה של המאה הזו נכתב דווקא בעצימת עיניים אחרונה. בחוץ הרוח מסתולל. הכל הפקרנו לו והוא בולע וזולל מאחורי הגב עולם הזיכרונות הנעזב סמרטוט וחלון מתנפנף כיד עוצמת העיניים מלטף. שיר המנוחה של המאה הזו נכתב דווקא תמיד עכשיו, ממש לקראת קריאה הוא שב ושוב נכתב כשהסוף האמצע וההתחלה אומרים במקהלה תנוח בשלום על משכבך ו אל תירא.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.