האיש על המרכבה


איציק כהן,סגן בכיר לחשב הכללי ואחד האנשים המשפיעים בארץ בתחום המחשוב, נולד וגדל בירושלים דור שביעי ס"ט. הוא בוגר הגימנסיה העברית, שהיתה בית יוצר לרבים מעמודי התווך בתחום הכלכלה, החינוך והפוליטיקה בארץ. הוא צמח מתוך הסקטור הציבורי ומפריך את כל הסטיגמות שפיתחנו במהלך השנים על עובדי ציבור. הוא איש של עבודה, מנהל תובעני שדורש מצוינות ומוביל למצוינות אך יודע שהסוד טמון בפרט ומשקיע בעובדים שלו את כל שידו משגת על מנת להפוך אותם למקצוענים.

הוא חולש על הון אנושי שלא יסולא בפז וידוע ביכולתו לזהות פוטנציאל של עובד ולמצות אותו עד תום. לא אחת ניתן לשמוע עובדים שלו האומרים שכלל לא ידעו שהם מסוגלים לבצע את אשר ביצעו בהצלחה כה גדולה. יש לו חזון וראיה אסטרטגית מרחיקי לכת, אך יותר מכל יש לו היכולת והתעוזה לפעול על פיהם, תוך הצבת יעדים ברורים המכוונים אל המטרה. יש לו יכולת שיווק בלתי שגרתית ובאמצעותה הוא משווק את רעיונותיו וחזונו לכל הדרגים ויודע ליצור אהדה ותמיכה לנושאים בלתי מוכרים, כל אלו ועוד סייעו בידו להוביל מהפכה טכנולוגית עצומה בסקטור הציבורי במהלך השנים האחרונות, והוא טרם אמר את המילה האחרונה. אתה מוגדר כאחד האנשים המשפיעים במשק בתחום טכנולוגית המחשוב, זה בהחלט נדיר לגבי עובד ציבור, כי עד כה התחום נשלט לחלוטין על ידי גורמים מהסקטור הפרטי. אני חושב שאפשר לתלות את זה בשני גורמים, האחד אובייקטיבי -הממשלה הינה לקוח גדול ביותר ומאוד אטרקטיבי אצל כל חברות הטכנולוגיה, כתוצאה מכך התחרות על הפלח הממשלתי בשוק הטכנולוגיות היא רבת ממדים. מציאות זו הולידה את הצורך של הממשלה לקבוע סטנדרטים אובייקטיביים לבחירת ספקים, על מנת למנוע שיקולים זרים והביאה לעיצוב תהליך שמעוגן בשני כלים מרכזיים: חוק חובת המכרזים ונוהל מפתח שמספק מתודולוגיה למימוש החוק. הגורם השני הוא יותר סובייקטיבי. עד לפני כ-20 שנה הזדנב הסקטור הציבורי מאחור בכל הקשור לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים. פיגרנו בכמה דורות מול הסקטור הפרטי, כך שלא היתה לנו אמירה בתחום. כשנכנסתי לתפקידי כמנהל יחידת המחשוב של החשב הכללי, החזון שלי היה להוביל שינוי מהותי בתחום שיסחף את כל המשרדים באפקט הדומינו. הגישה שלי היתה ממלכתית והקפדתי על ראייה רוחבית בין-משרדית. מתוך ראיה זו הקמתי פרויקטים ממלכתיים המקושרים ביניהם ברמה הלוגית ויוצרים מקשה תפיסתית ויישומית אחת, רחבה ומקפת, שהבולט ביניהם הוא פרויקט "בוחן" - מערכת תשלומים ממשלתית אינטגרטיבית מבוזרת. וכך נכנסנו לתנופת פיתוח וסגרנו את הפער הן ברמה התפיסתית והן ברמת הטכנולוגית. מכיוון שפרויקט "בוחן" הוא פרויקט כלל משרדי, האפקט על המשרדים האחרים היה מיידי ותנופת ההתחדשות והפיתוח התרחשה כמעט בכל המשרדים בו זמנית. כך שכיום הממשלה היא זו שקובעת את הטון ומתווה את הדרך. ניתן לומר שממובלים הפכנו למובילים. אתה ידוע כאיש חזון הרץ למרחקים ארוכים, מאיפה זה בא ומאין אתה שואב את האומץ? קודם כל אני חושב שזה מרכיב אישיותי, זה המבנה הבסיסי שלי ואולי לכן אני מתאים לכהן בתפקידים שמהותם איננה תחזוקת הקיים אלא דורשים את המרוץ האינסופי הזה. צריך לזכור שהשינויים הטכנולוגיים והחברתיים שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות, הביאו לשינוי ברמת הציפיות של האזרח לשירותים, והציבור איננו פסיבי כפי שהיה בעבר במקרים שאיננו שבע רצון. האזרח נעשה תובעני יותר ויש לו ציפיות. הוא לקוח שלנו באותה מידה שהוא לקוח של חברות הטלפון הסלולרי או של ספקי האינטרנט. מהם האתגרים הטכנולוגיים בפניהם אנו ניצבים ? לטכנולוגיית המידע יש תפקיד מרכזי בהשגת היעדים הלאומיים של ישראל, בפתרון הבעיות המרכזיות של המדינה ובהצעדתה לעבר עתיד טוב יותר. האתגרים המורכבים עמם מתמודדת המדינה בתחומי הכלכלה, החברה והחינוך, הביאו לכך שטכנולוגיית המידע מהווה היום את אחד האמצעים הקריטיים לפתרון הבעיות ולהשגת המטרות הלאומיות. התרומה המיוחדת שלנו, היא בביצוע הפעילות המעשית הנדרשת להגדרת החזון הזה מצד אחד, ולמימושו מאידך. לפעילות זו יש השפעה כלכלית ברורה. יש כאן שידור של מסר אופטימי רב עוצמה, על הצפוי לישראל בעתיד ועל העובדה שבתחומים מסוימים העתיד כבר כאן. פעילות זו בולטת במיוחד נוכח המצב בו שרוי המשק וכאשר אנשים רואים בעיניהם כי הפעילות המובלת על ידי הממשלה בתחום טכנולוגיית המידע, אכן בולמת את ההתדרדרות ועשויה להוות סמן ליציאה מן המשבר הכלכלי. מה זה בעצם ממשל זמין חזון ממשל זמין , עניינו יצירת דיאלוג בין האזרח למוסדות הממשלה באמצעות מערך שירותים מקוונים לאזרח. המטרה היא לבצע שימוש מושכל בכל הכלים העומדים לרשותנו - ניהוליים, טכנולוגיים וארגוניים ומעל לכל, ההון האנושי שמבצע את העבודה כדי שאלו יאפשרו לנו לשמש שרת ממשלתי עבור האזרח לצורך ביצוע פעילויותיו השוטפות מול הממשלה. החל מקבלת מידע וכלה במילוי טפסים וביצוע תשלומי חובה כמו מסים, קנסות ואגרות. מהו לדעתך סוד ההצלחה בהובלת פרויקט מהפכני בעידן זה? בסיס רציונאלי אפשרי להצלחה בכל פרויקט מהפכני, הוא זיהוי הפרמטרים הבסיסיים שיש להתייחס אליהם. שני הפרמטרים המרכזיים המשחקים בזירה הפוסט-מודרניסטית של חיינו, הינם טכנולוגיה ותרבות חברתית. גורם נוסף מכריע בפרויקט הנוכחי הוא מבנים ארגוניים כפי שהם משתקפים בביורוקרטיה הממשלתית. למרות שהטכנולוגיה היא מרכיב מרכזי ותשתיתי בפרויקט, הרי שרמת הרלוונטיות של שני הפרמטרים האחרים אינה נופלת ממנה בעוד שהמורכבות שלהם אדירה, היות והיא מתבססת על הגורם האנושי ומונעת על ידי המצב הכלכלי והמדיני. יש לזכור שהטכנולוגיה היא אמצעי רב השפעה שיוצר שינויים במבנים החברתיים ומשפיע על התרבות הארגונית, ומצד שני היא משמשת "ראי" לשינויים הנספגים בתהליכים הארגוניים והחברתיים. על ידי ניצול השתקפות הדדית זו ניתן להוביל את השינוי לערוץ הנכון מבחינה כלכלית וארגונית תוך התאמתו להוויה הישראלית. האם תוכל לתאר לנו את עיקרי התוכנית המתגבשת ? בוא נתחיל מהרמה הגבוהה ביותר בחזון שלנו: הובלת ישראל לעידן חברת המידע, היא הציונות החדשה. ברצף ההיסטורי של מאה שנות עליה והתיישבות בארץ, בניין כוחנו הצבאי, הקמת המדינה, קליטת העלייה, פיתוח החקלאות, התעשייה והחינוך, מהווה ההיערכות לחברת המידע את הצעד הבא והמשמעותי ביותר. שלב זה נגזר מן ההתפתחויות הגלובליות בעולם כולו ועשוי להביא לידי ביטוי את יתרונותיה העצומים של ישראל בתחום ההון האנושי שלה, ביכולתה להיות אור לגויים בנושאים אלה, באפשרות למצב את ישראל כמובילה עולמית של התהליך, ביכולתה להגיע לחברה צודקת ובריאה ולכלכלה מפותחת ומשגשגת. תפיסת היסוד שלנו היא כי עסקים ואזרחים הם במרכז הם ה"מלכים" וכל המערכות השלטוניות נועדו לשרת אותם! התכלית של רתימת טכנולוגית המידע והתקשורת היא לסייע לשיפור מצבו הכלכלי של האזרח, הרחקתו מן העוני, הענקת ערכי חינוך ולימוד מתמיד לו וילדיו, שיפור נורמת שירותי הבריאות המוענקים לו, הגדלת הביטחון האישי שלו תוך הקטנת הפשע והאלימות מסביבו, העלאת רמתו התרבותית וסיוע ליצירת איכות סביבה עבורו. האם תוכל להמחיש את מימוש החזון ואת הפעילויות המעשיות שלכם, למשל בתחום המערכות השלטוניות ? אחד הדגשים החשובים של התוכנית מתייחס להפעלת המערכת הממשלתית והציבורית כולה. בשנה האחרונה עלתה לאוויר מערכת “מרכבה” במשרד האוצר כולל 14 מודולים מלאים במערכת. קדם למשרד האוצר משרד המדע. מהלך זה הוא שיאו של מאמץ אנושי, ארגוני וטכנולוגי כמעט חסר תקדים במדינה. הבשורה המרכזית לכולנו היא שהממשלה תנהל מעתה את נכסיה כמו ארגון עסקי. זהו הצעד שאפשר את מימוש הרפורמה החשבונאית עליה מדברים שנים כה רבות וגם את תחילתה של הרפורמה בתחום ניהול הנכסים. זו פעם ראשונה שבממשלה יופעל קטלוג אחיד שיאפשר סטנדרטיזציה ברכישת החומרים והשירותים למיניהם עבור המשרד. בעתיד, עם כניסת משרדים נוספים, יוכל הקטלוג לסייע בהשגת יתרון לגודל וחסכון משמעותי במשאבי הרכש של כל משרדי הממשלה, רכש שהיקפו הכולל נמדד בעשרות מיליארדי שקלים בשנה. אחד השינויים המשמעותיים ביותר הוא כי מגוון הנושאים הללו, יופעל מעתה באופן אינטגרטיבי. ניהול משאבי האנוש, הכספים, הלוגיסטיקה והתחומים הייעודיים הספציפיים של המשרד, כולם קשורים אחד לשני, באופן המבטא את הקשר ההגיוני הקיים בין התהליכים הללו. יותר מאשר שינוי טכנולוגי זהו שינוי תרבותי ארגוני ממדרגה ראשונה. עתה יוכלו המשרדים להתנתק מראייה מחלקתית צרה של הנושאים המטופלים ולהביא לידי ביטוי עבודת צוות משולבת של כל העובדים. המידע המסופק להנהלה, יבוסס בחלקו על טכנולוגיה חדשה של מחסן נתונים שתפותח בהדרגה ותיתן תמונת מצב כוללת של הנעשה בכל משרד בפרט ובממשלה בכלל. פרויקט יישום "מרכבה" בכלל ובמשרד המדע והטכנולוגיה בפרט, נוהל בצורה מקצועית ואיכותית, בהיבטי התכולה, העמידה בלוחות הזמנים והתקציב, תוך יצירת אינטגרציה מעולה בין צוות המשרד וצוות המרכבה. מועד העלייה לאוויר נקבע כבר לפני כשנה וחצי והפרויקט והמשרד מגיעים עתה ליעדם בדיוק מופתי. עיניים רבות נשואות לפרויקט זה ואנשים רבים מחזיקים אצבעות להצלחתו. הוא נועד להוות את פרויקט החלוץ שאחריו יכנסו למרכבה משרד האוצר, משרד המשפטים ובהדרגה כל משרדי הממשלה. מגיעה תודה מקרב לב לכל האנשים הנפלאים שעשו במלאכה... מה אתם עושים בתחום הטיפול באוכלוסיית החלשה ? ראשית הייתי מציע שנתייחס אליהם בתור האוכלוסייה המוחלשת. המצב הכלכלי בו נמצאת היום המדינה, מביא לכך שיותר ויותר אנשים נקלעים בעל כורחם לתוך מעגל המצוקה. אנשים רבים אינם ערוכים להתמודד בבעיות הקשות, הנוחתות עליהן בפעם הראשונה בחייהם. בפועל אין גוף אחד המעניק פתרון מלא לבעיות, ישנם מספר גופים שתפקידם להגיש סיוע, כל גוף והנושאים שבסמכותו. יחד עם זאת, בעיות האנשים חוצות את גבולות הרשויות, והעדר האינטגרציה בין הרשויות הן ברמת ניהול המידע והן ברמת תהליכי העבודה מחייב את האדם במצוקה לבצע אותם תהליכים מספר פעמים מול רשויות שונות, עובדה שגורמת להתארכות הסבל והגברת המצוקה. מתקבל הרושם כי הבעיה האמיתית היא לאו דווקא החוסר במידע, אלא הקושי בהשגת המידע בזמן ובמקום הנדרשים, תופעה הידועה גם כ"טביעה בים הנתונים". לפני כחצי שנה, הצגנו לראשונה את תוכנית "שחר" המיועדת לניצול טכנולוגיית המידע המתקדמת לצורך פתרון בעיות האנשים במצוקה. בכך הורמו כמה דגלים חשובים: א. התמקדות "ממשל זמין" דווקא באוכלוסייה המוחלשת ש"אין לה". ב. פיתוח ראייה כוללת, על ארגונית של בעיות האדם במצוקה. ג. יצירת תחושה אצל האנשים, דווקא בתקופה זו ש"הנה המדינה עושה משהו למעננו". ד. יצירת שיתוף פעולה בין הארגונים השונים בממשלה ובשלטון המקומי העוסקים בנושא. תגובות רבות שהגיעו מן הציבור הרחב כולל אלה הנזקקים לפתרונות, עודדו את כולנו להמשיך ולפתח את הגישה לנושא. המלצנו על הקמת פורטל ניהול ידע ארגוני ("שחר" משמעותו שכבת חשיבה רוחבית). פתרון זה נועד לספק כלים לניהול הידע הנדרש לאנשים- עובדים ומנהלים המטפלים באוכלוסיה למילוי משימותיהם. לאחרונה אנו עדים לכך שיותר ויותר אנשים מאמינים כי זהו הכיוון הנכון. אי לכך, הקמנו במסגרת הועדה הלאומית לטכנולוגית חברת המידע, צוות משימה בראשות ד"ר יגאל בן שלום לקידום הנושא. אגב, אם חושבים על כך, פעילות זו היא בדיוק תמונת ראי של כוונת משרד האוצר לטפל בנושאי גביית מס צודק, תוך הצלבת הנתונים ממקורות שונים, תוך מתן כלים מתאימים לאזרחים מצד אחד ולעובדי הציבור מאידך. הזכרת את הנושא הבריאות, איך אתם מתמודדים בנושא זה ? רבים סבורים כי שורש המשבר הנמשך במערכת הבריאות הוא העובדה כי בכל הנוגע לתכנון המשאבים של בתי החולים, משרד הבריאות ומשרד האוצר אינם מדברים באותה שפה. כאשר כל ארגון מתבצר במערך הנתונים שלו, מתבסס על הנחות עבודה אחרות המוטמעות במערכות המידע השונות ואיננו מאמין לנתוני "הצד השני", קשה מאוד להגיע לפתרון. לעיתים נראה כי בעיה זו לא תיפתר לעולם. היא רק הולכת ומחריפה ובכל משבר תקופתי שמתפרץ מורידים את החום של החולה הקשה עם אספירין. אחת הדרכים לתת פתרון יסודי היא ליצור מצב שכולם ידברו באותה שפה. זהו בדיוק ההיגיון העומד מאחרי התכנית החדשה שלנו שכינויה "מזור". התוכנית אמורה ליצור סביבת עבודה משותפת בין משרד האוצר, משרד הבריאות ובתי החולים. הרעיון המרכזי הוא לפתח ראשית כל, יחד עם הנהלת משרד הבריאות ראיית על לאומית וכוללת של כל מערכת המידע בתחום הבריאות. בהמשך, יש לפתח את החזון ולהקים מודל גנרי מודרני ואחיד לניהול הכספים, משאבי האנוש הלוגיסטיקה והתפעול בבתי החולים. מודל זה יתבסס בעיקרו על תוכנית "מרכבה" לניהול הפעילות במשרד ממשלתי, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בתחומים הרלוונטיים לניהול בית חולים. מערכת משרד הבריאות תשמש מעין מטה ("headquarters") של מערכות בתי החולים, כאשר התכנון והבקרה המתבצעים בכל הרמות, יהיו מתואמים ומסונכרנים. מזור יאפשר מספר רמות של אינטגרציה כגון: התאום בין משרד האוצר לבין משרד הבריאות, השילוב בין משרד הבריאות לבתי החולים והאינטגרציה האופקית והאנכית בתוך בתי החולים עצמם ובמיוחד בין תכנון התקציב ותכנון התפעול והלוגיסטיקה. מערכת תכנון המשאבים הארגוניים ((ERP, תעבוד בקשר הדוק עם מערכת ניהול המשאבים הרפואיים ("נמר"), שיישומה החל גם הוא לא מזמן. תוכנית השילוב איננה מסתיימת בכך. באותה הזדמנות של ראייה מערכתית כוללת, אמור להינתן פתרון מערכתי כולל גם לנושא ניהול הרשומות הרפואיות של האזרח. המצב היום הוא שגם לתחום זה ניתנו עד עתה פתרונות לוקליים, בלתי תלויים ברמות השונות ועד עתה לא גובשה ראייה רחבה מנקודת מבט של המדינה כולה מצד אחד והאזרח הזקוק לשירותי הבריאות מצד שני. אנו מאמינים כי תוכנית זו עשויה להצליח מכיוון שהיא מבוססת על אותם עקרונות שהוכיחו את הצלחתם בתוכניות אחרות שאנו יוזמים ומובילים. הערך החשוב ביותר הוא הליכה ביחד לפתרון הבעיה, במילים אחרות, שותפות מלאה בין כל הארגונים הלוקחים חלק בתהליך. נעשה הכל - כי בהגעת המזור למערכת, יזכו אזרחי המדינה לרמה גבוהה של שירותי בריאות וזאת תוך ניצול משופר של האמצעים המוגבלים העומדים לרשות המדינה. לסיכום מה תוכל לספר לנו על המנהיגות הנדרשת להובלת החזון ומכלול היוזמות הללו הובלת מהלך שינוי בסדר גדול כזה מחייבת שילוב מוצלח של חזון, חדשנות, יוזמה ונחישות בלתי מעורערת. בתחום גיבוש החזון אנו מתמקדים באמצעות הצוות האסטרטגי שלנו, בגיבוש ראייה לאומית כוללת ומדיניות הנדרשת להשגתה. יש צורך להאמין בחזון ולהאמין שזה אפשרי, כי ללא האמונה לא ניתן יהיה לשווק את החזון כלפי מעלה – לכיוון מקבלי ההחלטות, או כלפי מטה לכיוון המוציאים אל הפועל. זה דורש אומץ לשחות נגד הזרם ולצאת נגד התרבות הארגונית הקיימת. יכולת לזהות ולגייס את הגורמים שמסוגלים לתמוך ולסייע, ומצד שני זיהוי מוקדם של כיסוי ההתנגדות על מנת לבצע פעולות ריכוך. כל זאת בכדי ליצור פעילות מכוונת ומלוכדת שהמכנה המשותף שלה הנמצא בקצה הפירמידה הוא האזרח מצד אחד ומדינת ישראל מצד שני. לשם כך יש ליצור אווירה של שיתוף ועבודת צוות בין האנשים והארגונים השונים, שעד עתה פעלו באופן נפרד ובלתי תלוי. ערוץ מרכזי נוסף שהזכרנו כבר הוא קירוב מקבלי ההחלטות במדינה להכרת הפוטנציאל הטמון במידע ובטכנולוגיה. אנו מייחסים חשיבות עצומה לתרגומה של האסטרטגיה לתוכנית מעשית ולכן אנו מחפשים את אותם אנשים שיודעים לבצע אינטגרציה של מכלול התוכניות ובמיוחד לבנות את השלד והקומות הראשונות של הבניין, להוביל ולקדם באופן מעשי את היוזמות השונות. חשוב לדעת לפעול בדפוסים עסקיים, "לעשות יותר בפחות" ולהביא לתהליך של שיפור מתמיד תוך יישום תפיסת הארגון הלומד. אנו מקווים שע"פ דפוסים אלה נוכל להמשיך, לפתח את החזון ולהגשימו למען השגת עתיד טוב יותר למדינה ולאזרחיה. על מנת שנוכל להכיר מעט את איציק כהן האדם, את האיש שבתוך החליפה תרשה לי לעבור לסדרת שאלות קצרות: אתה משמש סגן בכיר לחשב הכללי, ויו"ר הועדה הלאומית לטכנולוגית חברת המידע וממשל זמין. לי זה נשמע כמו שני תפקידים. האם אלו שני התחומים היחידים בהם אתה עוסק במסגרת תפקידך? אלו השניים העיקריים ועבורם אני מקבל שכר, בנוסף לכך אני אחראי מקצועית על כל מנהלי המחשוב של משרדי הממשלה, יו"ר ועדת תקשוב עליונה, חבר בוועדת היגוי לממשל זמין בישראל, חבר נשיאות לשכת מנתחי המערכות בישראל, חבר בוועדה המקצועית כנסים ויחסי ציבור, מרצה קבוע בפורומים ארציים ובינלאומיים ומומחה בתחום ניהול פרויקטים לאומיים. מה מצבך המשפחתי. אם אני עונה על השאלה הזו, זה אומר שהזמן ריכך אותי, כי בעיקרון אני קנאי גדול מאד לחיי הפרטיים ומשפחתי היא טריטוריה שמחוץ לתחום. אני נשוי לגאולה ואב גאה לארבעה ילדים. שניים מילדי הם עורכי דין, הבן השלישי לומד מינהל עסקים והקטנה – לומדת בבית ספר תיכון. האם אתה צרכן תרבות, האם יש לך בכלל פנאי לפעילות מסוג זה כן בהחלט, אני בכלל מאמין שהכל תלוי ביכולת לנהל את הזמן נכון, ודווקא משום היותי עסוק במגוון רחב כל כך של פעילויות למדתי את תורת ניהול הזמן ואני משתדל ליישם אותה בחיי היומיום שלי. אני חובב תיאטרון ומחזיק מנוי קבוע בתיאטרון ירושלים, כמו כן מרבה ללכת לקונצרטים של הפילהרמונית. איזה סרט ראית לאחרונה "סוף העולם שמאלה" ו"ללכת על המים", "הדברים מאחורי השמש" ו-"אדמה אבודה" ולא במקרה ארבעה סרטים ישראליים. מהו ישראלי בעיניך אילן רמון, בעיני הוא הכי ישראלי שאפשר להיות. איזה ספרים קראת לאחרונה - "אביב חלדו" של פרופ` אניטה שפירא, ספר על הביוגרפיה של יגאל אלון - "אבא עשיר אבא עני" מאת רוברט ט. קיוסאקי, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם והורים אחרים לא ! מהו סגנון הלבוש שלך לעבודה אני נוהג להתלבש סופר אלגנט, חליפות בגיר חולצות ועניבות גולף (תוצרת הארץ). בסופי שבוע אני נינוח יותר בלבוש ספורטיבי. מה המאכל האהוב עליך בורקיטס וחמינדוס ספרדיים של שבת מבית אמי, ממא ליזה. מה הדבר השנוא עליך ביותר יורד ישראלי שמטיף לנו מוסר, ביקורת וציונות. חיטוט בנושאים משפחתיים לצורכי ניגוח. מה לעומת זאת אהוב עליך הסיבולת שלנו לעמוד במאבקים. עובדי ציבור ועובדי מדינה מקצועיים מאד שממשיכים לשרת את המדינה בהגינות, יושר חוכמה ומצוינות. וגם, ארוחת הבוקר של אשתי דקה אחרי שאני מסיים את שעת הכושר היומית שלי.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.