האם חולי נפש פסולים מלהיות הורים


בית המשפט לענייני משפחה הפקיע (כמו נכס) בן מהוריו הביולוגים.

השופט הגיע למסקנה ברורה וחד משמעית,לפיה טובתו של הקטין טומנת בחובה את הצורך בהכרזתו כבר אימוץ באימוץ סגור, כמתחייב מהחוק: כי "אין סיכוי שהתנהגותם או מצבם זה ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו". אני אהיה פרובוקטיבי, אתחפש לגזען, כדי להקצין את הנושא, כדי לזעזע. אשתמש במושג EUGENICS / EUGENES(אאוגניקה/אבגניקה) , שפירושו "מוצא טוב" ובאופן מעשי "השבחת הגזע". (הסבר – בהמשך) אם חולה נפש אינו ראוי להיות הורה, הרי שתפקיד המדינה לעקר אותו בעודו באיבו. אחרת, אני יכול לחשוב שהמדינה רוצה בו רק כמכונה להולדה, שאחרי הלידה ייקחו ממנו את פרי בטנו. בדרך כלל מחלות נפש הן גנטיות, כך שהעניין עוד יותר מסובך. בפסק הדין כותב השופט: "הנני מורה על רשויות הרווחה למסור למשפחה המיועדת לאמצו, את המידע הדרוש על מנת שתתאפשר התייעצות מעמיקה כדי לוודא את הנכונות לקלטו על המטען הגנטי שלו". האם יש קונספירציה בעניין האימוץ? האם לרשויות הרווחה יש מכסת ילדים שעליהן לספק? קן לואץ`, הבמאי הבריטי, מציג את הנושא בסרט "ליידי בירד ליידי בירד" . זהו סיפור אמיתי על אמא שלקחו לה את ארבעת הילדים הראשונים והשאירו לה את השלושה שנולדו אחר כך. ב"אירוע" שהעיר אותי, להורים לא היה סיכוי מתחילת הדרך. האם הייתה מסומנת מצעירותה. מייד כשילדה את הבת, לקחו אותה למשמורת של המדינה. לאחר מאבק משפטי שהגיע עד בית המשפט העליון, הבת נמסרה לאימוץ סגור. כשנולד הבן, האם באינסטינקטים שלה הצליחה להונות את שירותי הרווחה, שלא ייקחו לה גם אותו. לא סלחו לה על זה. הפרק הזה תופס חלק נכבד בפסק הדין!! עם כל הכבוד לעו"ד שקיבל הזוג מהלשכה המשפטית , להורים ("המשיבים" בתיק האימוץ) לא היה סיכוי בבית המשפט. השופט כותב בפסק הדין: "המקרה דנן ייבחן לגופו של עניין, תוך שהמבקש ישא בנטל הראיה והשכנוע, שבמצב דברים זה, במסגרת תיק אימוץ, המדובר הוא במשא כבד ביותר. ... כפי שקובעת הפסיקה, על בית המשפט מוטלת אחריות כבדה בבואו להכריע. עליו לבצע איזון זהיר ורגיש של כל הנתונים הרבים והמורכבים, כמתבקש נוכח תוצאתו של ההליך, תהא התוצאה אשר תהא, הטומנת בחובה השלכות בלתי הפיכות ... ". המומחים שהעידו בבית המשפט מונו ומומנו על ידי המדינה (המבקש). להורים אין ולא היה סיכוי לשכור מומחים מטעמם, שלא לדבר על שכירת עו"ד בעל שם, שיקשו על המבקש (המדינה) להרים את "נטל הראיה והשכנוע". מדובר בדיני נפשות, ומבחינת ההורים, זהו תיק "הריגה". נשמע מזעזע? זה מזעזע! הפרקליטות נלחמת בהורים, כאשר לעו"ד של המדינה חשוב לזכות בתיק!! להורים, שרובם חסרי אמצעים, המדינה מקציבה עו"ד של הלשכה המשפטית, שמקבל את התיק בדרך כלל בכניסה ללשכה של השופט. כבר מזמן הצעתי, שבענייני אימוץ יהיו הכללים כמו בתביעות קטנות: בלי עו"ד, לא כפופים לפרוצדורה, ... . שופט אנושי (מענטש) יכול להחליט טוב יותר ללא התערבות עורכי דין. מצפונו פחות ייסר אותו מאשר במצב הנוכחי. איני מקנא בשופט שחייב לפסוק לפי העדויות – חוות הדעת - שמובאות לפניו. הבעיה היא עם החוק, שאינו מחייב את רשויות הרווחה ליצור כלים של פיקוח והדרכה, או הדרכה ופיקוח, שיאפשרו לילד לגדול בבית הוריו. עובד הרווחה הוא "אורח לרגע", שמתעד מצב רגעי ועליו הוא מבסס את פסק דינו. אותו עו"ס יכתוב את הדו"ח הכי מחמיר, להגן על עצמו, במקרה ש... ; זה מתבטא בפרוטוקול המשפט. פדופילים משחררים לחופשי, נותנים להם הזדמנות, אחרי ש"שילמו את חובם לחברה", אף שהם עדיין מהווים סיכון לחברה. מקסימום - מפקחים עליהם מרחוק. וכפרפראזה על החוק, שציטטתי בפתיח: אין סיכוי שהתנהגותם או מצבם (של הרשויות) ישתנו בעתיד הנראה לעין ללא עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד ". לכן, אם לא יהיה מנגנון אנושי שישקיע בילדים שנחזים להיות בסיכון רק בגלל סטיגמה על ההורים, ואם החוק בטוח שההורים אינם ראויים להיות הורים (לגדל את ילדיהם), חובה למנוע מהורים אלה הבאת ילדים לעולם. במצב הנוכחי פוגעים גם בהורים, גם בילדים וגם בחברה. אם זה נשמע ציני, שיקומו כל חכמי החינוך, הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה, הכלכלה והחוק, ויתנו פתרון אנושי למצוקת ההורים המסומנים. יש עליהם אות קין בהפוך: "בואו תפגעו בנו!" כל פתרון יהיה טוב יותר, אנושי יותר, ולא פחות חשוב - זול יותר.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.