האם רובוטריקים חולמים על כבשים חשמליות


"מי אנחנו באמת?", כלומר "מאין באנו?" ובעיקר, "לאן אנחנו הולכים?" אם בכלל אנחנו הולכים לאיזשהו מקום - אלה השאלות שמסתתרות מאחורי התחפושת. כלומר, מאחורי נושא התחפושת כנושא שמאפיין את כל הפורים שבחיים.

נושא התחפושת הוא נושא מרכזי בספרות הפנטסטית בכללותה, וגם בספרות המדע הבדיוני, שהיא זרם מרכזי בספרות הפנטסטית של המאה העשרים, וכנראה תהייה כזו גם בספרות הפנטסטית של המאה העשרים ואחת. "זאב בעור כבש" הוא פתגם בלשונות רבות, והבעיה: חזות ומהות והיחס ביניהן, היא בעיית הגדרת הקיום האנושי, שאפשר את כל תולדות אנוש להציג סביבה. יוסף שמכיר את אחיו והם לא הכירוהו, הוא תיאור אפשרות אחת של התחפשות. הזאב שבולע את סבתא ואורב לכיפה אדומה, הוא סוג שני של התחפשות: מבחוץ, הבגדים של סבתא. מתחת להם, הגוף של הזאב, ובתוכו - הגוף של סבתא. עד כאן מגיע הסיפור הזה, אבל אפשר להמשיך. "מי אנחנו באמת?", כלומר "מאין באנו?" ובעיקר, "לאן אנחנו הולכים?" אם בכלל אנחנו הולכים לאיזשהו מקום - אלה השאלות שמסתתרות מאחורי התחפושת. כלומר, מאחורי נושא התחפושת כנושא שמאפיין את כל הפורים שבחיים. אחד הנושאים המעניינים ביותר בספרות המדע הבדיוני (מכאן והלאה - בראשי תיבות, מד"ב), הוא נושא הזהות האנושית ביחס למהפכה הטכנולוגית שהמאה העשרים ראתה את בריאתה, אך לא יכלה לחזות את הקפה. כלומר, מה יקרה לגוף האנושי ביחס למכונה המתפתחת? עד כמה אדם הוא אדם, אם מסירים ממנו אברים ומחליפים אותם במכונה? מהו שילוב של מוח אנושי וגוף מכני? מהו השילוב של מוח אנושי ה"מחוזק" במחשב? האם קיימת "נקודת מהפך" שבה השכלול האלקטרוני של מכונה יהפוך אותה לבעלת זהות משלה ואישיות רצונית משלה? או: האם אנדרואידים (מכונות דמויות אנוש בצורתן ובחומריהן) אינם בעלי "זכויות אנוש טבעיות?" ומה מפריד ביניהן ובין בני אנוש "רגילים"? מנושא זה, האחרון, גזרתי את כותרת המאמר. חובבי המד"ב יזהו כאן את כותרת ספרו המופלא של פיליפ ק. דיק, "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" שעוסק בשאלה: מה ההבדל בין אנדרואיד ובין בן-תמותה רגיל? אם בני אדם הם בעלי רגשות, אוהבים, וחולמים, בעולם העתידי שמתאר הספר של דיק (והסרט הנפלא, "בלייד ראנר" שנעשה על-פיו), בו החיים הולכים ונעלמים, על בעלי-חיים (כבשים), מדוע לא יוכלו אנדרואידים לגלות רגשות גם הם, ולחלום על כבשים חשמליות? (שמהוות בעולם העתידי ההרוס, שמתארים הספר והסרט, תחליף לכבשים אמיתיות שמתו). ובאופן עקרוני, השאלה היא: האם יש בכלל אפשרות להגדיר "זהות אנושית" כמשהו חד-פעמי, בריאה שאי אפשר לחזור עליה, או אנחנו עומדים בפני מצב שבו נברא חיים חדשים, בעלי אינטליגנציה ורגשות, ונהייה אחראיים לכל סבך הבעיות המוסריות-קיומיות שתצמחנה מבריאה זו? אם כך, מדוע החלפתי "אנדרואידים" ב"רובוטריקים"? הם נראים היום מתאימים יותר לתיאור הנושא. למשל, העולם של הילדים, ממנו באים הרובוטריקים במישרין. הילדים מייחסים רגשות לרובוטים הלוחמים שלהם, כצעצועים, כדמויות בסדרות טלוויזיה, וכדמויות בעולם הרגשי שלהם. בגלל הטכנולוגיה המתפתחת, מדוע לא נראה בקרוב עולם שבו יש לבני האדם החדשים שיגדלו לתוכו "חברים אלקטורניים" או "חברים וירטואליים"? ויותר מזה, מדוע לא לחשוב על שלב שכלול כזה שבו החבר האלקטרוני-וירטואלי יהיה יצור תבוני ורגשי לכל דבר? בנושאים אלה, כאמור, מטפלת ספרות המד"ב ברמות שונות ובצורות שונות. עכשיו ניתן לראות אצלנו אחת מהן. בימים אלה עולה לאקרנים סרטו החדש של כריס קולומבוס ("גברת דאוטפייר"), "איש המאתיים", המתאר רובוט עתידי השואף להפוך אנושי, שהתסריט שלו מבוסס על ספר מאת אייזיק אסימוב (איש הרובוטים) ורוברט סילברברג, שנים מן הסופרים היהודים אמריקניים שיצרו את "הגל החדש", את התקופה הקלאסית במד"ב האמריקני מייד לאחר מלחמת העולם השניה. בסרט, אנדרו, רובוט המתוכנן להיות עובד משק בית אמריקני, מכונת-עבד בחברה האמריקנית קפיטליסטית החביבה, מוצא בתוכו תכונות אנושיות (הנתפסות כפגם בייצור), עובר טרנספורמציה רגשית, ובעקבותיה טרנספורמציה פיסית, וטוען להיות יצור אנוש לכל דבר. עם כל הכבוד לאסימוב ולתרבות האמריקנית, הסיפור, כצפוי, שטחי למדי. ועם זאת, הנושא הוא נושא. נראה לי שזו יכולה להיות נקודת הפתיחה לדיון בפורום החדש שנפתח כאן: ספרות מדע בדיוני וספרות פנטסטית בכללותה. הערות והארות, שאלות והתייחסויות תענינה. ויחד נצא לדרך. כדי לעשות זאת באמת יחד, נציג שאלת יציאה: "מה צפוי לזהות שלנו בעולם של מהפכנות טכנולוגית ומהפכנות גנטית?" או: "האם יצור שיברא על ידי אדם יכול להיות שווה לו, או אולי אפילו עולה עליו?" אבל זכרו דבר אחד: אנחנו עוסקים כאן בספרות ובאמנות, ובדרך שלהן לעסוק במדע הבדיוני ובפנסטיה. פורום: http://www.wol.co.il/forums/forum.asp?forumCode=59


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.