הורים מתבגרים ומה שביניהם


בגיל שנתיים זאת סוכריה. בגיל עשר זה משחק מחשב. בגיל שש עשרה זה פירסינג בלשון. מה עושים? איך אומרים להם לא? ואיך בונים תקשורת אמיתית?

פעם כאשר אבא או אימא היו אומרים לילדים שלהם לא, בזאת היה נגמר הוויכוח. היום, נאלצים הורים מודרניים להתמודד עם דור חדש של ילדים שקשה מאוד לסרב להם או להציב להם גבולות. הקושי הולך ומתגבר עם התקדמות גילם של הילדים. מורה נבוכים להורה . כל מי שיש לו ילדים מכיר את הסיטואציה . הילד מבקש משהו. אתם אומרים: לא. הוא ממשיך ומבקש שוב. אחרי חצי שעה מורטת עצבים- אתם מסכימים. התוצאה: הוצאות מעל התקציב, ילדים מפונקים והורים מתוסכלים. איך יוצאים מהמעגל? בגיל שנתיים זאת סוכריה. בגיל עשר זה משחק מחשב. בגיל שש עשרה זה פירסינג בלשון. מה עושים? איך אומרים לא לילדים? איך גורמים להם להישאר בבית בארוחת ליל שישי ואיך בונים תקשורת אמיתית . פנינו לפסיכולוג דוקטור חיים עמית מכפר סבא, ראש המרכז להורות ומשפחה במכללת סמינר הקיבוצים, כדי לשמוע מספר הבהרות מה ניתן לעשות בנידון. איך מתמודדים עם דרישות כספיות אין סופיות של בני נוער? " הדרך להתמודד עם הנושא היא כמו כל דבר אחר בחיים: משא ומתן. מצד אחד חשוב שהורים יבינו ויקבלו את העובדה שבני נוער היום חיים במערכת נורמות שונות מאלו שאנחנו כהורים- חיינו בהם. אחד הקשיים שלנו כהורים הוא להפריד בין מה שחווינו בתור ילדים ובין צורת החיים היום. ההבדל הוא דרמטי ולעיתים מתקשים הורים להבין: מה חסר לילד? למה הוא נוהג כפי שהוא נוהג. חשוב להבין שאנו חיים בתקופה בה חוגגת המתירנות, רמת הדרישות גבוהה ואסור להשוות אותה למה שהיה לנו באותו גיל. משפטים כמו: אם היו נותנים לי בזמנו את מה שאני נותן לך…. הייתי מודה להורי אילו קיבלתי שליש ממה שיש לך …. ועוד משפטים דומים אינם תורמים מאומה. היום לילדים ובני נוער יש המון בהשוואה לדורות קודמים. מצד שני, חשוב להבין שילדים זקוקים לגבולות. חשוב שיבינו וירגישו שלא הכל מותר או אפשרי. זה חשוב במיוחד בגיל ההתבגרות. יש להבהיר לילדים שגם להורים יש זכויות וצרכים. זה לגטימי ביותר. המשא ומתן חייב להתנהל בין ההורים והילדים, בידיעה שלילדים מותר להביע דרישות ולהורים מותר לבטא מגבלות, אילוצים ומערכת ערכים. " תסביר לי איך אפשר לנהל משא ומתן עם בן או בת עשרה שמסרבים בכלל לדבר עם ההורה? " ממש כמו ב"עולם האמיתי", במסחר או בכל תחום אחר. חשוב להעביר מסר ש"אני מקשיב לך" . לא לבטל מיד את הנאמר ולא לקבל כל דבר."


פעמים רבות נתקלים ההורים ב"סחטנות רגשית" מצד הילדים. "אם אתם לא מרשים לי…. סימן שאתם לא אוהבים אותי. מה עושים? "כשמדברים על משא ומתן בין ילדים והורים צריך לעשות ,טוב -טוב חושבים,. יש לעשות חשבון נפש מושכל ולא טיפשי ולהפעיל את ההגיון. ברור שלא תלך לדיון עם הילד בדבר רחיצת ידיים או שמירה על כללי הגיינה אישית. באותה מידה יהיה זה טיפשי לדעתי, להיכנס ,למלחמה, בגלל שהילד בן ה 15 רוצה לצבוע את השיער בצבע סגול או וורוד, שנראה לכם ההורים- מוזר. כנ"ל לגבי פירסינג או כתובת קעקע. הורים צריכים להגדיר לעצמם מה באמת תחום צרכי הילדים שלהם, מה פירושו של חופש המתאים לתקופתנו, מהם הצרכים החברתיים ומה באמת חשוב. לצורך העניין, אם ילד רוצה לעשות עגיל באף או במקום אחר בגוף, אני אולי לא מת על הרעיון אבל ארשה לו לעשות. במקביל זכותי להודיע לו שאני לא מוכן לשלם עבור זה" אז איפה בעצם עובר הגבול? ,"חשוב לזכור שכולנו רוצים להיות אנשים אסרטיביים ולגדל ילדים שידעו לעמוד על זכויותיהם. כל אחד רוצה ילד עם בטחון עצמי שיודע להגדיר מטרות ולדבוק בהם. באופן עקרוני מותר לילדנו להשתמש בתכונות אלו- נגדנו, כלומר לבוא בטענות ותביעות. אחרת נמצא את עצמנו מגדלים ילדים צייתנים ללא תחושת אוטונומיה פנימית. חשוב להבהיר שמותר לשני הצדדים לבוא בתביעות אחד כלפי השני. הגבול , לדעתי, עובר במקום בו מתחילים לדבר על נושאים שעלולים לפגוע בבריאות ולהוות סכנה ממשית. ברור שילד שיבקש כסף לסמים- כל הורה יגלה התנגדות תקיפה לנושא. בתחום אחר כמו למשל, רכישת אופנוע, נקבל-תוצאות שונות. הרוב אולי יתנגדו אבל יהיו כאלו שיסכימו – אולי כאלו שהיה להם אופנוע בצעירותם או הורים שיחשבו שהסכנה הכרוכה ברכיבה על אופנוע יכולה לארוב גם במקומות אחרים ולאו דווקא במקרה כזה. גבול נוסף הוא הצרכים והמגבלות של ההורים. אם להורה אין כסף- זה לגיטימי ביותר שיאמר זאת לילד. גם אם ההורה אינו מתנגד באופן עקרוני לפירסינג, אינו חייב לשלם עבור זה בעיתוי המסוים שמבקש הילד. יש סדר עדיפויות." איך בדיוק מבהירים לילד בן 12 את נושא האובר- דרפט בבנק, כאשר לכל שאר הילדים יש קורקינט או "שכולם" נוסעים לחוץ לארץ בתור טיול בר מצווה? " המשפחה אינה ארגון דמוקרטי בתפיסה שלי. המטרה היא לנסות ולהתנהג בצורה הוגנת – כולם שווים אבל בסופו של דבר `בעל הדעה הוא בעל המאה`. בהגדרה, אנחנו לא בחרנו את ילדנו והם לא בחרו אותנו. בסופו של דבר, גם על פי חוק המדינה, מי שבאים אליו בטענות, אם חלילה מתבצעת עבירה, זה ההורים. אנחנו אחראים לילדנו מבחינת שלומו וגידולו. " מה היית אומר לנערה בת 16 שרוצה לקיים יחסי מין עם החבר ומבקשת מאימא שלה- גלולות. וזה עוד במקרה הטוב. "גלוי וידוע כי מי שרוצה לקיים יחסי מין יכול לעשות זאת בכל מני מקומות ובכל מיני שעות. אני הייתי מעדיף שילדי יעשו מה שיעשו בבית, בחדר. מה שבאמת חשוב בכל גיל ובגיל העשרה במיוחד, זאת התקשורת. זהו הדבר העיקרי שהורים יכולים וצריכים לעשות למען ילדיהם. חשוב מאוד עד כמה ההורים סומכים על הבת שלהם (או על הבן) וכיצד מדברים על הנושא בכלל. " מה תוכל לומר לסיכום? "מדברים היום הרבה על המקום של ההורים במשפחה במעמד של `מעניקי משמעות`. איזה משמעות ואלו ערכים מעבירים ההורים לילדים? במקרה של השאלה הקודמת: האם אני מעביר מסר שנער או נערה שרוצים לקיים יחסי מין הם בהכרח סוטים או מופקרים? אם כך- זה מה שהבת תחשוב על עצמה או על יחסים בין גברים ונשים. אם אני אומר לילדים שלי: בואו נדבר כמו שותפים, יש דברים שצריכים לקחת בחשבון ויש לי מה לומר בנושא- התמונה אחרת לגמרי. תלוי מאוד מה אומרים, כמה ובאיזה צורה. דיבור אינו בהכרח תקשורת. בימינו זה הרבה יותר מסובך. פעם כשאבא שלי היה קורא לי לשיחה הוא היה מדבר ומטיף לי ואני הייתי `מקשיב`. חשוב לטפח תקשורת אמיתית עם הילדים." איך עושים את זה? "כמו כל דבר אחר בחיים-לומדים". רוצה להגיב? amos@wol.co.il תגובתכם מעניינת אותנו.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.