הכר של אימא


עמדתי מול הכר הגדול שניצב לו באמצע החדר וחשבתי לעצמי איך אפשר בקלות שכזאת להשליך את הדבר הכי מזוהה עם אימא לפח האשפה. ביקשתי מאיציק להעלות את הכר למעלה אם לא בשביל אימא אז בשבילי.

"ציפי, אני רוצה שתיקחי אותי הביתה, אני מתגעגעת לכר ולמיטה שלי" כך נהגה אימא לומר בכל פעם שביקורה בביתנו התארך מהצפוי. יום אחד נפלה אימא ושברה את פרק הירך ולאחר שעברה ניתוחים ותקופת שיקום, העברנו אותה לבית אבות בכפר סבא. יחד עם כמה מחפציה האישיים העברנו גם את הכר הגדול. אותו הכר המלווה את אימא מאז הייתה נערה בפולניה. לאחרונה, כשחזרנו משהות בת חודש בארצות הברית, באתו לבקר את אימא ומצאתי אותה שוכבת במיטתה ללא הכר הגדול. את הכר עצמו מצאתי דחוס בתא השמלות שבארון הבגדים. הוצאתי את הכר וביקשתי מאיציק אחי שיעלה את הכר לתא העליון של הארון כדי שלא יפריע לבגדים התלויים. איציק, המשוחרר מסנטימנטים הציע שנזרוק את הכר. הוא שמע משכנתה לחדר שהכר נפרם ופיזר נוצותיו בכל החדר. ממילא, הוא אמר, אימא כבר התרגלה לשיון על כר של בית האבות ולא תבקש עוד לישון על הכר הגדול שלה. עמדתי מול הכר הגדול שניצב לו באמצע החדר וחשבתי לעצמי איך אפשר בקלות שכזאת להשליך את הדבר הכי מזוהה עם אימא לפח האשפה. ביקשתי מאיציק להעלות את הכר למעלה אם לא בשביל אימא אז בשבילי. בכל פעם שאני באה לבקר את אימא והכר מציץ אלי מלמעלה אני מנסה לזהות מה היה אומר לו יכול היה לספר מה עבר על שניהם, עליו ועל אימא ביחד. הסיפור שלהם התחיל אי שם בתחילת המאה העשרים, בעיר ביאלה פודלסקה שליד וורשה. בגיל שבע עשרה עזבה את בית הוריה לאחר שנקבע שידוך עם אחד הבחורים שעזב את העיר והשתקע במקסיקו. אימא ידעה שעם אותו בחור לא תצרה להתחתן אך ראתה בכך אפשרות לעזוב את בית הוריה הדתיים בדרך אל חיי החופש והעצמאות. במקסיקו בוטל השידוך אבל אימא כבר השתלבה היטב בחיי הקהילה היהודית והחלה ללמוד יידיש. שם הכירה את מנהל בית הספר וראש קרן היסוד. האהבה בין השניים פרחה. אהבה גדולה. הם טיילו, רכבו על סוסים ובילו עם חברים. שפע של תמונות המעידות על החיים הטובים שעשו שם, מפארות את אלבומיה העבים של אימא. יוסף ואימא לא התחתנו, יספר הכר של אימא, כי יוסף היה עקר ואימא ידעה שאיתו לא תוכל להביא ילדים לעולם. שבורת לב וכואבת לקחה את הכר שלה ועלתה לארץ כדי להתאחד עם אחיה, שבינתיים "עשו עליה". השנה שנת 36. בארץ פגשה את אבי, ולאחר שנישאו לקח אותה בניגוד לרצונה לברזיל. שם חשב שימצא זהב מפוזר ברחובות, רק להתכופף ולקחת. הוא לא אהב לעבוד, יספר הכר, והוא זה שספג לתוכו את דמעותיה כאשר יומיים לאחר הנישואים מצאה אותו טובל באמבט ביום חמסין במקום ללכת לעבודה. שתיים עשרה שנה חיו בברזיל, אימא עבדה בויצ"ו וחלמה לחזור ארצה. בשנת 49, בניגוד לרצונו של אבי, עלינו עם ראשוני העולים מדרום אמריקה. אבי נשאר בברזיל לחסל את העניינים ורק אימא, איציק אני והכר עשינו את דרכנו הארוכה מברזיל לישראל. בארץ עשה הכר דרך ארוכה ועבר אתנו מדירת החדר והמטבחון שבנו צילה ושמואל הדודים. בשל סכסוך שפרץ בין המשפחות על רקע כספי, נאלצנו לעבור לגור בצריף ממול, שם גרו ישראל ויהודה, בני דודי הצעירים. מבני ברק עבר אתנו הכר ל"כפר ארגנטינה" (ניר צבי) שם חשבנו שנגשים את החלומות החלוציים החקלאיים שלנו. אבל ללא הצלחה. משם לגבעתיים לשכונת הל"ה, ומשם לתל אביב לרחוב סירקין. וחזרה לבני ברק. והכר נודד איתה. ומשם לבית האבות בכפר סבא, שם הוא משקיף ממרומי הארון ומבקש להמשיך ולספר את סיפור חייה הארוכים והמרתקים.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.