העצים בתל אביב זועקים ''הצילו''


למה חשובים העצים לתל אביב? ולמה תל אביב מפנה להם עורף בצורת גיזום פראי ועקירות המוניות?

מה נותנים לנו העצים? 1. הצללה. בעירנו (ובארצנו) הטמפרטורה גבוהה ברוב חודשי השנה. חשיבות העצים בהורדת הטמפרטורה נבדקה על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ונמצא שברחובות המוצלים בעצים הטמפרטורה פחותה בכ- 4 מעלות בהשוואה לרחובות מקבילים חשופים לשמש. 2. הפחתת זהום אוויר: כאשר איכות האוויר כה ירודה, בעיקר בערים, חשיבות העצים עולה שבעתיים שכן העצים, סופחים חלקיקי פיח ואבק ועוזרים בניקיון האוויר. 3. הפחתת רעש: נבדק ונמצא שהעצים תורמים להפחתת רעשים, ולדבר חשיבות בערים סואנות. 4. העצים מהווים מקום קינון ומנוחה לאלפי הציפורים היציבות והחולפות באזורנו. 5. יופי – העצים מהווים כתמי נוי הבולטים במיוחד בנוף העירוני. 6. היסטוריה – עצים רבים נשתלו עם הקמתה של העיר תל אביב ובעלי חשיבות היסטורית לפחות כמו מבני הבאוהאוס. 7. חינוך – ישנן תוכניות חינוכיות שבעזרתן ניתן לקרב את הנוער לכיבוד הסביבה והטבע העירוני.


לסיכום העירייה צריכה לגבש מדיניות ברורה לנכס של עצי העיר. לפי ההנחיות של האגרונומים יצחק הל-אור וישראל גלון, ו ד"ר יוסי לשם מומחה לחקר נדידת ציפורים. לא די בדבורים גבוהים, יש לתרגם אותם למעשים בשטח. כשתיקבע מדיניות ברורה ומקצועית, תלונות מקריות של תושב זה או אחר שמסיבות שלו לא מעוניין בעץ שמסתיר את חנותו או חלונו, יטופלו נקודתית בהסברה מתאימה. ברוב המקרים הגיזום המתאים בעצי הרחוב הוא הרמת נוף. אין לגעת בצמרות העצים ובנופם הרחב. פירות הפיקוסים מהווים לדברי העירייה מטרד המצדיק גיזום חזק של העצים. אנו מציעים להגביר בעונות הנשירה את ניקיון הרחובות עד שיימצא פתרון מדעי לבעיה. הגברת מערך הניקיון זול יותר מתשלומי עתק לחברות הגיזום. עצות נוספות להקטנת הבעיה ניתנו על ידי האגרונומים לעיל. יש להגביר את החינוך וההסברה, לשתף פעולה עם מוסדות חינוך המעוניינים בכך, ובכך תגדל המודעות לחשיבותם של העצים. בישיבה שעסקה במדיניות טיפול בעצים שנערכה בעירייה ב 4.2.09, ביוזמת סיעת הירוקים, השתתף ד"ר יוסי לשם מומחה לחקר נדידת ציפורים. לדבריו קיימת תוכנית חינוכית לבתי ספר שמטרתה קירוב הנוער לטבע תוך הדגשת נושא הציפורים ובתי הקינון שלהם. לדבריו הנוהל הקבוע של גיזום עצים בעיר לא תואם את הצרכים כפי שהוגדרו על ידו. בישיבה שהתקיימה בתאריך 28.7.08 ביוזמת סיעת הירוקים בתל אביב הוזמנו האגרונומים יצחק הל-אור וישראל גלון – המשמש כיום פקיד היערות הארצי, הוצע לשנות את נוהל טיפול ושימור עצים בתל אביב והובאו הצעות מקצועיות לגבי הנהלים הנכונים. הדברים עדיין רחוקים מיישום. על העירייה לשנות את נוהל הטיפול בעצים תוך שיתוף פעולה עם הגורמים הנזכרים. באותה ישיבה השתתפה מנהלת מח` לתכנון פרויקטים גב` יפה בן אליהו, בכדי לגבש נוהל גיזום חדש המתחשב בביקורת כפי שהובאה על ידי המומחים לעיל, ולהביאו לידיעתנו. גם אנחנו העברנו אליה את החומר שברשותנו, אך עד היום לא גובשו נהלים חדשים. אנו דורשים לפרסם את תוכניות הגיזום שנה מראש כדי שנוכל לבדוק כל תוכנית לגופה ותהיה לנו הזכות להשמיע, הן את דעתנו כתושבי העיר, והן את דעת המומחים. הפרוטוקולים במלואם של ישיבות אלו נמצאים במשרדי סיעת הירוקים. אנו מצפים שהעירייה תתחיל את שיתוף הפעולה עם גורמים אלו לטובת העצים, יחד עם נציגי התושבים שרווחת העצים חשובה להם.



מתקבל הרושם שהעירייה לא סופרת את העצים במסגרת תכנון פרויקטים עירוניים. עצי הסיסם ברחוב אבן גבירול שילמו את המחיר. העירייה לא לוקחת בחשבון את העצים כנתון ממשי שיש להתחשב ולא לפגוע בו, עד לכדי מדיניות יד קלה על הדק העקירה. העירייה מצדיקה צעדיה אלו בטיעון שעצים אחרים נשתלים במקום אלה שנעקרו ואלו, החדשים שנטעו זה עכשיו יגדלו ובעוד 50 שנה בוודאי יזכו אותנו בכל היתרונות הידועים. טיעון זה אינו עונה על השאלה המתבקשת למה למנוע מאיתנו יתרונות אלה כבר עכשיו? מי יתחייב בפנינו מה יהיה עוד 50 שנה? אולי יקום ראש עיר אחר ויגדע גם את העצים הללו? למה לגזול מתושבי ההווה את רווחתם? בכל פרויקט המתוכנן יש לקחת בחשבון את העצים קיימים איתנו זה דורות, כנתון בר קיימא. ואם תחויב הזזת פרטים בודדים – היחס אליהם יהיה ממש כמו שהתייחסו לבתי הטמפלרים בקריה. כך גם הזיזו את השקמה בצומת חולון לצורך סלילת כבישים. לאחר עבודות הכנה של כמה חודשים! הוזזה השקמה בשלמותה למרחק של כמה מאות מטרים. עקירת עצי הסיסם באבן גבירול היא בכייה לדורות ופגיעה ממשית באיכות החיים של האנשים הגרים ברחוב והמתארחים בו. רוב עצי העצים לא שרדו. הם נעקרו בפראות על ידי טרקטוריסט, תוך קריעת שורשים שלא הותירה להם סיכויי הישרדות.


גיזום מזיק ומיותר: בשנים האחרונות העירייה נוהגת לגזום גיזום עמוק את נוף העצים מספר פעמים בשנה. לא ברור מה הרציונל שעומד מאחורי החוזים שנחתמו עם חברות הגיזום החיצוניות. הגיזום מבוצע באופן שיטתי לאורך רחובות שלמים, מדובר בגיזום חזק תוך הקטנת נוף העצים ופגיעה קשה בצמרות. רחובות שלמים נגזמים ומותירים אחריהם גדמים עירומים שעד שיצמיחו ענפים בעלי עובי יעברו שנים. בינתיים צומחים ענפים רכים שמחלישים את העץ.


עצים נגזמים ללא כל התחשבות - לא בעונה המתאימה – (נגזמים לקראת הקיץ כשכולם משוועים למעט צל), וללא התחשבות בעונות הנדידה ועונות הקינון. ברחוב אלנבי נגזמו עצי הפיקוס לפני כשנתיים עד להותרת ענפים ערומים וגדומים. דווקא רחוב כזה, שהאוויר בו מלא פיח בשל נפח התחבורה העובר בו, ומרושת בחנויות, נותר ערום מעצים ומיתרונם. כבר לא נראות בו להקות הזרזירים שהיו באות ומשתכנות בענפיהם כל שנה ומזכות אותנו במופעי המטסים המרהיבים שלהם.


ברח` שאול המלך נחתכו עצים ללא סיבה או תירוץ נראה לעין לפני כמה שנים. העצים לא הפריעו לתחבורה, ולא היו תחת כבלים חשמליים. עד היום ישנם עצים שלא התאוששו.


השדרות שאמורות היו להיות מוצלות מטבען - שטופות שמש בשעות החמות, נופם האדיר והמצל של עצי הפיקוס נקצץ למעין "פונפונים" המהווים ניגוד מעליב לעובי גזעיהם.


למה נגזמה שורה של עצים ברחוב אוסישקין בצד של שפת הירקון? (2009) עד שהעץ יצמיח ענפים בעובי הזה יעברו שנים רבות.


אחד התירוצים של קרדום העצים הוא צמיחתם מתחת לכבלים חשמליים. בגישה אחרת המכבדת את העצים ניתן לגזום מסביב לכבלים החשמליים ולהשאיר את רוב הנוף על כנו. דוגמא של גיזום סביב כבלים חשמליים לכל אורך הרחוב. (מנהרה)


תמוהה במיוחד העובדה שפקיד היערות העירוני, כלומר מי שממונה על מתן ההיתרים לעקירת עצים בעירייה הוא אותו אדם הממונה על ביצוע הפרויקטים הגדולים המתבצעים בה. מנוי זה שיש בו ניגוד עניינים בולט, מותיר רושם שטובת העצים וגורלם משניים אם בכלל לדיון בתוכניות הפרויקטים . הגישה הסלחנית של העירייה לעקירתה והשחתת עצים מתבטאת גם באי אכיפת החוק ובאי הענשת אנשים האחראים על כריתת עצים בלי היתר בחצרות פרטיים. התלונה על גדיעת עץ פיקוס מפואר בן כ 50 שנה במתחם בית הכנסת ברחוב מאנה - אימבר ביולי 2008 נותרה תלויה ללא טיפול כל- שהוא של האחראים למרות שהמקרה הובא לידיעת אגרונום העיר.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.