הפרעות אכילה והתמכרות


נמצאו תווי דמיון בין הפרעות אכילה לבין התמכרות לסמים ולאלכוהול בקרב נשים.

עד המאה ה- 20 תארה המילה "התמכרות" נטייה חזקה לכל סוג של התנהגות, טובה או רעה. לקראת סוף המאה ה- 19 כבר קושרה המילה לסמים אך עדיין לא זכתה לקונוטציה שלילית. כיום "התמכרות" מוגדרת כמחלה אשר אינה ניתנת לשליטה. הגדרה זו לא מנעה הרחבה של המושג בשלושת העשורים האחרונים כך שסוגים רבים של תלות מוגדרים כהתמכרות: התמכרות לטלוויזיה, לשוקולד, לעבודה וכדומה. אנורקסיה נרבוזה, בולמיה והשמנת יתר הנן הפרעות אכילה. הפרעות אלו מלוות בהתמכרויות אופייניות כגון: התמכרות לחומרים משלשלים ומשתנים, התנזרות ממכרת מחומר (מזון) וכן התמכרות לתחושת השליטה שבהרעבה העצמית. כמו כל סימפטום ממכר גם התופעות הללו מצריכות גמילה. יותר ויותר חוקרים נוטים לפרש הפרעות אכילה כסוג של התמכרות. סיוון סופר מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של פרופ` ברי ברגר מאוניברסיטת חיפה ופרופ` שולמית קרייטלר מאוניברסיטת תל אביב, בוחנת בעבודת הגמר לתואר שני את הקשר בין הפרעות אכילה ובין התמכרות לסמים ולאלכוהול בקרב נשים. מטרת המחקר היא לבדוק כיצד משמעויות העומק והתשתיות המוטיבציוניות באות לידי ביטוי במקרים של הפרעות אכילה בהשוואה להפרעות התמכרות לסמים ואלכוהול. במרכז המחקר ההשערה כי נשים הסובלות מהפרעות אכילה, ובמיוחד הפרעות בעלות מאפיינים בולמיים, קרובות, בתכנים קוגניטיביים – מוטיביציוניים ומדדי התמכרות נוספים, לנשים המכורות לסמים ואלכוהול. כדי לבחון זאת משתמשת סופר במספר מדדים ייחודיים שהמרכזי שבהם מבוסס על תיאורית האוריינטציה הקוגניטיבית – CO. תיאוריה זו מציעה 49 משמעויות עומק או מוטיבים שונים האופיינים בדרך כלשהי למטופלים אשר סובלים מאנורקסיה, בולמיה או השמנת יתר והמייחדים אותם מאוכלוסיות אחרות, ביניהם: השאיפה להשתנות, קיצוניות, הענשה עצמית, תחושת נחיתות, רוע, נתק מהגוף, הצורך באהבה ללא תנאי ועוד. בנוסף השתמשה סופר בשאלון המודד את רמת ההתמכרות על פי סולם מוכר EPQ-R) ), וכן נמדדו רמות דיכאון וחרדה בהנחה כי אלו מהווים מניעים עיקריים לתחילת תהליך ההתמכרות. 148 נשים בגילאי 18-45 השתתפו במחקר וענו על שלושה שאלונים. כל אחת מהנשים ענתה להגדרה אחת מתוך 6 ההגדרות הבאות: אנורקסיה – נרבוזה, בולמיה - נרבוזה, השמנת יתר, התמכרות (לסמים או אלכוהול), עישון סיגריות (ללא הפרעות התמכרות נוספות) וקבוצת ביקורת (ללא עישון וללא אבחנה של בעיות פסיכיאטריות). השערתה הראשונה של סופר היא שרמת הדיכאון והחרדה תהיה שווה, וגבוהה, בקרב קבוצת המכורות לסמים ואלכוהול ובקרב אלו הסובלות מהפרעות אכילה, ושונה באופן מהותי בקרב קבוצת המעשנות ובקבוצת הביקורת. ואמנם נמצא כי הסובלות מאנורקסיה, בולמיה והתמכרות לסמים ואלכוהול חוות רמות חרדה גבוהות בהרבה מאלו הסובלות מהשמנת יתר או מקבוצת הביקורת. ממדד ההתמכרות עלה כמשוער כי הסובלות מהפרעות אכילה בעלות נטיות בולמיות והשייכות לקבוצת המתמכרות (סמים ואלכוהול) הן שקיבלו את שיעור הנקודות הגבוה ביותר. מעניין כי האנורקסיות עם המאפיינים הבולמיים (כלומר כאלו שלוקחות משלשלים ומשתנים ומקיאות) וכן בולמיות עם עבר אנורקטי קיבלו בממוצע את שיעור הנקודות הגבוה ביותר, בדומה למכורות לסמים. ככלל ענו תוצאות המחקר על השערותיו המוקדמות. קבוצת הבולמיות היא הקרובה ביותר בכל המדדים לקבוצת ההתמכרות לסמים ולאכוהול, אך גם האנורקטיות מאופיינות בתכונות התמכרותיות רבות. קבוצת המעשנות בקרב הנבדקות מהווה גילוי מעניין בפני עצמו. עישון נחשב להתמכרות ויחד עם זאת זוהי התמכרות שנחשבת לגיטימית ואינה נחשבת להפרעה נפשית. ההפך הוא הנכון, במקומות רבים זוכה העישון לגמול חברתי. תוצאות המחקר ממקמות את קבוצת המעשנות באמצע, בין קבוצת הביקורת לקבוצת המכורים ולקבוצת הסובלות מבעיות אכילה. ניתן לשער כי סיגריות, בדומה לסמים ואוכל, מהוות פיצוי או מחפות על אמונות מבוימות המקשות על האדם בתפקודו החברתי. במדד האוריינטציה-הקוגניטיבית עלה כי לקבוצת המכורות ולקבוצת המעשנות הכי מעט מאפיינים משותפים, וכן כי קיים הבדל משמעותי בין המעשנות ובין האנורקטיות והבולמיות. ממצא מפתיע נוסף העלה כי מדדי החרדה והדיכאון המצביים (להבדיל מהתכונתיים) של קבוצת המעשנות דמו לאלה של הסובלות מבעיות אכילה או מהתמכרות. כפי הנראה הדבר מצביע על כך שניקוטין עוזר להתמודדות עם דיכאון וחרדה, ושיש לו השפעות מרגיעות ואנטי דכאוניות. המחקר מבהיר, אם כן, כי קיים דמיון באמונות קוגניטיביות-מוטיבציוניות ובמדדי התמכרות בין נבדקות עם הפרעות אכילה ובין המכורות לאלכוהול וסמים, גם אם פיזיולוגית לא מדובר באותם תהליכים כימיים המגדירים את המושג "התמכרות". המשמעות התיאורטית של מסקנה זו מקשרת ומחזקת את הגדרתן של הפרעות האכילה כהפרעות התמכרותיות. מבחינה יישומית הדבר מעיד על הצורך לבחון מחדש את שיטת הטיפול בהפרעות אלו ולנסות לטפל בהן טיפול גמילתי. הדמיון שנמצא בין הפרעות האכילה השונות וההתמכרות לסמים ממחיש את ההבדל בצורת ההתייחסות החברתית כלפי שתי הקבוצות. בעוד שהפרעות אכילה מטופלות כמחלה על ידי אנשי מקצוע בבתי חולים, הרי שמסוממים ואלכוהוליסטים מטופלים על ידי המשטרה ולשכות הרווחה. מחקר זה מציע להתייחס גם אל המכורים כאל לוקים במחלה פיזית ונפשית קשה ולטפל בהם בהתאם.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.