וירג'יניה וולף


אפילו היום, כשישים שנה לאחר הסתלקותה מהעולם, יש בדמותה הנשית של וירג'יניה וולף כדי להפתיע ולהדהים. היא נחשבת ל"אחות הגדולה" של התנועה הפמיניסטית, אם לא להורתה.

וירג'יניה נולדה בלונדון, בשנת 1882, תקופה חשוכה מההיבט הנשי. הוריה, אנשים מהמעמד הבינוני, חשבו, כמו כל בני דורם, כי חינוך אוניברסיטאי מגיע לבנים אך לא לבנות, וכך, למרות כשרונותיה וחריפות שכלה, נבצר ממנה לרכוש השכלה מסודרת, כמו אחיה. עם זאת, אביה היה בין מעצבי דמותה הרוחנית, בכך שעודד אותה להרבות בקריאה והעמיד לרשותה את ספרייתו העצומה. אביה, סופר, בעל תואר דוקטור כבוד בספרות של אוניברסיטת אוקספורד ותואר אצולה שהוענק לו במסגרת כיבודי ההכתרה. היא ספגה כל מה שיכלה מאחיה הסטודנטים וחבריהם שהתארחו בביתם, והפכה לחלק בלתי נפרד מ"חוג בלומסברי", אנשי רוח צעירים, סופרים ואמנים, שמרדו בנורמות החברתיות הפוריטניות של החברה האנגלית. היא הפכה לסופרת גדולה, בעלת תודעה חברתית חזקה ופורצת דרך בספרות האנגלית. כן הייתה מבקרת, ומסאית, וביחד עם בעלה, לאונרד וולף, סופר אף הוא, ייסדה וניהלה בית דפוס שהוציא לאור את כתביהם של רבים וטובים מהסופרים והמשוררים האנגלים. ילדותה מלווה באב קפדן, התייתמות מוקדמת מאימה, אח חורג שמיחסו אליה נדף ריח של ניצול מיני, בריאות לקויה - פיסית ונפשית. גם בשנותיה המאוחרות ידעה סבל. בנוסף לבעיות הבריאותיות הקשות, שרק הלכו והחמירו, וריתקוה רבות למיטתה. חשוכת ילדים. כאשר בוחנים את אישיותה אי אפשר שלא להתייחס להיבט מיוחד בהם, מיניותה, שהייתה מורכבת ביותר. נוהגים לספר שהייתה פריג'ידית, שהיו לה כמה רומנים עם נשים. בהקשר לזה, הביוגרף שלה כותב עליה "הגברים לא מילאו בדמיונה שום תפקיד של אוהבים...כל תשוקותיה, כל קנאותיה וכל הרוך שלה שמורים לבנות מינה"(עמ' 124 ) הוא גם מנסה להסביר שאולי זה קשור לכך "שהיא שונאת את הרכושנות ואת אהבת השליטה של הגברים" (עמ' 200), או שזה קשור לניצול המיני שעברה בילדותה מידי אחיה החורג, ג'ורג', ש"עורר בה דחיה עזה כלפי התאווה" (שם). עם זאת ידוע שניהלה רומן עם גיסה, בעלה של אחותה האהובה, ונסה. וירג'יניה וולף הזדהתה בפומבי עם המאבק ההומוסקסואלי, שרבים מחבריה נמנו עליהם. והנה מסתבר שכל זה לא הפריע לנישואים הטובים שהיו לה עם בעלה לאונרד. ושוב, גם כאן מסתמנים העקבות הראשונים שסימנה בבניית דגם אחר של מוסד נישואים. נישואיה הושתתו כנראה על קשרים רוחניים ולא פיזיים. היו אלה נישואים פתוחים שאפשרו חופש הדדי, אך היו משופעים באהבה וכבוד הדדיים. (מתוך "דיוקן נישואים" מאת נייג'ל ניקולסון, עמ' 184 ) נקטה צעדים חריגים לתקופתה. למשל, בפרק זמן מסוים, היא התגוררה עם שלושה גברים, דבר שלא ייעשה בתקופתה. בדיעבד, נוהגים לראות בצעדים אלה מעין התוויה של הנתיב הפמיניסטי, אך בזמנה, אורח חייה ודעותיה לא נתקבלו בדיוק בברכה בקרב הקהל הרחב. באישיותה והתנהגותה "הפרועה" פרצה דרך לשחרור האישה מהמקום בו "נערה, ראוי לה להמעיט עצמה לכלל חפץ קטן ומתוק למען הגברים, שנועדה לשרתם...באשר חינה בחולשתה" (עמ' 72). כתבה ספרים, החשוב שבהם "אל המגדלור" וכן מאמרה המפורסם "חדר משלך". כתבה לעיתונים מאמרים ובקורות, השתתפה וייסדה בעצמה מעין חוגי בית תרבותיים, כגון "החברה לקריאת מחזות" ועוד רבים נוספים, התנדבה לפעילות עבור התנועה למען זכות הצבעה לנשים, השתתפה בפעילות של אינטלקטואלים אנטי פשיסטים. חייה, על כל עושרם הרוחני, האינטלקטואלי, התרבותי והחברתי, היו רווים בהרבה סבל כתוצאה מהצורך להתמודד עם מחלותיה הרבות ובמיוחד אלה הנפשיות שהיו משופעות בהתמוטטויות ובדיכאונות, ואשר התגברו במיוחד עם הוצאתם לאור של כל אחד מספריה הרבים. היא ידעה גם ניסיונות התאבדות, שהאחרון שבהם הביא לסיומם של חייה. במרץ 1941, הטביעה עצמה בנהר הסמוך לביתה, והיא בת 59.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.