חוויה אינדיאנית - פרק א`


רשמי יומן מתוך חוייה יפאנית של אלה בנק ישראל. והפעם "הסווטש לודג` הראשון שלי"

בחודש יולי נסעתי לטיול שמטרתו לחוות וללמוד את התרבות והחוכמה האינדיאנית של דרום מערב ארה"ב: ניו-מקסיקו, אריזונה, קולרדו,ויוטה. הטיול נחלק לשניים, בחלקו הראשון נסעתי משמורה לשמורה, ומאתר אחד למשנהו,והיתה לי הזדמנות לשוחח עם התושבים וללמוד קצת יותר מקרוב על חייהם. בחלקו השני נכחתי באיוקה סנטר, מרכז רוחני הממוקם ליד העיר סנטה פה. הוא מנוהל ע"י שתי נשים מדהימות, ג`ולי ודונה, אשר עובדות עם נשים מכל העולם, כבר 40 שנה. את הכשרתן קיבלו מג`יימי סאמס,והן עובדות בצמוד אליה. יש לי המון מה לומר על המרכז המדהים הזה. ובינתיים אני משאירה לסקרנים שביניכם את כתובת המרכז http://www.heyokahcenter.org בחלק השני של הטיול חוויתי חיבור עמוק לטבע ולאמא אדמה, מה שלימד אותי וחיבר אותי למהות הנשית שלי ושל אחיותיי למסע. הטבע היה המורה האולטמטיבי , לימד אותי ברכות וסבלנות וחלק עימי אוצרות וידע עתיק. אז איך להתחיל? במה לשתף? שאלתי את עצמי, בעודי מטיילת בלילות ומתהלכת מסטולית בימים מאז חזרתי ארצה.החלטתי לקחת בכל פעם פרק מהטיול, מהחוויה, לתאר אותה. בחרתי להתחיל מסוף הטיול. למה מהסוף? תשובה פשוטה, אני אוהבת לקרוא את ספרים מהסוף להתחלה. אז הנה מוגש לכם באהבה פרק על הסווט לודג`. סווטש לודג` הוא טקס הזעה אינדיאני שמטרתו לטהר את עצמנו, לנקות את הגוף הרוח והמינד שלנו. יומיים לפני סוף הטיול השתתפתי בטקס. תאמינו או לא מעולם לא יצא לי להשתתף בטקס כזה, זו היתה התרגשות גדולה עבורי. לכאורה נשמע פשוט, מה הבעייה לעשות סווטש לודג`? היתה בעייה אחרת, שלא הייתי ערה לה. לאחרונה חל באיזור איסור הדלקת אש. איסור הדלקת אש, הווה אומר, איסור לקיים סווטש לודג` עד שתוסר רוע הגזירה. מדוע הגזרה? משום שלאחרונה הרבה מהעצים נשרפו בשל מגיפה של טפיל. כששמעתי על האיסור די התאכזבתי, אך הנחתי לרוח הגדולה לנהל את העניינים ולקבוע האם אכן זה הזמן. הסימנים וההכנות לקראת הסווטד לודג` נעשו לאורך כל הטיול. את היכרותי מקרוב עם מבנה הסווט התחלתי כאשר עזרתי לג`ולי לפרק אותו. זו היתה הזדמנות עבורי ללמוד ממה הוא הוא עשוי. המבנה עצמו נראה מרחוק כמו כיפה עגולה ונמוכה דמויית רחם. השכבה הראשונה עשויה מעצים המכופפים זה על זה כמו שתי וערב. הם הבסיס התומך. הבסיס מכוסה בכמה שכבות של שמיכות, בעלי מרקמים שונים: שכבה ראשונה שמיכות עבות, מעליהן שמיכות צמר מצמר כבשים ומעליהן שמיכות בד, המזכירות מאוד את שמיכות האוהל הצבאיות. את השמיכות הורדנו בזו אחר זו והנחנו אותן להתייבש על האדמה. באמצע הלודג` יש גומחה- שם מניחים אבנים חמות. מחוץ למבנה יש פסל של צפרדע המסמל טיהור והתנקות. תוך כדי עבודה, ניצלתי את ההזדמנות קצת לתחקר את ג`ולי על הסווט וללמוד עליו יותר. קיימים כמה סוגים: לנשים בלבד, לגברים, וסווט משפחתי, כלומר מעורב. בסווט כזה מגיעים אנשים לבושים. שמעתי מאחרים שג`ולי מומחית רצינית בעניין וצר היה לי שלא אוכל להשתתף בכך. חלק משיגרת היום שלי בעת שהייתי במרכז, היתה שליפת קלף מחפיסת הקלפים sacred path cards של גיימי` סאמס, קלף ה- סווט לודג` הזה היה יוצא לי כמעט כל יום. אחרי מסרים וסימנים כל כך חזקים בואו של הסווט היה בלתי נמנע. באחד הבקרים, בישרה לי גולי: "יש לי חדשות טובות עבורך, התקשר אליי ד"ר לואיס, הוא מקיים סווטש, כיוון שאני אמורה להכין את המקום עבורו תוכלי להתלוות אליי ולהשתתף גם". איזו התרגשות. קפצתי משמחה, וכל שנותר לי הוא להודות ולהמתין בסבלנות. ההכנות לקראת הסווט התחילו ביום לפני, היינו צריכים להעביר למקום עצי הסקה. ג`ולי ודונה לא מתרגשות מהעניין, מעבודות פיזיות, את הכל הן עושות לבד, בניית הטיפי, הסווטש, קמפינג בהרים. ג`ולי סיפרה כי בעבר מי שהיה בונה את הטיפי היו הנשים, הן היו עושות את כל עבודות הפיזיות מלבד הצייד. שלוש נשים יחדיו, לקח לנו למעלה מחצי שעה , למלא את אחוריה של משאית בעצי ההסקה. יום למחרת יצאו לשם מוקדם מאוד בבוקר. הסווט התקיים במתחם של מלון יוקרתי. הגענו למקום והתחלנו בארגון, יש להביא את כל העצים למקום, לכסות את פנים הלודג` בסדינים לבנים, ולהתחיל להכין את האש. אנשים התחילו להגיע, קשה היה לי לעקוב אחרי התנועה, אך שסיימתי ראיתי שהגיעו למקום כ- 50 אנשים. ולמי מחכים ? לד"ר לואיס, הוא זה שינהל את הטקס. ד"ר לואיס הוא שמאן ומרפא משבט הצירוקי, שמעתי שהוא עושה ניסים ונפלאות לאנשים, חיכיתי לו בציפייה רבה. לאחר זמן רב, הגיע לואיס, בחור צעיר כבן 40, שליו בצורה בלתי רגילה ונחמד לא פחות מזה. לואיס ניגש ישר לעניין, התחיל להבעיר את האש ולסדר את האבנים בתוך המדורה על מנת שיתחממו, וביקש שקט מוחלט מהקהל. אחר כך זימן אותנו לואיס להסבר קצר. הוא חילק אותנו לשתי קבוצות, "מי רוצה להיות ראשון?" שאל וביקש שבזמן שקבוצה אחת נמצאת בפנים הקבוצה שנייה תשב בחוץ ותדבר, הוא הסביר כי יש קשר בין שני המעגלים גם אם לא יחדיו. כעת, אמר, אני נכנס לסווטש, לקדש אותו ולהכין אותו, ואתם מתבקשים להיות במדיטציה כשעה, לא להרבות בדיבורים. אני בחרתי להיות בקבוצה השנייה, מה שהסתבר כאתגרי יותר, כיוון שבקבוצה השנייה, חום האבנים כבר הרבה יותר גבוה. הקבוצה הראשונה נכנסה, ואנו הקבוצה השנייה התכנסו במעגל. אנשים שהגיעו היו מדהימים ופתוחים, כל אחד סיפר על התנסויות שלו, ואיך הגיע לעניין. ככל שהתקדם הזמן נוצרה קירבה ואחווה בין כולם. קיבלתי מג`ולי בגד מיוחד לכניסה לסווט, שהזכיר לי מאוד את הכותנות שמחלקים בבית החולים, היה עלי ללבוש אותו ולהכין עצמי לקראת הכניסה לטקס. ככל שעבר הזמן, הייתי במתח והתרגשות גדולה יותר, לאחר שעה, יצאה אישה מתוך הסווטש לודג` ולא חזרה, אחריה יצא אדם נוסף. האנשים היו שם מעל שעתיים- " איך הם לא מתעלפים שם אמרתי לעצמי? רובם נשארו, ובליבי הכתרתי אותם כחבורת גיבורים. זמן ההמתנה היה לא פשוט. היו רבים שזו היתה הפעם הראשונה שלהם, וחלק כבר חוו את העניין, וסיפרו שאחר כך יש תחושה נהדרת. ג`ולי הספיקה לתת לי טיפ קטן "תנשמי לתוך המגבת, זה יקל עליך" אמרה, וצדקה. אחרי שעתיים של המתנה ומתח הגיע הרגע הגדול, להיכנס פנימה. אני החלטתי מראש שאשב ליד הפתח, לשם כך היה עלי להיכנס ראשונה או אחרונה. את תורי כראשונה כבר פיספסתי , החלטתי לחכות לסוף התור, אך לרוח הגדולה היו תוכניות אחרות עבורי. אחת הנשים סיפרה לי שהיא קלסטרופובית והיא רוצה לשבת ליד הפתח. המקרה שלה היה נראה לי חמור יותר, וויתרתי על העניין, נכנסתי ובסופו של דבר התיישבתי במרחק מה מהפתח. אל הסווט נכנסים בצורה מעגלית, לכיוון השעון, ומתיישבים ע"פ המיקום במעגל. כיוון שהיינו קבוצה גדולה היו שני מעגלים, מעגל חיצוני ומעגל פנימי. באמצע נמצאת הגומחה ובה האבנים הלוהטות. כולם התיישבו. מיותר לציין שהיה שם חם, חם חם, וזה לפני שבכלל התחלנו. מיותר לציין כי הצפיפות נוראה, מעל 20 אנשים יושבים צמוד אחד לשני במקום צפוף וקטן. תזוזה קדימה מדי תסכן אותך בכוויה לקח לי כמה דקות להתרגל לחום ולצפיפות. "הביאו לי 7 אבנים לוהטות" ביקש לואיס מאנשים שעמדו בחוץ. את האבנים שמו במרכז. לואיס שאל אם כולם בסדר ואם אפשר להתחיל, ואז סגרו את הפתח. ההרגשה אז היתה ממש כמו ברחם, חושך מוחלט והתפשטה בי תחושה חזקה של מחנק. לואיס שפך דלי מים על האבנים, והאדים התחילו להתפזר, טיפות זעה התחילו לזלוג על גופי ללא הכרה, לא האמנתי שהגוף יכול להזיע כך. נשמתי עמוק לתוך המגבת והרגעתי את עצמי. הדקות הראשונות היו ממש קשות. לא זוכרת כמה זמן עבר, ואז לואיס ביקש שיפתחו את הפתח. תחושה עצומה של הקלה, נכנס קצת אור וטיפת אוויר לתוך החלל. בשלב זה היו שני אנשים שלא יכלו לעמוד בחום הנורא עזבו ויצאו החוצה. בכל אחד משלבי הטקס ניתן לעזוב ע"י בקשה, יש לזה מקום, והאמת היא שהידיעה על כך מרגיעה. המשכנו לסבב השני, סבב התפילות. כל אחד בתורו אמור להתפלל, תחילה לטבע, לעולם, לפלנטה ואחר כך תפילות אישיות. "הבשורה הטובה" אמר לואיס, "היא שבזמן התפילות אפשר גם להתפלל לפתוח את הפתח". בשלב זה שאלתי אם מותר לי להתפלל בעברית. לואיס נזכר וסיפר כי היתה לו בעבר קבוצה גדולה של יהודים אשר שרו תפילות בעברית. הסבב התחיל, ואני נשאתי את תפילתי בעברית, לשלום הפלנטה ולשלום מדינתנו. ההרגשה היתה הרגשתי מוזרה ומרגשת מאוד. סבב התפילות כולו היה מאוד מרגש, היו שבכו תוך כדי התפילה: בחורה שאמה נפטרה לא מזמן, בחור שאחיו מכור לסמים, מישהי שרוצה לסלוח לאמה, מישהו שרוצה להפסיק את ההרג בעולם, אנשים היו מאוד רגישים, ובסווט יש משהו שמוציא ממך המון החוצה, הרבה רגש משתחרר לו. בשלב זה כבר התרגלתי לחום, ויכולתי להיות בשמחה ובכאב של האנשים. בסוף הסבב נפתח הפתח, משב אוויר נכנס פנימה. סבב שלישי. סבב שלישי הוא סבב שבו כל אחד אמור לקבל מסר מהרוח הגדולה. במהלך הסבב לואיס שר שירים, כל אחד בשקט עם עצמו. סבב רביעי, סבב הסיום החגיגה. כל אחד אמור לחגוג את עצמו ע"י משהו: לשיר, לספר בדיחה, לברך, כל מה שעולה על רוחו. הפעם בחרתי לדבר באנגלית על מנת לשתף את האחרים. היו כאלה שסיפרו סיפורים, כאלה ששרו, סיפרו בדיחה, ורבים הודו ללואיס. כשהייתי בפנים לא שמתי לב איך הזמן עובר. אך עברו שעתיים והטקס הגיע לסיומו. יצאנו החוצה. אנשים חיבקו ובירכו זה את זה. היתה תחושה של ניצחון, "עשינו זאת", ותחושה מאוד עמוקה של שחרור. לאט לאט אנשים התחילו להתפזר. אני נשארתי אחרונה עם ג`ולי לסדר את המקום, לכבות את האש, להשאיר את המקום נקי, ולהודות לאמא אדמה שהסכימה לתת את גופה להבהיר עליו מדורה. להודות לעצים, לאש, ללואיס, לכל מה שאיפשר את קיום הטקס. הטקס היה עבורי מעין סיכום של הטיול, הוא איפשר לי לשחרר גם פיזית ורוחנית דברים שאותם שיחררתי במהלך כל הטיול: פחדים, מחשבות ישנות שכבר לא משרתות אותי,ויצאתי באמת בתחושה של ניקיון פנימי ולידה מחדש. מה שחבל לי הוא שאין לי תמונה, אסור לצלם.מקווה הצלחתי להעביר את החוויה דרך המלים. תודה לכן Walk in Beauty שלכם אלה בנק ישראל "נשמה אינדיאנית" 09-7660404 0528-585916 Stav8@netvision.net.il


כנסו לפורום זוגיות ופילוספיה אינדיאנית http://www.wol.co.il/newForums/forum.asp?fid=80


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.