חטא העגל


בני ישראל חיכו למשה שירד מההר, ומכיון שבושש לרדת עשו להם עגל זהב. שמות לב" פרשת "כי תשא"

עם ישראל חונה למרגלות הר סיני, ומשה עולה למעלה להביא להם דבר האלוהים. חוקת עולם. הוא צם ומתענה, "לחם לא אכל ומים לא שתה" וגופו מתקדש לרמות הגבוהות ביותר של המעמד הרוחני העליון, והם? בדיוק להפך. שקועים בקצה השני של המהות האנושית. כל כולם בחומר. בתאוות הבשר "וישב העם אכול ושתו ויקמו לצחק (שמות לב" ו) העם ראה כי משה "בושש לרדת מן ההר", צר על אהרון. "קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו בזה, כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו. (לב" א) אהרון ניסה למנוע את הסחף אבל לא עמד בלחץ העם. הוא צווה עליהם לפרוק את כל עדיי הזהב שעליהם, ומהזהב חרט עגל מסכה ובנה מזבח, ומיד הכריז "חג ל- ה מחר". והעם, אך ראה את העגל אמר: "אלה אלוהך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" (ד). קשה להבין כיצד יכלו בני ישראל, אחרי כל מה שעברו, והנסים שחוו, לראות את פסל הזהב ולהחליט שזה האלוהים. למעשה הם לא בקשו לעשות להם אלוהים אלא למלא את מקומו של משה, כלומר הם בקשו ממלא מקום למתווך בינם לבין האלוהים, ועגל הזהב נראה להם מתאים. כלומר העגל ייצג עבורם את האלוהים במקום משה ש"לא ידענו מה לו". אהרון, בנסותו לעמוד בפרץ חשב, שאם יספק להם מבוקשם, אולי יוכל לעצור את הסחף, כך שהעגל יישאר כמתווך אבל את החג הוא יעשה ל-ה', וכך הם לא יגררו לעבודה זרה. "ויאמר חג ל-ה מחר". אלא שהעניינים התדרדרו ולמחרת כבר הקריבו לעגל עולות ושלמים , ומכאן עד התרת הרצועה, ההתבהמות ההפקרות הדרך קצרה. "וישב העם אכול ושתו ויקמו לצחק (שמות לב- ו) הקב"ה מספר למשה אשר על ההר מה קורה לעם למרגלות ההר. "לך רד כי שחת עמך"(ז) , הוא רוצה להשמידם "הניחה לי ואחר אפי בהם" (י), אבל משה מחזיר לו את הכדור. "ויחל משה את פני השם אלוהיו ויאמר למה השם יחרה אפך בעמך.." (יב), כלומר אפילו בשעת החטא עמך הם והנאמנים הם לך. ואכן תחינות משה הועילו "וינחם השם על הרעה אשר דבר לעשות לעמו" (יד).


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.