חנה יקואל - נשמה של אישה


חנה יקואל, שחוותה מוות קליני לפני כעשרים שנה, חזרה לחיים כדי להיות מדיום - צינור מופלא שדרכו קיבלה והעבירה שיעורים קוסמיים.

חנה יקואל נפטרה ביום שלישי 4.7.2000. בת 60 הייתה במותה. בגיל 47 הפכה למדיום.לא חיפשה את זה. היא "מתה מפחד", כשם שהתבטאה. אבל "זה" היה מספיק חזק כדי שתסכים. היא לא רצתה להצטרף לקבוצת חברות שערכה סיאנסים של הזזת כוס על לוח אותיות, היא פחדה מהאנרגיות. היא לא רצתה להסתבך, אבל אותן אנרגית חיפשו אותה, להעביר דרכה חומר לימודי, לבסוף היא הסכימה. בתנאים. מבלי להיות טרנס מדיום, שהתיקשור לא ייכנס בה, היא העדיפה להיות "להם" לפה. "להם" כלומר "לישויות". לא נשמות תועות. אלא ישויות שסיימו, או כלל לא עברו את מסלול הגלגולים. "משען" הוא הישות הדומיננטית שדרכו תיקשרה. אבל הייתה גם "תמורה", ו"מפנה", וקבוצת "פוני שלומות" ו"אבי כל ידע" ועוד אחרים שהיו באים ומלמדים. "משען כאן" הייתה פותחת, או שמא משען היה פותח, די היה לה לעצום עיניה ולסוכך בכף היד על העיניים וכבר הייתה "שם". בלי הכנות בלי הצגות של "רוחניות". הפשטות שבתה אותי. יותר נכון שכנעה אותי, וכמובן, חומר הלימוד עצמו. הקלות שלה לעבור בין הפאזות כל פעם הדהימה אותי מחדש, אלא שמרוב שנעשה מצוי, כבר פיתחנו מעין קהות, כמו מעשה יום ביומו לעצום עיניים ולחזות בתמונות שמעבר לתפיסה האנושית. היה קשה להבין את השפה הגבוהה, הארכאית, בעלת צירופי מילים חד פעמיים, סימבוליים. וכשהיית המסירה את כפות ידיה שסכו על עיניה, הייתה חוזרת להיות אחת מאתנו, יושבים חושבים ומנתחים את שנמסר לנו. התיקשורים היו הן כלליים והן פרטיים לגבי כל אחד ואחד. חנה יקואל, עתה שנשמתך השתחררה, יש מי שמלווה אותך אל תחנת החדשה. יש מי עוזר לך לעבור את הלם השחרור. משען: "בשעות בין הערביים, כאשר שליטת היום נעלמת, ושליטת הלילה עדיין לא הופיעה, אין שליטה כלל, ומרגיש אדם בודד בין שני איתנים, שני מאורות העושים יד אחת לסמא טובע." יהי זכרך ברוך ותהי נשמתך צרורה בצרור החיים


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.