טהמינה דוראני


טהמינה דוראני סופרת ולוחמת זכויות הנשים בפקיסטן. הייתה נשואה למוסטאפה קאר, מי שהיה השר מספר 2 בממשלתה של בנזיר אובוטו.

טהמינה דוראני נולדה ב- 1952. בגיל שש עשרה נישאה לאיש שלא אהבה מתוך שידוך. בגיל עשרים התאהבה אהבה נואשת במוסטאפה קאר, מושל פנג'אב, חבל ארץ עיקרי בפקיסטן, יריבו של בוטו. (אביה של בנזיר). עשרים שנה הפרידו ביניהם, אך זה לא הרתיע אותה. בתמימות רומנטית של נערה מפונקת ממשפחה אמידה, האמינה שהחיים בביתו של מוסטאפה קאר יצדיקו את הקורבן שהקריבה על מנת לחיות עם אהובה: הרחקה מוחלטת מילדתה למשך שנים. היא האמינה שחברתו ואהבתו יפצו אותה על אובדנה. אבל מוסטאפה קאר היה איש מוזר, בעל אלף נשמות סותרות. מצד אחד, ליברל, הטיף לשינויים כלכליים, פוליטיים וחברתיים בפקיסטן ופעל לשם הגשמת רעיונותיו בתפקיד שר בממשלתו של בוטו, אך מצד שני ראה עצמו שייך לאצולה הפיאודלית וקיים אורח חיים של עשיר מופלג הנהנה מזכויות יתר, רודן ורודף נשים. כשטהמינה דורני פגשה אותה הוא כבר היה נשוי מספר פעמים. על פי החוק הפקיסטני הוא אף נשאר נשוי להן. שש עשרה שנה הייתה טהמינה נשואה לאיש, סבלה עינויי גוף ונפש, השפלה וביזוי, היא הייתה רכושו, קישוט יפה ותו לא. שש עשרה שנה לקח לה להתפכח, להבין שגם אם היא מוסלמית אדוקה, אינה צריכה להשלים עם היחס המזלזל והמשפיל, עם המכות והפגיעות הנפשיות שפגע בה. שש עשרה שנים של השפלה וארבעה ילדים נדרשו לה כדי לקומם ולהתקומם. היא ויתרה על התואר "בגום" (אישה אצילה) וחזרה לשם נעוריה - טהמינה דוראני. היא יצאה לחופשי, איבדה רכוש, מעמד וכבוד. בחברה הפקיסטאנית אישה העוזבת את בעלה נידונה למוות חברתי. שמה הפך מטבע לשון בפי בעלים שאינם מרוצים מהעצמאות של נשותיהן. היא נאבקה על הזכות לילדיה. פעם אחת הגיעה למסיבת יום הולדת של בתה, זו הייתה מלכודת. מוסטאפה קאר תכנן לשלוח אותה לכפר נידח במעמקי חבל פנג'ב, ושם לשכוח ולזנוח אותה. היא נלחמה על חייה, בנוכחות כל הקרואים ולבסוף שוחררה. הסכם הגירושים נחתם בין בעלה לבין אביה. הפעם החליטה להתחכם, ובאשר לרכוש הרב שנצבר להם באנגליה בשנות גלותם, בעת ההפיכה הצבאית שהתחוללה בפקיסטאן, שכרה עורך דין אנגלי, והצליחה לרשום חלק ממנו על שם ילדיה. היא גם הצליחה להשתלט על אחד מבתיהם בפקיסטאן, וכאשר מוסטאפה התחתן שוב, עם צעירה בשנות העשרים לחייה, קיבלה את הילדים. בשנות הגלות הפכה טהמינה דוראני לפעילה פוליטית. היא הפרידה הפרדה מוחלטת בין העינויים שמענה אותה בעלה, לבין דמותו הפוליטית. אל הצד הפוליטי נצמדה בשקיקה כי האמינה בדרכו. לא פעם שימשה המתווכת או הכיסוי לפעילותו של בעלה. לאחר תשע שנים בגלות החליט מוסטאפה קאר לחזור לארצו. הוא נקרע בין האפשרות להיכלא באנגליה על חטיפת ילדיו מידי אשתו, לבין כלא בפקיסטאן כאסיר פוליטי. טהמינה שחיה כל הזמן תחת האיום שילדיה יילקחו לפקיסאן ולא תוכל לראותם לעולם, הצטרפה. בשלוש שנות שהותו בכלא, הפכה טהמינה ללוחמת ולנואמת מוכשרת. אולם ברגע שבעלה שוחרר, ושינה את עורו הפוליטי והצטרף לממשלת בנזיר אובוטו, חזרה טהמינה לצייר בשקט, בחדרי חדרים. הגירושים הולידו מוות חברתי אבל הולידו את הספר התיעודי "שליטי ואדוני" - הספר שהחל את המלחמה הגדולה של נשות פקיסטן. הספר תורגם לעשרים ושלוש שפות, והוא נמכר ומעורר הזדהות בכל העולם.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.