ישראל כמעצמת מדע וטכנולוגיה


חזונו של איציק כהן,קברניט פרוייקטי המרכבה, תהיל"ה EGOV וממקימי הועדה הלאומית לחברת טכנולוגיה המידע. בצילום: איציק כהן עם ראש ממשלת מצרים.

בראש החץ של המאמץ להפיכת ישראל למדינת מדע וטכנולוגיה ניצבת התעשייה עתירת הידע, אשר מילאה תפקיד מרכזי בכלכלת ישראל בעשור האחרון. תעשיה זו מבוססת על הגורמים הבאים: א. ההון האנושי המושתת על כוח אדם מקצועי, מיומן ובעל מוטיבציה גבוהה במיוחד. ב. גורמים תרבותיים, חברתיים וחינוכיים המעודדים מצוינות, יזמות וחדשנות. ג. טכנולוגיה צבאית מפותחת הניתנת ליישום גם בתחומים האזרחיים תוך יצירת מובילות. ד. מצוינות ומובילות בטכנולוגיות המידע הממשלתי שפותחת אפשרויות רבות ליצוא ידע ושירותים. ה. מוסדות אקדמיים ברמה בינ"ל גבוהה. ו. עידוד ותמיכה ממשלתית במחקר ובפיתוח. אולם, קהיליית אנשי התעשייה עתירת הידע איננה משקפת את מדינת ישראל. חלקים גדולים מאוכלוסיית המדינה, נמצאים במקום שונה לחלוטין. הפער הדיגיטאלי מתרחב ואנשים רבים, בוגרים וצעירים מוצאים עצמם בלתי מוכנים לחלוטין להתמודד באתגרים שמהפכת המידע מציבה בפניהם. כמו בכל מערכת, החוליה החלשה היא זו שקובעת את ביצועי המערכת כולה ולכן אם אכן ברצוננו להפוך להיות למדינת שלֵמה של מדע וטכנולוגיה, חובה עלינו לשים הדגש לטיפול במגזר הזה דווקא.


הבעיה השנייה העומדת עתה בפנינו, היא הסכנה שנוצרה עקב המשבר הכלכלי והחברתי לאובדן היתרון היחסי שהושג בעמל כה רב. מעבר להשפעה הכלכלית הישירה, קיימת סכנה כי כוח האדם המעולה והמוחות המצוינים שהיוו את חוד החנית של התעשייה, עלולים במצב הנוכחי של העדר תעסוקה, להגר מישראל בכדי למצוא פרנסה ואתגרים מתאימים במקומות אחרים בעולם. מערכת החינוך הטכנולוגי שהכשירה את דור המהנדסים, הולכת ונסוגה גם היא. (ישראל שהייתה מדורגת כראשונה בעולם בתחום המתמטיקה ירדה למקום החמישים!) הירידה מתבטאת גם בתחום הכשרת כוח האדם, שם ירידת האטרקטיביות של הענף, הקטינה במידה ניכרת את כמות הנרשמים החדשים למוסדות החינוך הטכנולוגי. בתחומים רבים בהם קצב ההתחדשות והחדשנות הוא גבוה מאוד, הולך ונפתח פער בין ישראל והעולם כאשר הפעם, המגמה היא לרעתנו. הפיכתה של ישראל למדינה שלמה של מדע וידע מחייב את פתרון שתי הבעיות היסודיות הללו. אי פתרון הבעיות עלול להיות הרה אסון לעתידה הכלכלי והחברתי של המדינה. הקמת הועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע והידע, עשויה להיות אחד האמצעים החשובים בפתרון הבעיות ובהשגת היעד הלאומי של מדינת ישראל. למרות המשבר הקשה הפוקד אותנו ואולי אף דווקא בגללו, הציבה לעצמה הועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע והידע כמטרה עיקרית, להסתייע בטכנולוגיית המידע לפתרון הבעיות היסודיות והשגת היעדים החברתיים והכלכליים של המדינה. עקב כך, התחיל תהליך של גיבוש חזון להקמת חברת המידע בישראל שיעדיה העיקריים הם: א. שיפור איכות החיים של אזרחי המדינה. ב. ייעול המערכות של המנהל הציבורי. ג. מתן ההעדפה לאוכלוסייה המוחלשת וצמצום הפער הדיגיטאלי ד. יצירת מנוף לצמיחה כלכלית מחודשת. ה. טיפוח ההון האנושי. ו. מיצוב ישראל כמובילה עולמית בתחום ההערכות הלאומית לחברת המידע. זו איננה תיאוריה בלבד, חזון זה על תמצית ערכיו, הולך ומיושם באופן מעשי בתחומים רבים של טכנולוגיית המידע הן ע"י הממשלה והן ע"י ארגונים אחרים, באמצעות אנשים המאמינים בדרך זו ופועלים על פיה. פעילות זו מבטאת את ישראל האחרת על יכולותיה הטכנולוגיות המצוינות ועל ערכיה החברתיים, החינוכיים והאנושיים האמיתיים. פעילות זו הנעשית בתנאים כמעט בלתי אפשריים של התמודדות ביטחונית, כלכלית וחברתית, מוכיחה כי דווקא כשיש מחסור משווע במשאבים חומריים, ניתן לנצל את משאבי הרוח והשכל (המידע והידע) ולמצוא פתרונות יצירתיים לפתרון הבעיות. המימוש וההצגה של יכולות אלה בארץ ובעולם, יכולים לפעול לא רק כמשקל נגד, המאזן את הנסיגה שאכן חלה במעמדנו כתוצאה מהמשבר הכלכלי, אלא גם להוות דוגמא ומופת למדינות רבות אחרות שגם הן אינן משופעות במשאבים , שירצו ללמוד מניסיונה של ישראל ולנצל את יתרונה היחסי ויכולותיה גם בתחום של "איך לעשות יותר עם פחות". ההתמקדות בהקמת חברת המידע והידע, יכולה להיות גל נושא חדש לענפים רבים במשק הנכללים בשרשרת הערך של טכנולוגיית המידע. מכלל הדברים שנאמרו לעיל עולה, כי אם אנו אכן מאמינים במטרה, עלינו לדאוג לפתח ולטפח את מכלול הפעילויות שהוצגו לעיל. ישראל כמדינת מדע וטכנולוגיה וכמובילה עולמית של חברת המידע, היא לפיכך גם אמונה וציפייה שעשויה להגשים את עצמה וליצור משוב מחזֵק, שיתניע מחדש את כל מעגלי הפעילות בכלכלה ובחברה.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.