כולנו רקמה אנושית אחת


כולנו רקמה אנושית אחת גדולה. גלישה לחלל של התת מודע הקולקטיבי ספר המד"ב: Factoring Humanity" " של הסופר הקנדי רוברט סוייר.

מה יקרה לאנושות אם יסתבר כי התת-מודע הקולקטיבי של יונג איננו משל או סמל (כפי שאכן אפשר לפרש מושג זה על פי תפישת-עולמו המיסטית של יונג הזקן), אלא אכן קיים בפועל, בממד הרביעי של החלל, אותו חושינו אינם תופשים. בנושא זה בדיוק עוסק ספר המד"ב:Factoring Humanity" " (למיטב הבנתי אפשר לפרש מושג מוקשה זה ברוח של: "לסווג את האנושות" וגם ברוח של: "לבנות אנושיות", שהוא הפירוש המתאים יותר לרוח הספר) - ספר מד"ב שפרסם בניו-יורק ב1998- סופר המד"ב הקנדי, רוברט סוייר, שהוא כיום סופר המד"ב הקנדי הידוע ביותר. הספר יצא בנוי-יורק בהוצאה המונית חדשה, ב1999-, בהוצאת TOR. אלא שהספר אינו עוסק רק בנושא זה, אלא גם בנושאים רבים מאוד אחרים. חלקם, מתחומי המד"ב, כמו מפגשים מן הסוג השלישי - מפגשים בפועל ומפגשים בין תודעות "בממד הפסיכולוגי", או: היחס בין תבונה אנושית לבין תבונה מלאכותית, או: מציאויות אלטרנטיביות. חלקם לקוחים מן המציאות ה"רגילה": גורלה העתידי של המשפחה, היחס הרצוי לעבריינים בחברה, משחק הכוחות בין ידע אקדמי וכוח כלכלי. ועוד ועוד ועוד. לכן, למרות שלוש מאות וחמישים העמודים הגדושים של ספר זה, ולמרות שכוונותיו של הסופר נראות רציניות, והוא מנסה לבסס כמה שיותר טענות ועמדות מוסריות, שהוא מעלה בשפע בספר, ישנה בו תחושה של "תפסת מרובה - לא תפסת". ועם זאת, זהו ספר שכדאי לקרוא, כדאי לדון בו, כדיון שנערך כאן. מכיוון שלא תורגם לעברית, ארשה לעצמי לתאר כאן חלקים מעלילתו. העלילה הראשית מתארת זוג פרופסורים, משפחת דייביס, הוא למדעי המחשב והיא לפסיכולוגיה, באונטריו, קנדה, בשנת 2017. בשנה זו כבר ברור ש"אנחנו לא לבד", כי עשר שנים קודם מתחילים להגיע שדרי רדיו, בעלי משמעות אבל לא מפורשים, ממערכת הכוכב אלפא קנטאורי, שהוא הקרוב ביותר למערכת השמש שלנו. השדרים היומיים נפסקים בפתאומיות עשר שנים שלאחר שהחלו. את'ר דייביס, המדענית המחוננת, מצליחה לפרש את שדרי הרדיו ובונה בעזרתם מכשיר שמתגלה לא כ"מכונת זמן" אלא כ"מכונה פסיכולוגית". במכונה זו היא גולשת בחלל שמתגלה כחללו של התת-מודע הקולקטיבי, שאכן קיים באמת בממד הרביעי. בעולם תלת ממדי אנחנו ישויות נפרדות. בעולם ארבע ממדי כולנו, איפה, חלק מרקמה אנושית אחת גדולה. בהמשך העלילה מתגלה בממד זה ישות נוספת, שמתפרשת על ידי הפרופסורית את'ר דייביס, הגיבורה (תרתי משמע) של הרומן, כתת-המודע הקולקטיבי של היצורים התבוניים השוכנים באלפא קנטאורי. מסתבר, כי אלה שלחו במשך עשר שנים את הצופן לבניית המכונה הפסיכולוגית שבה אפשר לנוע בחלל התת-מודע הקולקטיבי, לא "סתם" כדי לשפר את המצב האנושי, אלא כדי שלאנושות יהיה קל יותר להבין ולעכל שלא רק בני אדם אינם לבד - אלה, כאמור, הם חלק מישות אנושית גדולה של תת-מודע קולקטיבי - אלא ישות זו עצמה אינה לבד. כל גזע תבוני ביקום הוא, כנראה, ישות ענק אחת מעין זו הקיימת בממד הרביעי. הפגישה בין שתי הישויות הענקיות , זו של בני האדם וזו של שוכני אלפא קנטאורי, אמורה להקדים את הפגישה בפועל, בעולם התלת ממדי, בין בני אנוש לבין יצורים תבוניים אלה, שנמצאים בדרך אלינו. אלה יכולים לנוע במהירות של כשליש ממהירות האור, והם שולחים את המידע המאפשר הקמת המכונה הפסיכולוגית, כדי שהמפגש בין שתי הישויות יקדים את הפגישה בפועל, בחלל התלת-ממדי, ויקל עליה, שכן כוונתם טובה ואינם רוצים שבני אנוש יראו בהם פולשים עוינים. זהו, בקיצור ובערך העלילה הראשית, אבל לא כולה. בזמן שהגברת עוסקת בזה, עושה בעלה ניסיונות ליצור "מחשב קוונטים" - מחשב שיהיה בעצם רשת מחשבים במציאויות מקבילות, שקיומן נובע מתיאורית הקוונטים, ובעזרתו אפשר יהיה ליצור תבונה מלאכותית, תבונת מחשב שתיצור ישות מפותחת מזו האנושית. מסתבר לו כי רעיון זה אינו כדאי, כי ישנן עדויות ביקום שתבונה מלאכותית המתעמתת עם תבונה "ביולוגית" תכחיד את האחרונה. נושא מעניין ומוזר זה אינו מפותח בצורה אמינה בסיפור. אבל גם בעומס זה עדיין לא מסתכם מבנה הרומן: במקביל, מתוארים היחסים המעורערים בין בני הזוג. הם אינם חיים עוד יחד, משהו מתקלקל בזוגיותם. משבר זה מחריף עם פתיחת הרומן, לאחר שביתם הצעירה מאשימה את אביה בכך ש"חילל את תומתה, בילדותה", אשמה שכנראה היא הסיבה להתאבדותה של הבכורה שנים ספורות קודם לכך. חלק גדול מן העלילה מוקדש לניסיונותיו של האב, קייל, למצוא דרך להוכיח את חפותו, ולהראות כי זיכרונותיה של הבת הם זיכרונות שתולים, שהוכנסו לראשה על-ידי המטפלת הפסיכולוגית הפסיכופטית שלה, שכנראה עשתה אותו הדבר גם לבת הבכורה. בקיצור, דוגמא מצוינת לבעייתיות של ספרות המד"ב: מצד אחד, מספר רעיונות מצוינים, כמו רעיון קיומו של התת המודע הקולקטיבי של יונג בממד אחר. ומספר המחשות יפות לרעיונות אלה. למשל: על-פי תפישת המספר, התת המודע הקולקטיבי, שהוא אחד בעולם ארבע ממדי, נתפס כאילו הוא מספר רב של תת-תודעות נפרדות בעולם התלת-ממדי. תפישה זו מושווה לתפיסתו של כדורון רב זרועי, בעולם התלת-ממדי ובעולם הדו-ממדי. בעולם התלת-ממדי ייתפס הכדורון כישות אחת, אבל הקולט בעולם דו-ממדי (שטוחלנדיה) יתפוס אותו כאילו היה מספר רב ונפרד של עיגולים קטנים שאינם נוגעים זה בזה, שאלה, בעצם ה"חתכים" הדו-ממדיים של זרועותיו. כמו כן, יש בספר המחשות יפות מאוד לתיאוריות של תורת הקוונטים, כמו הסבר הניסוי המחשבתי על החתול של שלזינגר, והסברים משכנעים של קיום עולמות מקבילים כדי להסביר את התנהגותו של פוטון האור. אבל מצד שני, הרבה קיטש בתיאור המצב האנושי, הרבה שטחיות בתיאור מצבו של צמד המדענים המכובדים וכו'. וכן גם שטחיות בעצם "הפתרון" שיש בעלילה לנושא "חפותו" של האב: בעולם התת-מודע הקולקטיבי יכולה כל תודעה אנושית חיה, המעונינת בכך, להיכנס לתודעתו ולגלות שהוא אכן מעולם לא חמק בלילות לחדרן של בנותיו במחשבות אפלות בראשו. ובכלל, מגלה המספר הנלהב לקורא, גילוי התת-מודע הקולקטיבי כרקמה אנושית גדולה הוא הפתרון לפשעים כולם: עכשיו, על ידי כניסה לאישיותו של כל פרט ופרט, אפשר יהיה להוכיח מי פשע ומי לא, מהו "באמת" כל אחד ואחד. אי אפשר יהיה יותר להסתיר שום סוד מן הזולת. האנושות, מסכם המספר, חייבת להיבנות בגלל זאת, חייבת לנוע אל הטוב, מאחר ולא יהיה עוד טעם בעשיית הרע. זו משמעות כותרת הספר: בניית אנושיות. במישור אחר זה ספר פמיניסטי למהדרין, שבו הנשים כבר בסדר והגברים מתקשים להוכיח כי הם אינם הסיבה האמיתית למצבו הגרוע (המחורבן) של המין האנושי. אבל על סנגוריה נלהבת כזו על הנשים צריך לומר: עם ידידים כאלה אין צורך באויבים. זוהי הבעיה של הספר. לו הסתפק במועט, בהמחשת רעיונות מדעיים, בה הוא טוב, כולם היו נהנים. רצונו לתפוס את כל המין האנושי במסכת אחת של הסבר מסתכם כמגוחך. והתוצאה: ספר מבריק במישור אחד וגרוע באחרים. סימפטום טיפוסי לסיפורת המד"ב. כדאי לקרוא בו מתוך ידיעת כוחו וחולשתו, ליהנות מן ההברקות ולגחך לקיטש.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.