כיצד מתנהלת רשת האינטרנט


- למי יש את הזכות לחלק דומיינים ; - מי מיישב / מפשר / קובע במחלוקות בין בעלי מותגים בעולם הראלי לבין בעלי אותם שמות דומיינים בעולם הוירטואלי ? מי מחליט לגבי התשתית הטכנית של רשת האינטרנט ויכולות. ובכלל מי מנהל את הענק המתעצם ומשתלט על חיינו.

אינטרנט - ההתחלה הכל החל בהחלפת ידע בין שני מחשבים אישיים , לשם כך היו צריכים ליצור פורמטים של נתונים , אשר ניתן יהיה לקראם ולהבינם אחרי שעברו למחשב האחר . כיום משמשת רשת האינטרנט כמדית המונים ומאפשרת בו זמנית תקשורת והחלפת מידע בין מיליוני משתמשים .מדיה זו מצריכה סוג ניהול שיימנע פגיעה בערכים חברתיים כמו מניעת פשע , שמירה על פרטיות ומידע , מסחר הוגן ועוד . בפרספקטיבה היסטורית מילא הממשל האמריקאי תפקיד מרכזי ביצירת רשת האינטרנט בשנות החמישים , ממשל זה אימץ למעשה את התפקיד של רשות / גוף מנהל , עם המשך פיתוחה של רשת האינטרנט . עם שינויי הייעוד של רשת האינטרנט , מניסוי מדעי אשר מומן ע"י הממשל האמריקאי והפיכתה למרכז פעילות עסקית בינלאומית והחלפת אינפורמציה חוצת גבולות , גדל העניין ביציבות הפעילות ברשת האינטרנט . במקביל יצרו שינויי הייעוד והצמיחה האקספוננציאלית של רשת האינטרנט מחלוקות רבות סביב שאלות עקרוניות כמו : - מי מחליט לגבי התשתית הטכנית של רשת האינטרנט ויכולות הפעילות שלה; - למי יש את הזכות לחלק דומיינים ; - מי מיישב / מפשר / קובע במחלוקות בין בעלי מותגים בעולם הראלי לבין בעלי אותם שמות דומיינים בעולם הוירטואלי ? הגלובליזציה , הדינמיקה והצרכים של רשת האינטרנט הוכיחו כי היא אינה יכולה להיות מנוהלת ע"י ממשל יחיד , מה עוד שמצב זה הפך להיות בלתי מקובל על מדינות וממשלים אחרים . האצלת סמכות הניהול על גוף רב – לאומי כמו האו"ם , נראתה בלתי סבירה , כיוון שגוף זה , בגלל אופיו , יביא לסרבול פעילות הניהול והאטת פיתוח רשת האינטרנט. מי אם כן מתאים לניהול רשת האינטרנט ולקידום מגמות ההתפתחות שלה ? בגלל אופיה ותכונותיה הטכניות שינתה רשת האינטרנט את הדרישות המסורתיות המקובלות לאינטראקציה - מבחינת מקום וזמן. שינוי זה גרם למהפך בתחומים סוציאליים , תרבותיים וכלכליים . התנאים החדשים שנוצרו , הוו מצע ליצירת דרך ניהול חדשה של הרשת , אשר לא היתה מוכרת קודם . קהילת המשתמשים ברשת האינטרנט , יצרה , עקב החלל שנוצר ועקב הצורך בסטנדרטיזציה של תהליכים ובניהול בעל הסמכה רחבה של הרשת , גופים דינמיים – חלקם בלתי רשמיים אשר מטרתם לתת מענה למחלוקות , בעיות ופיתוח רשת האינטרנט . גופי ניהול שונים ברשת גופי ניהול טכניים התקנים הטכניים ברשת האינטרנט מפותחים " מלמטה למעלה " ע"י גופים המנוהלים באופן עצמאי . בשנת 1986 נוסד Internet Engineering Task Force ( IETF ) . הארגון אחראי על טכנולוגיות הבסיס של רשת האינטרנט ומפתח תקנים להעברת פרוטוקולים ברשת ( IP ) . התקניים הטכניים ברשת האינטרנט נקבעים ע"י ( W3C ) World Wide Web Consortium , אשר הוקם בשנת 1994 . גופים כמו IETF ו W3C פועלים ללא הסמכה מגורם שלישי חיצוני. הם נוצרו כתוצאה מצורך טכני של משתמשים בקהילת האינטרנט .כדי להשתתף בתהליך הפיתוח ולתרום לפעילות הגופים נדרש ידע טכני רב ונרחב , כך שנוצרת ברירה טבעית של המשתתפים בפעילות הגופים . האתגרים הטכניים שנוצרו עקב הצמיחה האקספוננציאלית של רשת האינטרנט בשנות ה- 80 , יכלו להיפתר רק ע"י שיתוף פעולה בין מומחי IETF , מצב זה גרם לכך שעיצוב אופיה של רשת האינטרנט ויכולותיה הטכניות נשלט למעשה ע"י אנשים בעלי רקע טכני . למעשה נפגעה ע"י כך השאיפה הבסיסית כי רשת האינטרנט תנוהל באופן דמוקרטי. ניהולה העצמי של רשת האינטרנט , המשפיעה כמעט על כל תחומי החיים המודרניים , חייבת לכלול אספקטים טכניים , כלכליים , פוליטיים וסוציאליים אשר מייצגים את כל קשת החברה וצרכיה . עם התרחבות השימוש ברשת האינטרנט , נוצר הצורך , כי בנוסף להיבטים טכניים גרידא , גם היבטים ודרישות חברתיות בסיסיות כמו מסחר הוגן והגנה מפני פשע , ימצאו בה את ביטויים . מכשירי ניהול וארגון Netiquette הנו אמצעי ניהול עצמי מוכר אשר פועל ללא התערבות גורם כל שהוא ואשר משמש כבסיס לניהול וארגון התקשורת והקשר ברשת האינטרנט , בעיקר בקבוצות דיון מונחות .אלו הם בעצם תקנים אתיים אשר אי- שמירתם תביא להענשה ע"י כל הקולקטיב ולגינוי ולביקורת מצד כל החברים בקבוצת הדיון .למרות שה-Netiquette היא בלתי רשמית , היא התבססה כחוקה נורמטיבית אינטרנטית. דרך עצמאית אחרת לניהול וארגון בלתי פורמלי של רשת האינטרנט הם Requests for Comments ( RFC ) . במקרה וקיים צורך בפתרון בעיות , בעיקר טכניות , יישלחו באמצעות רשימות תפוצה הודעות לדואר האלקטרוני , עם בקשה להתייחסות .הנושאים ילובנו עד אשר תמצא הסכמה רחבה ביחס לפתרון המועדף .ה RFC מקבלים תוקף חוקי ע"י פרסום ממוספר שלהם . למעשה כך נוצרה " החוקה הטכנית " של רשת האינטרנט אשר מכילה אוסף של דפי-מידע דיגיטליים ממוספרים . ניהול ובקרת התוכן הנצפה מציעי תוכן מסוימים קובעים נוהלי שימוש , הגבלות וקודים אתיים עבור הגולשים הפוטנציאליים .גולש המעונין לצפות בתוכן זה חייב להסכים ולאמץ הנחיות אלו .בקרת , ברירת וניהול התוכן הנצפה תעשה בד"כ ע"י שימוש במערכות סינון . מערכות אלו מאפשרות מחד את חופש המידע ברשת האינטרנט ומאידך קביעה ובחירה של התוכן הנצפה ע"י הגולש . מסננים אלו הנם אינטראקטיביים ומאפשרים ע"י שימוש בקו- חם דיווח על פגיעהו/או חריגה בנוהלי השימוש , עבירות על החוק , עדכונים שונים ועוד . האינפורמציה הנאספת תועבר אח"כ לספקי השירות של האינטרנט , רשויות ובעלי עניין אחרים . אחת הדוגמאות לניהול ובקרת התוכן הנצפה מציע Internet Content Rating Association ( ICRA ) , אשר פיתח מסנן תוכן שיוצע חינם לשימוש הציבור החל ממארס 2002. הפרוייקט ממומן ע"י חברות אינטרנט גדולות , גופים ואיגודים ממשלתיים והחל משנת 1999 נתמך גם ע"י הנציבות האירופאית .כל מציע תוכן ברשת האינטרנט ,יוכל באופן חופשי , לדרג את דפי התוכן המוצעים על-ידו על פי קריטריונים ברורים הקבועים מראש. המערכת קוראת את הדירוג ועל פי רצון והעדפות הגולש תכסה דפי תוכן שאינו מעוניין לצפות בהם .באפשרות המשתמש לצרף להעדפותיו רשימות חיוביות ושליליות , אשר אינן תלויות בהעדפותיו .רשימות אלו יכולות להיות ערוכות ע"י גופים הומניטרים שונים ואחרים . המערכת מותאמת לשימוש גלובלי ומאפשרת התאמת העדפות,רצונות והגבלות לפי נורמות תרבותיות , דתיות ואחרות . ICANN ניסיון לבניית ארגון גלובלי לניהול הדומיינים למשתמש ברשת האינטרנט קל יותר לזכור כתובת של אתר כשם מאשר במספרים .בשנת 1984 הונהגה מערכתDomain Names System (DNS) אשר מזהה את כתובות השרתים הן כמספרים והן כשמות . הממשל האמריקאי בתקופתו של הנשיא ביל קלינטון , הבין כי בדינמיקה השוררת ברשת האינטרנט , אינו יכול לנהל באופן מונופוליסטי את המערכת הגלובלית של חלוקת שמות הדומיינים . בשנת 1988 הסמיך משרד המסחר והתעשיה האמריקאי את National Telecommunication and Information Administration ( NTIA ) הכפוף לו , להפריט את מערכת ניהול וחלוקת הדומיינים ( DNS ) . NTIA העביר את מימוש המטלה ל Internet Corporation for Assigned Names and Numbers ICANN) ( מוסד ללא כוונות דווח הפועל לפי החוק הקליפורני , אשר מטרותיו , בין השאר , ניהול מערכת הדומיינים וטיפול ב / פישור בין מחלוקות על שמות מותגים . האתגר של ה ICANN אינו מתמקד רק במתן פתרונות טכניים ואחרים , אלא במתן ביטוי והכללת הציפיות והרצונות של משתמשי האינטרנט בפעילותו ובקבלת החלטות בארגון . המבנה הארגוני של הארגון בנוי במיוחד כדי לתת לכך מענה . ההנהלה כוללת 19 חברים אשר נבחרים ע"י הוועדות המסייעות וישירות ע"י חברי קהילת האינטרנט .קיימות שלוש וועדות מסייעות Supporting Organizations ( SO ) , ועדת יעוץ ממשלתית Governmental Advisory Committee ( GAC ) , ועדת ייעוץ בנושאי שרתי השורש DNS Root Server System Advisory Committee וועדה למימוש זכות הבחירה הישירה Membership Implementation Task Force (MITF) . ה SO הנם גופים וארגונים מקצועיים אשר במסגרתם פועלים גופים כמו IETF,WIPO,W3C ואחרים , בהם מתבצעת העבודה המקצועית השוטפת של ה ICANN .ב GAC חברים נציגי 70 ממשלות , המאפשרים התחשבות בצרכים ואינטרסים מקומיים של ממשלות בפעילויות והחלטות ICANN . ועדת הייעוץ בנושאי שרתי השורש מייעצת להנהלה בכל הנושאים הקשורים לתפעול שרתי השורש ברחבי העולם. (MITF) פועלת כדי להרחיב את יריעת המודעות לבחירות הישירות בקרב קהילת משתמשי האינטרנט . כדי לאפשר למשתמשי האינטרנט ברחבי העולם , להשתתף בקבלת ההחלטות בארגון , נוצר מעמד מיוחד At Large Membership-Status אשר מעניק לגולשי הרשת זכות בחירה של תשעה חברי הנהלה .הבחירות המקוונות הראשונות נערכו באוקטובר 2000 . בעלי זכות הבחירה היו למעשה כל משתמשי הרשת . כל אדם בעל דואר אלקטרוני ובעל כתובת ממשית יכל להירשם ב ICANN ולהגיש בקשה למתן זכות בחירה . מתוך 76,000 בעלי זכות הבחירה הצביעו 34,035 איש , ציבור אשר למעשה אינו מייצג את כלל משתמשי רשת האינטרנט , ההשתתפות המועטה והתקלות הטכניות חייבו הערכות שונה לזו שהיתה בבחירות ,לשם כך הוקם ופועל ה-MITF . גישה מסחרית לחלוקת שמות דומיינים גנריים בשפה מקומית פרוייקט internationalized Domain Name System ( i-DNS ) החל בשנת 1998 כפרוייקט מחקר באוניברסיטת סינגפור תחת חסות Asia Pacific Networking Group. בבסיס הרעיון היתה המחשבה לאפשר גלישה ברשת האינטרנט לאותם אנשים שאינם שולטים בשפה האנגלית . בשנת 1999 התאגדה החברה אשר מרכזה בסן פאולו קליפורניה עם נציגויות בסין , יפן ,קוריאה , דובאי וסינגפור. כיום מאפשרת החברה רישום של דומיינים גנריים ( .com,.net,.org ) ביותר מ – 30 שפות שונות - חוץ מאנגלית , באמצעות Internationalized Domain Names ( IDN ) . הנציגות הישראלית מוצאת את ביטויה ע"י Domainthenet המאפשרת רישום דומיינים גנריים בעברית .החברה פועלת בתאום עם ICANN וארגונים אחרים הפועלים במסגרתה . פישור מחלוקות על שמות דומיינים מכשיר אשר בא לתת מענה , במקרים של מחלוקות על שמות הדומיינים הוא Uniform Domain Name Dispute Resolution Policy ( UDRP ) . ביוזמת הממשל האמריקאי ובהנחיית World Intellectual Property Organization ( WIPO ) עובד ע"י ספקי שירות האינטרנט ( ISP ) וקבוצות עניין אחרות ה- UDRP .אלו הן למעשה הנחיות לפעולה במקרה של מחלוקות על שמות דומיינים . כל תחנה לרישום דומיינים גנריים ( .com ,.net ,.org ואחרים ) תקבל רשיון פעילות רק לאחר התחייבות לפעול בהתאם לאמור ב UDRP .כפועל יוצא חלים הנחיות אלו על כל מגישי הבקשות לדומיינים גנריים , אשר מתחייבים לאמץ את החלטת הבוררות במקרה של מחלוקת . UDRP אומץ ומיושם ע"י הנהלת ICANN החל משנת 1999 .היתרון הבולט ב UDRP הוא שהבוררות / פישור נעשה ע"י אנשי מקצוע בלתי תלויים הבקיאים הנושאי רשת האינטרנט , תהליכי ההתדיינות קצרים ובלתי רשמיים והעלויות נמוכות . ביצוע ההחלטה הוא מידי . ב ICANN הוחלט ליישם את UDRP גם עבור דומיינים ברמת מדינה שאינם גנריים כמו .il, .de,.czואחרים. ההבט הישראלי רוני בס מומחה לטכנולוגיות רשת האינטרנט , חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי ומנכ"ל דאטה נט מספר על ההתארגנות המקומית לניהול וארגון הפעילות ברשת האינטרנט . איגוד האינטרנט הישראלי הוקם בשנת 1993 והוא אחראי מטעם ICANN על חלוקת כל שמות הדומיינים המסתיימים ב .il אלו הם ה country code Top Level Domains ( ccTLD ) .בהסתמך על ה UDRP הוקמה ועדה בלתי תלויה Advisory Committee Panel ( ACP) המורכבת מעורכי –דין ואנשי ציבור . ועדה זו דנה , מחליטה ומפשרת במקרה של מחלוקות על שמות דומיינים המסתיימים ב .il חברי האיגוד פעילים מאד ב ICANN דרך ה SO ובעיקר ב Domain Names Supporting Organizations ( DNSO ) . בס ממשיך ומפרט מספר יוזמות של האיגוד , חלקן בהתהוות , אשר באו לתת מענה לצרכים המקומיים . החשובה מביניהן היא ה Israel Internet Exchange ( IIX ) . זו היא למעשה תחנת מיתוג מקומית המנתבת את כל התנועה המקומית ברשת האינטרנט . המשמעות שהתנועה המידע המקומית יכולה להתבצע דרך תחנת המיתוג ואינה צריכה לעבור דרך ארה"ב .יוזמה אחרת היא הקמת הסניף המקומי של W3C בשיתוף עם האוניברסיטה העברית בירושלים . אחד מפירות יוזמה זו הוא שילוב של עברית לוגית בדפדפן 4.6.1 של נטסקייפ . כמובן מאליו מזכיר בס את הבחירות להנהלת האיגוד שנערכו לפני חודש ואשר התבססו על מודל הבחירות המקוונות ב ICANN . לסיום דבריו מזכיר בס מיזם בהתהוות אשר תכליתו מתן מענה למתקפות אינטרנט על ארגונים. הכוונה היא להחליף מידע רלוונטי בין ארגונים אשר חוו מתקפות אינטרנט לבין אלו אשר הן בעלות פוטנציאל להיות מותקפות . העברת המידע הרלוונטי תעשה דרך גוף בלתי תלוי אשר יתאם בין הארגונים ויווסת את העברת המידע . מסקנות ופרספקטיבה עתידית הקמת הICANN מהווה ניסיון ראשון ליצירת גוף ניהולי גלובלי בלתי תלוי אשר אמור לשרת את כלל משתמשי רשת האינטרנט . ברור שניהול שמות הדומיינים אינו היעד העיקרי והחשוב עמו צריך הארגון להתמודד , הציפיה היא שהארגון יתמודד במידה זהה עם אתגרים שהופיעו עם התפתחות רשת האינטרנט כמו זכויות יוצרים , הגנה על נתונים ומסדי נתונים , בטיחות בביצוע עסקאות ועוד. הניסיון של הקמת ה ICANN , מוסדותיו , עבודתו ודרך קבלת ההחלטות בו מהווה מודל להקמת גוף גלובלי בלתי תלוי אשר מטפל בבעיות רשת האינטרנט . הניסיון שיילמד והמסקנות שתוסקנה תשמשנה מסד להקמת גופים נוספים , ברמה לוקלית וגלובלית , אשר יתמודדו עם קשת הנושאים החדשים אשר הופיעו עם הופעת עידן האינטרנט .


מהמידע מתבסס בחלקו על מידע שהוצג בועידה " מי מנהל את רשת האינטרנט ? " אשר התקיימה בברלין ב- 6 לאפריל 2001 בחסות הקרנות ברטלסמן ו פרידריך אברט .


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.