כלכלת המלחמה


החל ממלחמת יום כיפור מתנהלת בישראל כלכלת מלחמה בממוצע מוציאה כל משפחה ישראלית על כלכלת המלחמה כ-30,000 ₪ בשנה. ההוצאה הבטחונית בישראל גבוהה יותר מסך כל ההוצאה האזרחית. העונש הכלכלי על מצעד האיוולת יכול לבוא בחטף.

החל ממלחמת יום כיפור מתנהלת בישראל כלכלת מלחמה הרסנית שמחלישה את החברה הישראלית, חונקת את הכלכלה הישראלית ומאיימת על קיומנו כמדינה עצמאית. ב-25 השנים הראשונות של ישראל, לפני השתרשותה של כלכלת המלחמה, צמח המשק הישראלי בשיעור של כ-5% בשנה בתוצר לנפש. ב-30 השנים האחרונות עבר המשק הישראלי לצמיחה של כ-1% בתוצר לנפש, שיעור צמיחה נמוך שגורם לנסיגה מתמדת של ישראל. כלכלת המלחמה מצוייה בכל מקום ומשפיעה על כל אורחות המדינה. במדינת ישראל בנייתם של כבישים נעשית על פי סדרי עדיפויות צבאיים. גם הקמתם של יישובים ופיזורם נעשית על מנת להחזיק שטחים וצירים ולא כדי לענות על צרכי תעסוקה ובנייה כלכליים. כל ניהול התשתית של המשק הישראלי, המים, האנרגיה והתקשורת, מוכפף לשיקול הבטחוני העליון. הווייתה המלחמתית של ישראל כה עמוקה, עד שכמעט הפכה להיות סמוייה מעינינו. הביטוי של כלכלת המלחמה בתקציב אינו ניתן להסתרה. ההוצאה הבטחונית לנפש בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על עלות הבטחון עולה כי בעשור האחרון היו הוצאות הבטחון הכוללות של ישראל כ-52 מליארד ₪ בשנה. בממוצע מוציאה כל משפחה ישראלית על כלכלת המלחמה כ-30,000 ₪ בשנה. שר האוצר לשעבר בנימין נתניהו ויורשו אהוד אולמרט מחזיקים בדת הכלכלית הגלובלית אבל מתעקשים לדבוק בו זמנית גם בעקרונותיה של כלכלת המלחמה הישראלית. הכלכלה העולמית מטילה על הממשלות מגבלות רבות. הסכמי סחר מגבילים את היכולת להטיל מכסי מגן וזרמי הכסף העולמיים יטביעו כל ממשלה קטנה שתגביל את שער המטבע שלה. גם היכולת להגדיל את החוב או לשנות את שערי הריבית, מוגבלת על ידי הערכות הסיכון לחוב של גופי הדירוג העולמיים. מתוכניות האוצר האחרונות עולה שגם בנושא המיסוי, הולך ואובד מרחב התמרון הכלכלי. רק התקציב נותר הכלי המרכזי לביטוי סדרי העדיפויות של ממשלה. אלא שמחוייבותו של שר האוצר נתניהו לכלכלת המלחמה והשטחים, אינה מאפשרת את השינוי הנדרש. מתוך חלקו הפנוי של תקציב המדינה, יותר מחצי מוקדש לתקציב הבטחון. כל שאר צרכיה של מדינה מודרנית, כמו חינוך, בריאות, תעשיה, חקלאות ותשתיות מסתפקים כולם במה שנותר לפליטה. הנטיה העולמית לצמצום המלחמות אינה מקרית. הכלכלה הגלובלית אינה סלחנית כלפי מדינות במלחמה. למרות הפטור המוחלט ממסים שניתן בפועל להשקעות זרות, הרי שהשקעות ההון בשנים האחרונות בישראל הנשענות על הערבויות האמריקאיות, הן ברובן השקעות פיננסיות ספקולטיביות ולא השקעות ריאליות. החלטה על יציאתו של ההון הזר מישראל, יכולה לבוא בחטף. קיצוץ של רבע מתקציב הבטחון בעשור הקרוב יזרים למשק הישראלי עוד כמאה מיליארד ₪. עם תוספת כזו ניתן יהיה לכונן מחדש את המשק הישראלי כך שיתאים לאתגרי הגלובליזציה והמחר. לישראל נדרשת הנהגה כלכלית אמיצה, שתיצור סדר עדיפויות חדש, כיוון שבעידן הנוכחי יציבות חברתית וצמיחה כלכלית חיוניות הרבה יותר לבטחון המדינה מאשר עוד התנחלויות, עוד מטוסים ועוד טנקים. *הכותב הינו יזם היי-טק ומועמד ברשימת "העבודה" לכנסת


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.