לא לחסל את הגדי


מעשה בגדי אחד שאבא קנה בשני זוז . בעקבות הקניה התמימה הזאת התפתחה שרשרת של טרגדיות , כשהחתול אכל את הגדי , ובעקבותיו הלך הכלב ונשך לחתול , והמקל שהיכה לכלב , וההמשך הלא הוא מתואר בשיר הנמצא בסוף ההגדה של ליל הסדר . שיר עממי שמתאר את האחריות המובנית

מי אשם ? בודאי הגדי - שאלמלי היה גדי לא היה החתול אוכל אותו ולא היה... ולא היה... כך גם אשמת הילדים אלמלי נולדו ילדים , לא היה עוני , אלמלי היתה אור עקיבא - קיסריה היתה יכולה להרחיב את נאות הגולף; אלמלי בעלי השכר הנמוך - לא היה צומח העשירון העליון אבל מה לעשות והתורה הסוציאליסטית מאד יחסית , לעומתה יש תורה חברתית יהודית האומרת "עזוב תעזוב (תעזור) עימו " - כלומר, עזרה הדדית . ילדים הם מאד אטרקטיביים - כששיירת המנהיגים מגיעה למחוזותינו - והקטנים ניצבים בצידי הדרך עם דגלונים מתנופפים ברוח . ילדים מצטלמים נפלא עם מנהיגים . אבל לקום אליהם בלילה כשהם מתעוררים בבכי , זה מיטרד, ולתת להם מקרן השפע - זה דמיון פרוע . יש לאמץ את המינון הסיני, או הצרפתי . מעבר לזה - זה פרימיטיבי . תרבות ואינטליגנציה זה ללכת ל"פתיחות" ול"השקות" מיין עד בשמים . חג הפסח , הוא המודל לדאגה החברתית . בטרם החג יש מבצע "קמחא דפסחא" שמתפקידו לדאוג לסיפוק צרכי כל אחד ואחד . וליל הסדר פותח בהזמנת "כל דכפין ייתי ויפסח " אין משאירים אדם ללא מקום לסעוד. והילדים?! הם מוקד החוויה של ליל הסדר ו"חד - גדיא" הוא שיר משל , כדי להשאיר את הילדים עירניים . והמנהיגים מתבקשים לזכור : היגיעו לתפקידם , לא כדי לחסל את הגדי .


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.