לא לפירסום לא לפרסים


לפרסם או לא לפרסם , לספר או לא לספר, לוותר או לא לוותר , ואם כן - כמה לוותר , להעניק פרס או לא להעניק , להתפטר? בהחלט אבל מי ? בדרך כלל לא מי שחייב -אכן מתפטר.

במידה ויש לנו שלווה יחסית ממצוקות חברתיות או לאומיות , שולפים לנו משהו מסעיר . כדי להחזיר אותנו אל האניה השטה בים הלאומי הסוער שלנו . לעצור יותר מדקה לפני הפירסום ,למרות שיש מי שסובר ש"השמש צריכה לשזוף כל אינפורמציה" אם נוסיף שאנחנו מחפשים אירועים ומאורעות שאינם בקונצנזוס נבין כיצד מספקים חומר דלק להתלהמות , ולכן גם מדובבים את כל העולם ומשפחתו . מרוב מלל אנחנו בזים לפרט ולפרטיות , ודנים בו בחייו ובמותו , ע"י תירוצים מתירוצים שונים , לו היה דבר מחלתה של הזמרת ידוע לכל , אז...שטויות . יש מספיק חולים שניתן להשתמש בהם לשם קידום מניעת מחלות ולא חייבים להיתפס דוקא לאדם המבקש חיסיון . כל הנימוקים לפרסם חרף רצונו של האדם הנדון הם מוסר בפרוטות . החכם באדם אמר : "דברי חכמים בנחת נשמעים" (קהלת ט' 17) על כך אומרים - מביני דבר , בגלל שהדברים נאמרים בנחת - הם אינם נשמעים. הבוטות הוא אחד המנועים הרציניים של חברתנו ועל קרקע זו ניתנים פרסים לבעלי לשון משתלחת. אם החליטו מעניקי פרס ישראל להעניק את אחד הפרסים לאשה שפירסומה העקרי הוא לשון משתלחת - הרי קלעו בול . אני בהחלט מבחינה בין לשון חריפה ללשון בוטה . אבל יש להזכיר שלא לחינם ניתנו שני שערים ללשון - השינים והשפתיים , הכבוד הלאומי האמיתי יוחזר אלינו אם נשתמש בשומרי - הסף של לשונותינו, ואולי אפילו בקרה מסוימת של אנשים משכילים נבונים בעלי אחריות , עם אגו בגודל נורמלי - לא תזיק לנו . לא כל צעקן הוא גם צדקן . הדימוקרטיה עצובה .


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.