לג' בעומר חג מיסתורי


למה אנחנו אבלים מפסח ועד לג' בעומר, לא מסתפרים, לא מתחתנים, מאיפה בא לנו הקטע של חץ וקשת ומה היו השפעות הקבלה על היהדות, כך שהיום הזה היה ליום חג של המקובלים.

ל"ג בעומר הוא יום חידה. יום מיסתורי. לא יודעים מה בעצם גרם לכך שהוא הפך ליום שמחה. יש בקשר לזה שתי השערות. האחת אומרת שכך החל ראשית מרד החורבן בשנת 66 לספירה, נגד פלורוס הנציב. המסר על המרד לא הועבר דרך האינטרנט בזמנו אלא דרך הדלקת המדורות. (השערה זו מתבססת על כתבי יוסף בן מתיתיהו בספרות "מלחמות ב'" טז-יז), מכאן משערים שגם נולד הסמל של הנשק , החץ וקשת. השערה שניה קשורה גם היא למרד היהודים ברומאים אבל מרד שהתרחש שבעים שנה מאוחר יותר. למרד המאוחר הזה קושרים גם את בר כוכבא ואת ר' עקיבא שתמך בו. פירוש אחר: אין קשר לאירוע היסטורי מחיי העם היהודי אלא במסורת אצל מקובלי צפת לכבודו של ר' שמעון בר יוחאי שחשף את ספר הזוהר. המדורות מסמלות את הסתלקותו של המקובל הגדול והקשת היא הקשת בשמים. עוד תיאוריה, שבימי הביניים פסקה מגפה קשה בדיוק בתאריך זה ועל כן הפסיקו אז את מנהגי האבלות. ימי ספירת העומר הם הימים שבין פסח לשבועות. היציאה ממצרים הייתה בפסח. אין משמעות ליציאה לבדה אלא עם השלמתה על ידי קבלת התורה. לא הוצאנו ממצרים רק כדי שלא נהיה עבדים אלא כדי שנקבל על עצמנו תורה ומצוות. לכן סופרים כל יום מיום צאתנו ממצרים כהכנה נפשית רוחנית לקראת מתן תורה. הימים האלה היו צריכים להיות ימי שמחה. ימים של התעלות רוחנית. אבל במסורת היהודית הימים הללו עצובים. התלמוד הבבלי מציע הסבר של אבלות בגלל ששנים עשר אלף זוגות מתלמידיו של ר' עקיבא מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה עם זה. הפרק הזה התחולל בין פסח ועצרת. וימים שמשמשים כהכנה לקראת מתן תורה לא יכולים להיות ימים של שנאה. לכן עונשם של התלמידים היה כבד כל כך. לא נתנו כבוד - קיבלו עונש כבד. הקלו ראש בזולת, הפכו אותו קל, היה צריך לחנך אותם דרך כובד. בימים אלה גם לא מתחתנים וכן נוהגים שלא להסתפר עד לג' בעומר. את זה אפשר ללמוד בשולחן ערוך.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.