לזכור את סבא


על סבא רק שמעתי וראיתי בתמונות וסבתא ודודים ודודות הם פורטרטים בלבד,כי מעודי לא הכרתי משפחה המתייחסת אל הורי בדרגת קרבה ראשונה.

בבית ילדותי בתל אביב הייתה קירבה מעוררת תמיהה בין השכנים . הרבה תחליפי משפחה היו לי בילדותי. אוכלים זה אצל זה , ומתייעצים זה בזה אירופה ואסיה תחת קורת בנין אחד , ועיתון אחד שעובר בין הדיירים . הכל היו בודדים , למי היה סבא ?! סבא שלי, כמו רבים בני דורו , בקש לעכב את נסיעת אבא לארץ . תמה על הצעירים שבקשו לעלות לארץ , וליישם בכך את תפילת "ותחזינה עינינו בשובך לציון , ברחמים ". זה היה מעשה נועז לפני מלחמת העולם השניה , כבן למשפחה חרדית ואמידה לצאת לארץ ישראל הבלתי נודעת . אבא ואמא עלו לארץ . סבא הובל לאושוויץ . הוא לא הלך לבד , היו אתו כל בני המשפחה , ובני העיר , והעם היהודי. הם לא הלכו כצאן לטבח . הם נכבשו ונרצחו. זכורה לי התקווה שהנה סבא יגיע . אך בהדרגה הלכו ופחתו קשרי המכתבים, ספורי הזוועה החלו להגיע במעומעם . ולעולם לא יהיה הסבר לזוועות ה"שואה" . יש רק מענה - להמשיך את מורשת הדורות . מושג פילוסופי היגליני מדבר על "רוח האומה" , התפיסה הזאת אומרת שלכל אומה רוח סגולית משלה ולאחר שהאומה תורמת לעולם מייחודה , היא נעלמת מעל במת ההיסטוריה . רק העם היהודי מסביר ר' נחמן קרוכמל ומוכיחה ההיסטוריה - הרוח שלו אינה חד פעמית אלא מתחדשת , ולאחר שמיצינו את עצמנו במקום אחד , אנו שוב יוצרים במקום אחר. רוח "ישראל סבא" קיימת לעולם . לזכור ולא לשכוח !


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.