למה אין רומן בדיוני נשי ישראלי


למה נשים אצלנו כותבות רק רומן רומנטי או סיפור מתח בלשי בתל אביב או בשיינקין, ולא science fiction או space fiction, או אפילו המוצר הספרותי הפוסט מודרניסטי ה-cyberpunk

תופעה, שמטרידה אותנו לא מהיום, והיא: ההעדרות הגורפת של השיח הפמיניסטי הישראלי-האקדמי, ממדעי הטבע והטכנולוגיה. כבר עשרות שנים, שחוקרות פמיניסטיות בעולם, שעוסקות בתחומים כמו, ביולוגיה ורפואה, גנטיקה ואקולוגיה, וכמובן הנדסה וטכנולוגיה; חוקרות אלה מפנות את תשומת הלב ליישום תוצאות המחקר, לא רק מבחינה מדעית מקצועית אלא גם מבחינה פמיניסטית עקרונית. כלומר להעמיד את השיח הפמיניסטי כקטגוריה שיפוטית, אתית ופילוסופית, לגבי השימוש של מחקרים אלה בהקשר החברתי, הכלכלי, המדיני, הרפואי, וכדומה. במילים אחרות, הצורך בחדירה של השיח הפמיניסטי למילייה המחקרי של מדעי הטבע והטכנולוגיה, יש בו קודם כל כדי לערער על ההגמוניה המדעית הגברית המונוליטית, ולהעמיד לביקורת את ההחלטות השובניסטיות של במציאות הפרקטית של חיינו כנשים; ענין שני, החיוב הקריטי של שיח זה, אומר לא רק ערעור על המונוליטיות-הגברית-הטוטאלית, אלא גם - כינון אלטרנטיבות פמיניסטיות לחשיבה ולדיון מחדש בהשלכות של המדעים האלה לגבי הסדר הקיים (במגמה כמובן להגדיר מחדש, לשנות, לקדם ולתקן) . כאמור, שיח פמיניסטי כזה לא התקיים ולא מתקיים בארץ במסגרת מדעי הטבע והטכנולוגיה, אולי מפני שרוב החוקרות הפמיניסטיות בארץ הן ממדעי החברה או ממדעי הרוח, או אולי יש גם סיבות אחרות? השאלה היא כמובן: מדוע? ועל כך נבקש לענות בדיון שננהל כאן בינינו, ואולי גם באמצעות הקהל. על כל פנים, שאלת ה"מדוע" תעסיק אותנו לא רק לגבי העדר השיח הפמיניסטי במישור האקדמי, אלא גם העדר השיח הפמיניסטי במישור הספרותי היצירתי. אני לא יודעת אם אתם מודעים לכך, אבל בכל השפע הגורף הזה של סיפורת נשים שמתחברת אצלנו השכם והערב, כמעט ולא ניתן למצוא סיפורת שעניינה מדע בדיוני, דיסוטופיות, אוטופיות. ושוב השאלה למה. למה נשים אצלנו כותבות רק רומן רומנטי או סיפור מתח בלשי בתל אביב או בשיינקין, ולא science fiction או space fiction, או אפילו המוצר הספרותי הפוסט מודרניסטי ה-cyberpunk? עובדה. הנה אני קוראת עבודת מאסטר שנכתבה באוניברסיטת תל אביב לפני שנתיים (1999). הכותבת היא: ענבל שגיב נקדימון, ונושא העבודה שלה הוא: מדע בדיוני בישראל. שגיב נקדימון בונה מפה של תמונת המצב התרבותית בכל מה שנוגע למדע הבדיוני בארבעים שנות מדינה; כלומר, לא רק כתיבה ספרותית מקורית או מתורגמת, אלא גם הוצאת כתבי עת, סרטי קולנוע, טלוויזיה, חוגי חובבים, כנסים וכו`. עכשו, עבודה זו לא מייחדת דיון לגבי פעילותן של נשים בנושא הזה, אבל מתוך המצאי הכללי אני לומדת שבקהילת חובבי המדע הבדיוני בארץ, החלק של הנשים, והתרומה שלהן לנושא, הוא משמעותי. אבל הוא משמעותי רק בתרגום ובעריכה. את כתב העת פנטסיה 2000, שהוא כתב העת הישראלי החשוב והמוביל בתחום הזה, ערכה במשך שנים אישה, גבי פלג; אבל באשר לכתיבת מדע בדיוני – כאן מספר הנשים הוא מועט ביותר. ואם יש פה ושם נשים כותבות (כמו מיכל פלג, שירה טמיר, נאורה שם שאול, רות בלומרט, לאחרונה, נאוה סמל), היצירה שלהן היא חד פעמית, וללא המשך. ואחרי הצגת התיזה, נציג את עצמנו. כפי שראיתם בתכנייה, כל אחת מאיתנו באה מתחום אחר, מדיסציפלינה מחקרית אחרת. שרון הלוי מהיסטוריה כללית, דלית באום ממתימטיקה, עדנה גורני מביולוגיה, ואני באה מספרות. עכשו, הדיון הזה בינינו הוא דיון ראשוני ועוברי, כך שאתם תהיו שפני הנסיון שלנו (ואני מקווה שזה לא יכאב). אני מציינת את זה כדיון ראשוני ועוברי גם בעצם הבינ-תחומיות הזאת (מדעי הטבע ומדעי הרוח); בינ-תחומיות שכלל לא מקובלת במסגרת האקדמית, ובוודאי לא בכנסים מקצועיים. על כל פנים, אני אמורה לפתוח ראשונה את הדיון, כיוון שאם דיסצפלינה כמו מתימתיקה או ביולוגיה, היא דיסציפלינה שעוסקת אך ורק בעצמה, ספרות, ולענייננו ספרות מדע בדיוני, מקיפה את כל שלוש הדיסציפלינות האלה, ודנה בהן לא רק מעמדה של חשיבה אפיסתימולוגית, כלומר, מהי מציאות, אלא גם מעמדה של חשיבה אונתולוגית, כלומר, מה יש לעשות עם המציאות הזאת. כיוון שכך, אנסה בדיון זה להסביר (וזאת על רקע המצאי הספרותי-הנשי שהוא כל כך דל בארץ), מדוע מדע בדיוני אמור ללכת מצוין עם פמיניזם, ואדגים זאת באמצעות היצירה של דוריס לסינג, שיקאסטה. דוריס לסינג גילתה את המדע הבדיוני בתקופה די מאוחרת בחייה, והיא חוגגת בספר זה, באמצעות הז`אנר הזה, גם את החופש הפוליטי שלה וגם את החופש היצירתי. דרך אגב, לסינג פרסמה את שיקסטה, כספר ראשון בסדרה של חמישה סיפורי מדע בדיוני. זה היה ב1979-, כאשר המדע הבדיוני שנתפס עד אז כמועדון גברי אקסלוסיבי הלך ונפרץ על ידי נשים. לעניין זה מתייחס עמנואל לוטם במאמרו "תולדות המדע הבדיוני", ואני מצטטת: "אחד הדברים המעניינים שקרו למדע הבדיוני בעשור האחרון (כלומר בשנות ה80-), הוא עלייתן של הסופרות לשורת המחברים הראשונה". לפי לוטם, דווקא אישה היתה אחת ממייסדות הז`אנר בתקופה של טרום המדע הבדיוני, וזו מרי שלי, אשתו של המשורר האנגלי הנודע פרסי ביש שלי; אבל גם היא רכשה לה שם עולם משלה ב1818-, כשפרסה את ספרה המדהים פרקנשטיין, או פרומיתיאוס המודרני


חלק ב` של הרצאתה של פרופ יפה ברלוביץ יובא בשבוע הבא. מושב האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר בכנס מלחמה ושלום הבטים פמיניסטיים אוניברסיטת תל אביב, 7.1.02 פמיניזם, מדע ומדע בדיוני ותולדות הציביליזציה ככרוניקה של מלחמות


תגובות מפורום מד"ב YNET http://www.wol.co.il/magazine/press.asp?categoryCode=33&id=2785


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.