מוזיאון אסירי המחתרת בירושלים


חשוב וגם מעניין: מוזיאון אסירי המחתרות ביורושלים.כן ,גם גאולה כהן ועוד אסירות ההגנה,אצ"ל ולחי היו שם. http://www.mod.gov.il/pages/heritage/machtarotYm.asp

בתולדותיו של כל עם ישנם פרקים ההופכים למיתוס של גבורה.סיפור כמו של אסירי המחתרות היהודיות היה הופך למיתוס לאומי שכל ילד בבית ספר היה יודע בפרוטרוט את תולדותיו. ומה קורה אצלנו? בירושלים קיים מוזיאון מרשים של אסירי המחתרות, אך ספק אם רבים מילדי ישראל ואפילו הוריהם, יודעים את שמותיהם ומעלליהם של גיבורי המחתרות. כמה מאתנו יודעים על הנוני המוות משה ברזני ומאיר פיינשטיין אשר יכלו לבחור בחיים אך סירבו לבקש חנינה מהבריטים והעדיפו להפיל עצמם על רימון? אולי אנחנו לא מספיקים לנוח ממלחמה אחת ונקלעים כבר לבאה אחריה. ואולי זו פשוט בעייה של חינוך ומסורת לאומית וחבל. יגאל אלון שלנו ואחרים בעולם הזהירו שעמים אשר אינם משמרים את עברם, גם עתידם לוט בערפל. בני נוער שבכל זאת מגיעים לכאן מתרשמים ומזדהים. מוצגות תערוכות המכילות גם ביטויים שוני להתרשמויות אלה (דגמים וציורים שונים. אחד המוצגים הפשוטים אך החזקים: רשת צפופה של מהדקים צבעוניים היוצרים רושם של סורגים בלתי חדירים). מוזיאון אסירי המחתרות שלנו הוא פנינה הסטורית וארכיטקטונית בפני עצמה. הוא שוכן במבנה עתיק ומקסים שקם כ"אכסניית הצלייניות הרוסיות". הוא נבנה מאבן באמצע המאה ה-19, כחלק מ"מגרש הרוסים". האכסניה הוסבה בתקופת שלטון המנדט הבריטי לבית הסוהר הבריטי המרכזי - בו נכלאו לצד אסירים פליליים גם מאות לוחמי המחתרות - ה"הגנה", אצ"ל ולח"י שנתפסו בידי הבריטים בפעולות שונות במאבקם נגד השלטון הזר. אחרי גלגולים נוספים, ב-1991 עבר המבנה לידי משרד הביטחון ששחזר את בית הכלא והפך אותו למוזיאון, המתאר באמצעות סיפורם הייחודי של אסירי המחתרות את מאבק היישוב להקמת המדינה. חזית המבנה – מהווה עדות לשלושת גלגולי המבנה. הכתובת והסמל העליונים קשורים לאכסניית הנשים הרוסיות. גדרות התיל, הסורגים והכתובת על הדלת משתייכים לבית הכלא הבריטי ודגל ישראל נקשר להפיכת המבנה למוזיאון. הנאזרה – חדר הרישום והקבלה - נמצא מימין לחלל הכניסה לכלא, היווה את התחנה הראשונה בחיי האסירים. בתאי האסירים המשוחזרים נבחין במדי האסירים החומים, במחצלות עליהם ישנו ובדלי ששימש לעשיית הצרכים. תא ה"יחס המיוחד", בהמשך המסדרון, מצביע על אסירים שעברותיהם הקלות יחסית, זיכו אותם בתנאים משופרים, הם ישנו על מיטותיהם ולבשו את בגדיהם הרגילים. בשלושת התאים הבאים, מוצגים פנים נוספות של התקופה והמאסר בכלא: · "מתת אוהבים מבין הסורגים" – תצוגת עבודות יד של אסירים ואסירות שנכלאו בבתי הסוהר והמעצר הבריטיים. · "תקוות ואכזבות" – תיאור תקופת שלטון המנדט הבריטי ומאבק הישוב להקמת המדינה. · "אסירות ועצירות בית לחם" – תיאור פועלן של לוחמות המחתרות וכליאתן בבית הסוהר ובית המעצר בבית לחם. חדר הבריחה (חדר 23) - תא בו נכלאו אסירי המחתרות. בפברואר 1948 ברחו מהתא באמצעות חפירת מנהרה, 12 אסירים של אצ"ל ולח"י שהצטרפו לחבריהם במאבק בבריטים ובמלחמת העצמאות. חדר בית הכנסת (29) – תא בו נכלאו אסירי המחתרות שהפך בשבתות וחגים לבית כנסת. במקום מועלית דמותו של "אבי האסירים" הרב אריה לוין. בחצרות הפנימיות של הכלא היו עורכים האסירים את ההליכה היומית. במקום היו גם מתקני שירות למשל מטבחים ומכבסה בהם עבדו האסירים. אגף בתי המלאכה – כחלק משגרת היום עבדו האסירים בבתי המלאכה ובהם נגרייה, דפוס, מתפרה וסנדלרייה. המוסטשפה (מרפאת הכלא) – הופרדה מתאי האסירים הרגילים וכללה בין היתר את חדר הרופא וחדר בידוד. חדר מנהל הכלא - בחדר הייצוגי המשוחזר, מוצגים גם אמצעי הברחה שונים שנתפסו בחיפוש בתאי האסירים. תאי הצינוק – בתאים צרים אלו שכונו בפי האסירים "גיהנום" נכלאו אסירים שעברו על חוקי הכלא. תאי הנידונים למוות והגרדום – כאן שהו הנידונים למוות עד לביצוע גזר דינם. במקום מועלית פרשת גבורתם והקרבתם של משה ברזני לוחם לח"י ומאיר פיינשטיין לוחם אצ"ל. – המוזיאון מקיים מגוון פעילויות לבני נוער, חיילים ומבוגרים. · ספריה וארכיון – תצלומים מסמכים וקטעי עיתונות. · אירועים - ניתן לקיים באתר טקסים, עצרות והרצאות. · חומרי הדרכה – ניתנים לרכישה בכניסה למוזיאון. שעות הפתיחה - ימים א` - ה` 09:00 - 17:00 (ו` בתיאום מראש לקבוצות מעל 25 איש). הכתובת - משעול הגבורה 1, מגרש הרוסים ת.ד. 31500, ירושלים 91314. טלפון - 02-5233166 פקס - 02-5250651 כיצד להגיע? המוזיאון נמצא במגרש הרוסים בסמוך לקריית העירייה. רכב פרטי: חניה בתשלום בחניון קריית העירייה, או בחניונים הסמוכים. קווי אוטובוס: מהתחנה המרכזית 6 13 18 20 21 30 הכניסה בתשלום סמלי. הדרכה לקבוצות מעל 25 איש ללא תשלום ובתיאום מראש.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.