מלחמה מפה ומשם


אנו יושבי תל אביב, רואים את המלחמה בטלוויזיה. אנו חיים בעולם אחר. החנויות מלאות, פקקי תנועה ברחובות, השווקים הומים, מרכזי הקניות רוחשים אדם.

בשפת הים האווירה פסטורלית. תינוקות רוחצים במי אפסיים, ובונים ארמונות חול, זוגות משחקים בפינג-פונג ומשלחים דיסקיות פריסבי במיומנות מרהיבה. ויש העומדים ומתבוננים בים, בשמש הגוועת, ברצי הגלים המתנקשים זה בזה שתנועתם ההומוגנית הופרעה על ידי בניית שוברי הגלים. גם ההליקופטרים בשמיים העוברים בזוגות מדרום לצפון, באיטיות מעצבנת וברעש מונוטוני שמצליח להאפיל לרגע על המית הגלים, מצליחים להתמזג ברקיע המושלם כצלליות חרגולים ענקיים. לא. זו לא מלחמה שאנו צופים במרקע בין קפה לסיגריה, המתרחשת אי שם בעירק, בקוסובו או בכל מקום אחר. לנו, בתל אביב אין תחושה פיזית של המלחמה. אנו לא נרעדים ומתכווצים כשתריס נטרק בחוזקה, או כשנהג עצבני צופר צפירה ארוכה ברמזור. וכל זאת- חיפה היא במרחק של נסיעה של שעה, ולעכו צריך להוסיף עוד חצי שעה בשעות שאין עומס בכבישים. המלחמה לא עוברת לנו בזווית העין בין הקפה לסיגריה. יש לנו שם משפחה, יש לנו שם חיילים, יש לנו שם חברים. רק לפני שנה ביקרנו חברה בקיבוץ יראון, היושב ממש על גבול לבנון. נסענו לאורך גדר המערכת, ראינו אותם עין בעין, את אלה שאימנו הכינו ומירקו את כלי הנשק שלהם להרוג אותנו. רק לפני שנה ביקרנו בצוק מנרה. נסענו ברכבל עד לפסגה. נשמנו את הנוף המרהיב הנראה מלמעלה. חצינו סבך חורש טבעי, שאיילות מבצבצות משם בעמידה גאה. היום התבשרנו שאין רכבל, החורש שרוף, וגורל האיילות והעופרים נחרץ. חיות נשרפות בגלל מלחמות אדם. לטאות נחשים קיפודים, קיני ציפורים יונקים. לאן ימלטו? מי הכין אותם לאסון שנגרם בידי אדם? ביתם נשרף והם אנא הם באים. אדם נהרג היום בקיבוץ. נסע על אופניו ולא הספיק להיכנס למקלט. פצועים. בתים הרוסים. וחיות בית נטושות מתרוצצות אנא ואנא מבלי דעת. עד אתמול היה להם בית אוהב. יד מלטפת, אוכל ומים. בעלי חיים חשים רעידת אדמה מבעוד מועד. אבל אף אינסטינקט לא לימד אותם לחוש מבעוד מועד מלחמות אדם. ארורה המלחמה. ארורים אויבנו שכפו את המלחמה עלינו. ארורים אויבנו שהרג הרס ורצח הם לחם חוקם.



אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.