משתינים בעמידה


מהפולחנים הפרימיטיביים ועד עידן הטכנולוגיה (חלק ראשון) הגדרת ספרות גברים היא אקט של שוויון

הארגון הדני לשימור הגבר טוען, כי לא די לשמור על זכויות הגבר, המתחיל להיחשב בדנמרק מיעוט רגשי ומשפטי מקופח, אלא גם על תדמית הגבר. לא רק שהגבר היה שם למכונה לעשיית זרע ותשלומי מזונות עבור ילדיו הביולוגיים, אלא שהנשים מציבות דרישות כאלה שאין הגבר יכול לעמוד בהן. לפי הנשים הדניות, על הגברים להיות פמיניסטים, על כל מה שהמושג הזה כולל בהגדרותיו השונות. אסור לו לשמור על כל מה שהמושג מאצ'ואיזם כולל, וכך עליו לאבד לגמרי את הדימוי הגברי שלו אם בכוונתו לשאת חן או לעמוד בתנאים שמציבות הנשים (לאחרונה התחיל קמפיין של נשים נגד זה שגברים ישתינו בעמידה). גם בארץ הוקם ארגון למען זכויות הגבר, המטפל בקיפוחים המשפטיים ובמקרי "גניבת זרע". בשלב הבא ודאי יתארגנו חוגים לגברים, מקרב אנשי הרוח תחילה, יתאגדו בארגוני גברים, יקיימו ערבי תרבות ויגדירו את זהותם הרוחנית באופן המשמר את האופי הפלורליסטי של הגבר (ויש תיאוריות אנתרופולוגיות הגורסות שכך בדיוק המציאו גברים את הדתות ומינו עצמם לנציגים הטנסצנדנטלים של אלוהים). הספרות עוסקת במצב האדם. יכולת ההזדהות שניחנו בה בני האדם מאפשרת להם להבין עולמות רגשיים שלא חוו בעצמם. מבחינה זו אין קשר למינו של הכותב. בעיית המין בכתיבה הספרותית היא שולית, ייאמר כאן מייד, ויש לשים אליה לב רק במובן זה שבירור רציני, ולא סטריאוטיפי, של מאפייני המינים יתרום להבחנות דקות יותר. מעולם לא דיווחו נשים כבמחצית המאה האחרונה על תהליכי ההולדה ועל תחושות גופניות וחברתיות, שהן מכירות טוב יותר מכל סופר שניסה לתאר אותן. כך הגברים יכולים לדווח מבפנים על תהליכי הזיקפה ויצירת הזרע ועל תהליכים חברתיים שהם מעורבים בהם - טוב מנשים, כמו הצייד והמלחמה על טריטוריה דרך יישומים של הידע המדעי בחיים בכלל וגם בטקסטים ספרותיים. במונח "ספרות גברים" אני מתכוונת לספרות הפראדיגמטית ביותר, המובהקת ביותר החל מבעל זבוב של ו. גולדינג ועד סדרת סרטי שליחות קטלנית השייכת למדע הבדיוני (אבל גם רובינזון קרוזו של דניאל דיפו, אי המטמון של סטיבנסון בלפור, טרזן מלך הקופים של בוראוס אדגר ריס ובמידה מסויימת גם חוות החיות של ג'ורג' אורוול). ספרות גברים עוסקת בתהליכים חברתיים כמו צייד, מלחמה על טריטוריה, על מנהיגות ועל הירארכיה, ובאה לידי ביטוי בספרות המודרנית דרך יישומים של הידע המדעי, היינו הטכנולוגיה. ספרות זו מתחילה מהפולחנים הפרימיטיביים פאגאניים הקשורים בכוח ובשליטה בקרב חברה גברית טהורה, דרך שימוש במידע הנצבר לצרכים חברתיים ושימוש רב מעוף במדעי המחשב וההיי טק. בעל זבוב הוא ספרות גברית מובהקת: עניינו חבורה של נערים (זכרים) בגיל ההתבגרות, הוא הגיל שבו אדם נענה לזהות המינית שלו מתוך בחירה ומודעות. החברה הגברית עסוקה חלק גדול מזמנה בקביעת כללי המשחק. במחנה "הטובים" עומד מנהיג המנסה להשליט את הכללים לקבלת החלטות, לענישה, לקיום חיים חברתיים תקינים. במחנה "הרעים" עומד מנהיג לוחם המשליט את רצונותיו, רצונות יחיד בכוח. הפולחנים שהוא מוביל את חבריו אליהם מובילים לרצח. ההתמודדות בבעל זבוב בין הטובים לרעים היא למעשה התמודדות אופיינית לגיל של בירור הזהות בכלל והזהות המינית בפרט: האם לקיים את המצב האזרחי (שנקבע באמנה החברתית של רוסו) או לחזור למצב הטבעי, נוסח כל דאלים גבר. חברות זכריות (על פי האנתרופולוג רוברט ארדרי, בראשית הייתה אפריקה ועוד) עסוקות במלחמה על טריטוריה, הירארכיה מעמדית ומנהיגות וכל אלה בלי כל קשר לנקבות. ארדרי מדבר על אילוץ הנשק בעוד פרויד דיבר על האילוץ המיני כאילוץ הראשי המניע את האדם לפעולה. הטעות של פרויד הייתה, שבדק את התנהגות בעלי החיים בגני החיות של וינה, וכידוע נושא כמו טריטוריה מוגבל משהו בגן חיות. בשטחי הפרא, באפריקה, נמצאו בעלי החיים הזכריים, כשהם קובעים קביעות חברתיות על פי האילוץ הטריטוריאלי וזאת עוד לפני בואן של הנקבות ולפני תקופת הרבייה.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.