נשים שקופות - ראיון


מה קורה אם אישה נאנסת, לידה ישן בנה הקטן, והאנס מאיים עליה שאם בנה יתעורר הוא ירצח אותו? כך נפתח ספרה של אדיבה גפן "נשים שקופות"

נשים שקופות מאת אדיבה גפן זמורה ביתן, 340 עמודים ראיון שערכה ד"ר דורית זילברמן עם הסופרת ש- על מה הספר? ת- הספר הוא בעצם על שתי אחיות, שתי נשים, שיש ביניהן קשר מיוחד במינו, מיסטי, שאני מאמינה שקיים בין נשים, שדווקא בעידן הפוסט פמיניסטי יש להדגיש אותו. זה לא ספר על עולם האישה במאה העשרים אבל זה בסופו של דבר מה שיצא לי. זה לא ספר על אישה שעברה אונס, האונס מקבל משמעות מטאפורית אצלי. ש- יש בספר יסודות אוטוביוגרפיים? ת- לא מכיוון שאין לי אחות, אולי אלה געגועים לנפש תאומה, לחצי השני הנשי שלי שלא קיים. ש- תוכיחי שאין לך אחות. ת- כשכתבתי לא מצאתי שום קשר כזה, זה לא הבית שגדלתי בו, אלה לא ההורים שלי. עכשיו אני מתחילה להתחבר ליותר ויותר נימים אוטוביוגרפיים. אני לא כותבת אף פעם אחד לאחד על עצמי, אבל בדיעבד אני מוצאת דברים על עצמי. ש- האונס למשל? ת- אם מתייחסים לאונס כתוקפנות נגד נשים, אז בילדותי חוויתי לא אונס אלא תוקפנות מאוד קשה, איזו ילדה שגדלה בארץ בשנות החמישים לא עברה סוג של תוקפנות מינית, אני חושבת שכולן. האירוע שעברתי היה טראומטי. הייתי בת ארבע אולי חמש, הסיפור הידוע על ילדה שיושבת מול הבית בשכונה חיפאית טובה, עובדי חברת חשמל ובתי חרושת, גבר עבר הציץ בארגז, בחר בי, ביקש עזרה לחפש כתובת מסוימת, הייתי ילדה טובה ויודעת והייתי גאה להראות לו. הוא ביקש שאעלה איתו, עליתי איתו ששים מדרגות עד הגג, הגג היה נעול, ואז הוא פשוט ביקש לחמם את הידיים שלו, ושם את הידיים באיבר המין שלי. אני זוכרת טוב מאוד את התחושה, כל הזמן הוא ביקש שאשגיח שאיש לא יבוא כי אלה הגנבים. אני זוכרת את התחושה שאני מלוכלכת, הוא התחיל להתפשט. ברגע מסוים הצלחתי לברוח, היו לי רגלים קצרות משלו, והצלחתי להמלט. אחרי הכתיבה חזרתי לשם, ושאלתי שאלות. המזעזע בסיפור הזה הייתה התגובה של אמי, אם רכה, רצתי וסיפרתי לה היא הקשיבה לי הרימה יד וסטרה לי מה שאף פעם לא עשתה, לא לפני ולא אחרי. שנים חיפשתי את פני האיש הזה, אבל זכרתי רק מעיל אפור. רציתי להראות אותו לאמא ולאבא, שיאמינו לי, זה היה יותר קשה מהכל. אולי לא היו לה כוחות לעסוק בזה. אני הייתי בת ארבע, היא לא הייתה שם בשבילי. ככה היא סגרה את הפרשה. אולי בסטירה היא אמרה לי תמרור אל תעשי את זה יותר. היום אני לא חושבת שזאת הדרך. ש- הסצינה בפתיחה שבה אישה נאנסת כשהבן שלה איתה במיטה היא בוקס בבטן, כי הגיבורה צריכה להיות בשני מצבים בעת ובעונה אחת - לוחמת נגד האנס, ושותקת למען הילד. ת- היא עסוקה רק בדבר אחד, הילד במיטה של אמא וכל מה שהיא יכולה לעשות עכשיו זה להשקיע את שארית כוחותיה לשמור עליו. אולי זאת הכרוניקה של האונס בדרך כלל, אם תרחיבי את זה שוב למשמעות מטאפורית. וזאת האמא שכן מגנה על ילדה, בניגוד לאמא שלי. יהי חיקך מקלט ראשי. בכל מקרה כשהאנס הולך היא נשארת מנופצת לגמרי. ש- בעצם משתגעת לא? ת- לא הייתי אומרת, היא לא רוצה לשרוד את זה. היא מרשה לעצמה לשקוע לעולם של הזיות, עטלפים נחשים מקיפים אותה, היא לא רוצה להמשיך לחיות. אין לה כוח. היא הצילה את הילד, הרחיקה אותו מהדבר הזה, והיא עצמה נגמרה. זה דרך אגב, מובן לי. ש- מה עולה בבירור בין האחיות כשהן נמלטות לאילת? ת- עולה מערכת של אהבה בלתי רגילה אהבה שיום אחד נקטעה בעבר, האחות שבאה להציל את דנה, הגיבורה, נעלמה, והיא הייתה האכזבה הגדולה ביותר של דנה. רות האחות הייתה כל עולמה של דנה, ומבחינתה היא נטשה. ש- מה פירוש השם נשים שקופות, ברגע הראשון זה נשמע שם מאוד אנטי פמיניסטי? ת- אני רואה אותו מאוד פמיניסטי. שתי נשים שקופות זו עבור זו. אבל ביחד הן חזקות ומאוד נוכחות.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.