נש''ר בעיר הגדולה - פרק א


"נש"ר בעיר הגדולה",מסע איטרנטי אישי עם ורדית קפלן,מדי שבוע באתר.

יום הולדתי ה-42 חלף עבר,והאפשרות להגשים את חלומי – חלום של מגורים בחו"ל ,נראתה כהולכת ונגוזה.כפי שהדברים נראו באותה עת, חשבתי לעצמי, שהגיע העת לוותר על החלום ולהתפנות, להגשמת חלומות אחרים.ואז ככה פתאום,ללא תכנון מוקדם או התרעה מוקדמת ,כך באמצע החיים עלתה האפשרות של מגורים ועבודה בחו"ל וליתר דיוק בניו-יורק, ארה"ב. מכירים מישהו שהיה מסרב להצעה הנ"ל ?אנחנו לא יכולנו או רצינו לסרב. מאז חלפה עברה לה קצת יותר משנה .שנה של מגורים בניו יורק.שנה של התנסויות: תרבותיות,חברתיות ואנושיות . שנה של הסתגלות , התמודדות ולמידה .שנה של חיים במקום חדש ולא מוכר. שנה של הכרה שלמרות שכולנו תוצרי התרבות המערבית בפועל, קיימים הבדלים תרבותיים עצומים בין המדינות השונות .שנה של הבנה שכולנו עד אחד, תוצר נוף מולדתנו.שנה שהייתה עבורי מסע חוויתי ,מעשיר מרתק ומלמד. עם הגעתי לניו יורק, אינסוף התרחשויות וחוויות יומיומיות גדשו את יומי. בימים הראשונים חיפשתי דרך לאגור ולשמר את כל אותן חוויות, ולפיכך קניתי לי טייפ מנהלים קטן ואמרתי לעצמי שפשוט אדברר את כל אותם רגעים ייחודיים .כשזה לא הסתייע ,בעיקר בשל סיבות טכניות,אמרה לי קרובת משפחה "תכתבי, פשוט תכתבי -זה לא יחזור" .ואני, שלא כתבתי מעולם באופן סדיר ,מצאתי את עצמי כותבת חדשות לבקרים ושולחת לחברים רק בכדי לשמר את החוויה ולשתף אחרים בגילויים האינסופיים. חלק מהגילויים היו ראשוניים וטראוויאלים לכאורה ,אך הסתבר שאינני לבד במערכה. השנה הזאת לימדה אותי שלישראלים, שחיו את מרבית חייהם בישראל כמוני, יש מושג קלוש ודימוי, במקרים רבים מוטעה לגבי נושאים רבים הקשורים לאמריקה .מתוך אותם גילויים שאלות ותהיות צמח ה"טור " הזה שאני קוראת לו באופן אישי "תופסים אמריקה". טור שהוא מסע ההכרות והגילויים שלי- עם העם והתרבות האמריקאית. והפעם מאחר ואנחנו מתגוררים במנהטן-ניו יורק ,כמה דברים שאולי לא ידעתם על ניו יורק . • בניו יורק את מגלה שבעצם מדובר בטריטוריה יהודית מובהקת ,ולעיתים אף ישראלית לא מבוטלת והשפה העברית היא השפה השלטת בלא מעט קרנות רחוב. • בניו יורק את מגלה שהעיר נותנת מקום של כבוד לרוב היהודי שבה, שבבתי ספר רבים ולאו דווקא היהודים שבהם, לא לומדים בראש השנה וביום כיפור ,וההוראה להזיז את הרכבים ממקומותיהם לשם ניקיון הרחובות ,בטלה ומבוטלת ביום הכיפורים. • במנהטן את עשויה להתארח בדירות מגורים שעלותם מיליוני דולרים ,דירות שעד היום היית משוכנעת שקימות רק בסרטים.כאשר באירוע פשוט כמו מפגש הורים בראשית השנה הכיבוד במפגש מוגש באמצעות קייטרינג ,מלווה בנגינת צ`לו של הבת בת השבע כשאחיה בן החמש חגור בפפיון ומגיש תקרובת לאורחים . • במנהטן עלות שכירת דירה בת ארבע חדרים יכולה להגיע בקלות ל-6000$ לחודש ואף יותר. • במנהטן עבור הסכום הנ"ל את בטוחה שלכל הפחות תזכי להתגורר בדירת פאר, בפועל אתם מתגוררים בדירה בת קרוב למאה שנה,מתהדרים בשירותים הנסתמים חדשות לבקרים,סובלים מרעש אינסופי כל מכיריכם בטוחים שהדירה שמצאתם היא מציאה אמיתית - ולזה עוד קוראים כאן איכות חיים. • במנהטן את לומדת לתחמן את האחראי על הבניין ,ומסכמת עם הdoorman --האיש הניצב בכניסה לבנין, שהוא ייתן לך את הפומפה בכדי שתוכלי לפתוח לבדך את הסתימה בשירותים ללא צורך לתאם שעה וזמן עם האחראי לתיקון בבנין. • במנהטן באותו בנין מתגוררים אנשים המשלמים הון עתק עבור שכר דירה , כאשר בדירה ממול מתגוררים דיירים הנהנים משכירות מוגנת שמשמעותה שכר דירה נמוך במיוחד כאשר אותם דיירים בשל מצבם הכלכלי הקשה מסתייעים בארגוני חסד שונים לשם קבלת מזון וביגוד • בניו יורק ,ובכלל במקומות רבים באמריקה אם את רוצה להפגיש את ילדך בשעות שאחר הלימודים עם ילד הלומד עימו באותה כיתה את צריכה לקבוע .play date כשאת מתקשרת לתאם את המפגש ,מתברר שלילדים במנהטן יש לוח זמנים די עמוס ,ואחת התשובות שזכיתי לשמוע לא אחת היא "sorry he is fully booked this week " –כאילו מדובר לכל הפחות באיש עסקים. • בניו יורק ,אם את מסתובבת באזור לינקולן סנטר או כל אזור תיאטראות אחר ,את יכולה לחיות בתחושה שכולם בעיר הזאת עשירים המבלים את מרבית ערביהם בהליכה לתיאטרון, קונצרט או פתיחת תערוכה. • רק בניו יורק את פוגשת נשים שבימי החורף הקרים מופיעות עם מעיל פרווה ומתחתיו שמלת כתפיות דקה גרבי ניילון וסנדלי עקב- ואני עד שהגעתי לכאן חשבתי לתומי שב"סקס והעיר הגדולה" לא דייקו בפרטים. • בניו יורק את עשויה להגיע לפתיחת תערוכה שבה האורחים שהגיעו שווים לא פחות מהתערוכה עצמה. • בניו יורק את פוגשת ברכבת התחתית נציגים נבחרים של האנושות כולה,כאשר בכל אחד מהפרוורים כמו קווינס או ברוקלין את יכולה בחצי יום של סיור וביקור לעבור במגוון של שכונות ולאומים המהווים ייצוג הולם של מרבית עמי העולם. • בניו יורק את לומדת לחלוף כל יום על פני שניים שלושה הומלסים לפחות ,ולהעמיד פנים שהם כלל לא קיימים. • בניו יורק את מבינה ש"שוויון הזדמנויות" זהו ביטוי יפה אבל בפועל מרבית עוזרות הבית והמטפלות בעיר הזאת הן או היספניות או כושיות. • רק בניו יורק את מוצאת בפינות הרחוב אנשים שירדו מהקומה ה-21 בכדי לעשן בצוותא סיגריה. • בניו יורק בשעות הבוקר והערב הפארק עמוס לעייפה באנשים רצים מדוושים ומחליקים על ה- roller , ורק נסה בטעות לעבור למסלול הלא נכון,חייך בסכנה. • בניו יורק בשעות הבוקר את עשויה לפגוש בנשים המבצעות את ריצת הבוקר שלהן תוך דחיפת עגלת ילדים וביצוע מתיחת אברי גופן במהלך הריצה. מילא אחרי לידה אבל מלבצע שלוש פעולות בעת ובעונה אחת במצב הנוכחי זה כבר מעבר להבנתי. והכי חשוב ניו יורק היא מסוג המקומות שלעולם לא יותירו אותך אדיש,בכל דרך שהיא . יש המתאהבים בעיר הזאת ובגדול .יש המתעבים את העיר הזאת ולאחר מספר שעות,רק מבקשים את נפשם לצאת מהמקום הזה הקרוי ניו יורק , ואני אישית חיבת להודות שאחרי שנה של מגורים בעיר הזאת שגורמת לי באופן אישי לצרוך באופן אובססיבי קצת טבע אחת לשבועיים לפחות , יש לי רגשות מעורבים כלפי העיר הזו ,אך שככל שאני נמצאת כאן יותר אני לומדת לאהוב את הכאוס שהמקום הזה מיצר. אין מה לומר בניו יורק הכל קיים ובגדול והאקסטרים הוא כאן חזות הכל.


*הכותבת- ורדית קפלן מתגוררת כיום במנהטן ניו יורק ,.עובדת עבור משרד התיירות בניו יורק ובצפון אמריקה ובעבר מלאה בתפקידים בכירים עבור משרד התיירות בישראל.אמא לשלושה בנים..


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.