סקר אלימות כלפי נשים


סקר בנושא אלימות כלפי נשים התבצע באוניברסיטת חיפה לראשונה בישראל: בסיס נתונים בהיקף לאומי אודות תופעת האלימות כלפי נשים .

· 5.8% מהנשים דיווחו על ארוע אחד לפחות של אלימות מתונה או חמורה · 31.4% מהנשים הצהירו על עימותים שהיו כרוכים בתוקפנות מילולית מצד הגבר. · כמחצית מהגברים והנשים (48.9% מהנשים, 50.3% מהגברים) מטילים את האחריות להתרחשות האלימות על שני בני הזוג ולא על הצד האלים בלבד. מחקר ראשון בהיקפו בנושא אלימות כלפי נשים נערך במרכז מינרווה לחקר הנוער באוניברסיטת חיפה ביוזמת משרד העבודה והרווחה. את המחקר, שהינו חלק ממסגרת של תוכנית אב לאומית לטיפול בנושא ביצעו פרופ` גדעון פישמן, פרופ` צבי איזיקוביץ, ד"ר גוסטבו מש וגב` רוחמה גוסינסקי מאוניברסיטת חיפה. מטרות המחקר הן לבדוק מה היקף תופעת האלימות כלפי נשים בישראל, מהן העמדות הרווחות בציבור כלפי התופעה ומהו פרופיל התוקפן והקרבן. עוד בודק המחקר מהם המאפיינים המבחינים בין משפחות החיות באלימות למשפחות אחרות ומהם המשתנים המנבאים את תופעת האלימות כלפי נשים. המדגם כלל 2841 נשים ו- 510 גברים מישובים שונים בארץ. השאלון שחובר לצורך המחקר כלל חלק המתייחס ליחסים בין בני הזוג וחלק המתייחס לאחד הילדים במשפחה. ממצאי המחקר: 1. היקף תופעת האלימות כלפי נשים בישראל אלימות פיזית ומינית: 5.8% מהנשים דיווחו על ארוע אחד לפחות של אלימות מתונה (כיפופי זרוע, משיכת שיער, סטירות) או חמורה (אגרופים, חתכים, כוויות, השלכה לקיר), מצד הגבר בשנה האחרונה. אחוז הנשים שנחשפו לאלימות מסוג כלשהו מצד בן הזוג בשנה האחרונה, ובכלל זה אלימות כלפי רכוש, גבוה יותר ועומד על 12.9%. על אלימות מינית המוגדרת ככפיית יחסי מין או נסיון לכפייתם, דיווחו 7.6% מהנשים. 5.0% דווחו על כך שארוע כזה התרחש יותר מפעם אחת. אחוז המדווחות על אלימות פיזית מצד הגבר בשנים שקדמו לשנה האחרונה הוא 11.2%. תוקפנות מילולית והתעללות רגשית: בקטגוריה זו של התנהגות נכללים קללות, השפלות, עלבונות, איומים, גילויים קיצוניים של קנאה, הגבלת קשרים, מעקב אחר פעולות האישה, מניעת נגישות למשאבים וכדומה.


3. פרופיל של יחסים אלימים: מאפייני הזוג והאינטרקציה אלימות כלפי נשים, אף שאינה תופעה בלעדית לקבוצות מסוימות באכלוסיה, רווחת יותר באופן מובהק מבחינה סטטיסטית במגזר הלא יהודי, בקרב גברים מובטלים ובעלי השכלה נמוכה, במשפחות צעירות יחסית הנזקקות להשלמת הכנסה ומתגוררות בתנאי צפיפות דיור גבוהה מן הממוצע. בנוסף להבדלים בין גברים אלימים ולא אלימים במאפיינים הסוציו-דמוגרפים שהוזכרו כמו השכלה, מוצא, תעסוקה ולאום, מציגים גברים אלימים גם היסטוריה של אלימות במשפחת המוצא, ורמה גבוהה במובהק של מעורבות בפעילות עבריינית, שתיינות וצריכת סמים. פרופיל האישה המוכה מציג דימיון לפרופיל הגבר האלים במספר משתנים אישיים ובכלל זה לאום, השכלה, מוצא, וכן היסטוריה של אלימות, עבריינות וצריכת סמים. במילים אחרות, לנשים מוכות יש ייצוג יתר במגזר הלא יהודי, בקרב בעלות השכלה נמוכה ובקרב ילידות הארץ. אחוז גבוה יותר במובהק מקרב נשים אלה, בהשוואה לנשים אחרות, אינן עובדות מחוץ לבית ומוצאן מבתים בהם התרחשה אלימות בין ההורים. חשוב גם לציין כי לא נמצאו הבדלים בין משפחות עם ובלי אלימות על בסיס הותק בארץ, כלומר חלקם של העולים בקרב נשים מוכות וגברים אלימים אינו שונה מחלקם היחסי באכלוסיה. מבדיקת מערכת היחסים הזוגית עולה כי במשפחות בהן נמצאה אלימות חלוקת התפקידים בבית מאוזנת פחות ושוויונית פחות מאשר במשפחות אחרות. ועם זאת, לא ניתן לראותה כהולמת לחלוטין את מבנה הכוח המסורתי שכן במשפחות אלה יש שיעור גבוה יותר של נשים שאינן רק נושאות באחריות בלעדית לאחזקת הבית ולחינוך הילדים, אלא גם אחראיות לטריטוריה גברית באופן מסורתי: הפרנסה. ממצאי הסקר מורים עוד כי זוגיות אלימה מתאפיינת בנסיונותיו של הגבר לאכוף שליטה על האישה ולהגביל את צעדיה. למעשה כל גילויי השליטה כך מצאנו, ובכלל זה מניעת קשרים, דרישת דיווח, בקרת לבוש או מניעת מידע כספי, רווחים יותר באופן מובהק בקרב גברים אלימים, כך למשל "במידה בינונית או רבה" 47.4% מהגברים האלימים מציגים גילויי קנאה (לעומת 15.9% מהגברים הלא אלימים), 46.5% מהם דורשים מן האישה דיווח שוטף על מעשיה (לעומת 15.8% מהגברים הלא אלימים), ואילו 35.7% מנסים להכתיב לה את לבושה (לעומת 8.9% מהגברים הלא אלימים). פרופיל היחסים האלימים מאופיין גם בריבוי קונפליקטים. זוגות החיים באלימות רבים יותר על כל נושא, אך יותר משבולט שיעור המריבות הגבוה יחסית, בולטת התנהגותם בעת מריבה: תמונת האינטרקציה בעת קונפליקט מצביעה על נוכחות מסיבית מאוד ודו-סטרית של צעקות, קללות, עלבונות ושבירת חפצים וזאת בשיעורים גבוהים באופן משמעותי יותר מזוגות ללא אלימות. 4. המשתנים המנבאים אלימות נגד נשים: אלימות הגבר מנובאת על ידי מערכת היחסים אשר מבוססת על שליטת הגבר באישה, מאופיינת בגילויים של תוקפנות מילולית ומאופיינת בעימותים הפורצים סביב סוגיות הקשורות במערכת היחסים, הסובבות כוח ואכיפת שליטה (כמו נאמנות, יחסי מין, חלוקת תפקידים בבית). תופעת האלימות כלפי נשים קשורה קשר חיובי עם אלימות במשפחת המוצא של האישה או הגבר ושכיחה יותר בקרב צעירים, מובטלים ולא יהודים. לפרטים נוספים: פרופ` צבי איזיקוביץ 052-479719 נייד , 04


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.