עוד על חדר ילדים


כשמרהטים חדר ילדים צריך לחשוב מנקודת מבטו של הילד. בתמונה: מכתבה של איקו

בכל החלטה שאנחנו עושים לגבי סידור, צבע, וריהוט החדר, עלינו קודם כל לנסות לשים את עצמנו במקומו של הילד ולראות את החדר מנקודת המבט שלו. האם הגובה נוח, או שהוא כלל אינו רואה את התמונה שבחרנו לו? לילדים קטנים כדאי לשקול לעשות פינה נמוכה עם כסא, ושולחן מתאימים בהם יוכלו לשבת בצורה עצמאית, לשחק ולצייר, ואולי גם לאכול. בכלל, ככל שנאפשר לילד לעשות דברים לבד הוא יהיה עצמאי יותר. כדאי אם כך לאפשר לו להוציא (והשאיפה היא גם שיכניס) צעצועים מהמגרות, לפתוח לבד את דלתות הארון וכו'. זאת מתוך תכנון מראש והעלמה של כל דבר מסוכן מהישג ידיו. ילדים זקוקים מלידתם גם לגירויים וגם לרוגע. חדר ילדים טוב מנסה להגיע לשיווי משקל שהוא גם נעים לעין, וגם נוח ויעיל. מה זה אומר? תיאוריה אופנתית היא, שגירויים מפתחים ומעשירים את נפשו של הילד. וכך צמחה לה אימפריה אדירה של אביזרי התפתחות וצעצועים 'מגרים'. קלטות וידאו, דיסקים מיוחדים, צעצועים במרקמים שונים ומשונים, ציורי קיר ועוד ועוד, גירויים לרוב. כהורים היינו רוצים לתת לילדנו את כל מה שאנחנו יכולים, אבל צריך להיזהר מאד שלא להגזים, כיוון שמרוב רצון טוב יש נטיה להטביע את הילד (סימן בדוק לעומס יתר הוא אם עלינו לחפש את הילד בין הצעצועים בחדר), שלא לדבר על כך שזה עלול לבלבל את חושיו. מן הצד השני, חדר שמורכב רק ממיטה וחלון יכול להשרות שיעמום ודיכדוך על הילד העליז ביותר. החדר צריך לעמוד אם כך איפה שהוא בין שני קצוות אלה. מה לעשות כדי לעמוד במשימה תכנונית זאת? כדאי לחשוב מראש היכן נשים את הצעצועים, והם מצטברים לכדי ערמות, כך שיהיו גם נוחים לגישה וגם נוחים לסידור מהיר. ואם אפשר גם באריזה אסתטית. פתרון טוב הוא ארון מגרות גדולות. ניתן למצוא ארונות חביבים מאד וצבעוניים מפלסטיק או מעץ. יתרונם של ארונות אלה הוא שאפשר לזרוק פנימה את כל הצעצועים מסוג מסוים, למשל - מגרה למכוניות, בובות, משחקי קופסא, קוביות וכו'. זה מאפשר מציאה מהירה של הצעצוע הרצוי וסידור מהיר לאחר מכן. אחרי שכל הצעצועים נכנסים למגרותיהם, החדר נראה מסודר, ונחסך כאן העומס המקובל של המוני קופסאות ובובות על מדפים, כאשר כל מה שאנחנו רואים הוא את החזיתות העליזות של המגרות. מגרות פלסטיק או עץ בודדות על אותו עקרון ניתן לשים גם מתחת למיטה ולנצל את השטח המת. ישנן גם מיטות שמגיעות מראש עם מגרות ואפשר לאחסן שם גם מצעים וגם צעצועים. עוד מרכיב חשוב בחדר הוא, בהתאם לגיל הילד כמובן, שולחן הכתיבה. ישנם שולחנות המתוכננים על עקרונות של שולחנות משרדיים או מכתבות, כך שהם כוללים מגרות ניידות או מגרות ומדפים צמודים למשטח השולחן (במכתבה) או מרחפים מעליו. ויש שולחנות שבהם גם מגרות משולבות במשטח עצמו. ככה יותר קל ומהיר להעלים את הבלגאן המצטבר על השולחן. ובל נשכח את הארון. אם עלינו להכניס ארון קיר לחדר קטן, כדאי שנעשה זאת בעדינות. וזה אומר, כמה שיותר לשלב את הארון בצבע הקירות - או באותו הצבע או בגוון אחד כהה או בהיר יותר. לשים אותו במקום המוסתר ביותר, אם יש נישה בקיר מה טוב. אם לא, הקיר שבו נמצאת דלת הכניסה הוא האפשרות הטובה ביותר. אם אין צורך בארון גדול כל כך, אפשר להיות חופשיים יותר ולשחק בצבעים ובמיקום, כמו עם כל פריט אחר בחדר, תוך כך שנזכור שהוא עדיין - מה אפשר לעשות - גדול! והוא יהיה כתם הצבע הבולט ביותר בחדר. דרך לבחור צבע חזק ושעדיין לא יהיה דומיננטי מדי, היא, בארונות עץ או פורניר, לצבוע אותו בווש, או לכה צבעונית, כך שהגוון לא יהיה אחיד בעוצמתו וגוש הצבע ישבר. את הריהוט לחדר הילדים ניתן להשיג בעץ מלא, צבוע או טבעי, שהוא עמיד ונעים לעין ולמגע. ישנם גם שילובים של עץ ומתכת, וכמובן רהיטים מעץ מעובד, mdf, סיבית וסנדוויץ, המכוסים פורמיקה או מלמין צבעוניים. ברהיטים אלו יש אפשרות למשחקי צבע יפים והם גם נוחים מאד לניקוי. הפורמיקה, אם הושמה כהלכה, עמידה לאורך זמן, אך המלמין נוטה להישרט ולהיפגע. יש גם רהיטי ספוג לגיל הרך יותר, שאיתם אפשר לעשות פינת משחק נעימה בתוך החדר. מלבד הרהיטים, הדבר הבולט ביותר בחדר הוא צבע הקירות. יש לו השפעה מיידית על מצב הרוח שלנו. נהוג לחלק את סקלת הצבעים לחמים וקרים, בהירים וכהים. החמים נחשבים למעוררים יותר, בעיקר בשילובים שמכילים אדום. הקרים נחשבים מרגיעים אך יכולים גם להשרות הרגשת קדרות. הצבעים הכהים נותנים הרגשה של חדר אפל וקטן, והבהירים נותנים תחושת מרחב ואור. כדאי לתכנן מראש איזה אופי אנחנו רוצים לתת לחדר, אם עליז ומעורר או שליו ומרגיע. חדר עליז יאופיין בגוונים עזים, קונטרסטים חזקים, ריבוי צבעים וחומרים וריבוי של פרטים ומוקדי עניין, בעוד שבחדר שליו יותר יהיו פחות צבעים וחומרים. המעברים יהיו רכים יותר, ובדרך כלל יהיה שימוש בחומרים טבעיים. כדאי שקירות החדר יהיו צבועים בצבע כללי אחד או שניים ולא יותר, כיוון שעל רקע הקיר יהיו כל כך הרבה פריטים, שעומס גדול מדי יצור פשוט בלגאן בעיניים. אם החלטתם לצבוע בשני צבעים, ניתן לחלק את הגובה על ידי בורדר, שכשמו כן הוא - פס המפריד בין החלק התחתון והעליון של הקיר. אפשר להשיג בורדרים מוכנים, המבחר גדול ויש דוגמאות מופשטות וגם ציורים. אפשרות אחרת היא ליצור תבנית או חותמת ולעשות את ההפרדה בעצמכם. אם בחרתם לצבוע את החדר בצבע קר, כמו כחול או ירוק למשל, כדאי לאזן אותו עם פריטים בגוונים חמים, כיוון שחדר שמורכב בעיקרו מגוונים קרים משדר ניכור. גם את החדר הצבוע בצבעים חמים כדאי לאזן בפריטים קרים (קירות בגוון אפרסק בהיר וכשהארון בווש ירקרק יער למשל.). בכל אופן, רצוי שצבע הקיר יהיה בהיר, כדי שהחדר יראה גדול ומאוורר. ישנם אמנים המתמחים בציור על קירות והאפקט הוא נפלא. ציור קיר מתאים בעיקר לחדר תינוקות, שאז אין כל כך הרבה פריטים בחדר, או בחדר גדול מאד, כיוון שבחדר רגיל יהיה חבל אם הציורים הללו יעלמו מאחורי ארון או מדפים. דרך מצויינת לעטר את החדר בעצמכם היא לגזור תמונות ממגזינים או כל מקור מתאים אחר. הן צריכות להיות ברורות ורצוי צבעוניות, ואותן להדביק על הקיר עם דבק שפכטל, כשאנחנו מורחים מעט חומר גם על פני התמונה. האפקט הוא כאילו הן מוטבעות על הקיר. ואחרונה חביבה היא התאורה. רצוי שיהיה אור טבעי בשעות היום. כדי להאפיל את החדר ניתן להשתמש בוילונות גלילה אטומים. אם רוצים לשלוט על כמות האור, אפשר להשתמש בוילונות ונציאניים. ניתן להשיג אותם בגוונים רבים וגם מעץ. כדאי שתהיה תאורה כללית טובה בחדר, עם מתג חלופי ליד המיטה כך שהילד יוכל להדליק ולכבות בעצמו. חוץ ממנה גם מנורת לילה עם אור חלש כדי שלא להפריע לשינה ואור ממוקד באזור שולחן הכתיבה (רצוי שלא מעל השולחן כיוון שאז נוצרים צללים). זהו, כיסינו עד כאן את רב ההיבטים של עיצוב חדר הילדים. ואם בכל זאת יהיו לכם שאלו נוספות אשמח לעזור בפורום עיצוב פנים.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.