פונדקאית - פרק ג` הורמונים


שיחה שנשמעה הבוקר בין איה ואיילת (איה מדברת קצת בקודים כי אבי ילדיה נוכח והיא אינה מעוניינת שיידע עד שיש בטן). רקע: איילת אמורה להביא לאיה עוד הורמונים, כי הם נגמרים בקצב מטורף.

איילת: אני עכשיו יוצאת לכיוונך. איה: אמרתי לך שאני צריכה להיות בירושלים, את יכולה להשאיר שקית עם אבי ילדיי. תוכלי סוף סוף להכיר אותו [הערת מְחַבֶּרֶת: איה מתה למצוא שידוך לאבי ילדיה. וגם לאיילת, למרות שהיא עדיין לא התגרשה. ככה זה אצלנו בעדה – כל הזמן רוצים לשדך. וזה דווקא לא מסגיר, כי ככה זה בכל עדה]. איילת: לא, אני רוצה לראות אותך. אני יכולה לבוא אחר הצהריים? איה: כן, אבל לפני 20:30, כי אני צריכה לצאת. יש יום הולדת לחבר מאוד טוב שלי. הוא עוזר לי בחיבוקים כשהמתוק איננו. איילת: חבר מאוד טוב, אבל זה רק חיבוקים, לא בשביל... [לקרוא בטון שאינו משתמע לשתי פנים, וגם קצת מבודח כי ברור לה שהתשובה חיובית] איה: כרגע לא כי אני עדיין לא מרגישה צורך, אבל כשארגיש צורך אז הוא כאן גם בשביל זה. איילת: אבל את יודעת שאסור לך לקיים יחסי מין שמונה שבועות! איה: אני יודעת מה כתוב בהסכם, אני יכולה להראות לך. איילת: אבל בהסכם כתוב שמה שקובע זה הוראת רופא. ואז מספרת איילת לאיה איך פרופ` רון-אל יצא מגדרו והיה כל כך חמוד והתקשר אליה אישית למרות שהוא ידע שכבר סיפרו לה, כדי לברך אותה. בגלל שהתהליך שעברה היה קשה, מסוכן ומלא פאשלות. הוא רצה להגיד לה כמה הוא שמח שכך יצא, שנקלט לה (אני אוויר) על הפעם הראשונה. ואז הוא גם אמר לה שעכשיו אסור לי לקיים יחסי מין 8 שבועות. הלו? למי צריך להגיד שאסור לי להזדיין??????? (רמז: התשובה נמצאת בשאלה). הם קצת היסטריים שמה, בגלל שהתהליך של איילת כל כך יקר ומסוכן ולא חף מִפאשלות, הם גם מעמיסים עליי הורמונים לעייפה וגם מגבילים אותי הרבה יותר ממה שצריך. אני בהסכם התחייבתי לשבועיים לפני ושלושה שבועות אחרי התנזרות ממין גניטלי בלבד. אני הרי כבר קיימתי יחסי מין בהריון הזה, אבל לא גניטלי (אחרת איך ידע המתוק שטעמי מריר?), אחרי שני ימי המנוחה ההכרחיים שבהם גם אסרו עליי לקיים יחסי מין מכל סוג ומין (האמת היא שזאת הייתה הוראה מהפעם הקודמת, זאת עם הפאשלה, שבסוף לא יצאה לפועל. הפעם לא כל כך טרחו לומר לי את זה, ואני סתם הגדלתי ראש) וגם מספר פעמים עם כף ידי הימנית. לא שאני הולכת לקיים עכשיו. כרגע הדחף המיני שלי מאוד נמוך, כמו בתחילת ההריונות שלי. אבל דווקא בגלל שהם מתייחסים אליי כמו אוויר ואומרים לאיילת מה אני צריכה ומה אני לא צריכה לעשות, אני הולכת עכשיו מהמחשב לעשות "שירות עצמי" במו ידי הימנית. איילת אמרה לפרופ` רון-אל שזה בטוח בסדר, כי נפרדתי מבן זוגי. דבר ראשון לא נפרדנו, רק שילחתי אותו לתקופת ההריון או לחלקה. זאת הייתה טעות בניסוח, אמרה איילת. היא התכוונה שבן זוגי המתוק לא בארץ. והיא הניחה שאם הוא אינו בארץ אזי אני לא מקיימת יחסי מין. אז זהו שאנחנו לא כמו כולם. לא רק שמותר לי מבחינתו (בשני תנאים: א. שאני מספרת לו הכל, ב. שאני לא מתאהבת במישהו אחר), אלא שהוא אפילו מינה שניים מחבריו הטובים להיות לי בעת צרה ומצוקה. לפני החתימה אצל עורך הדין, טרחתי לברר עם דר` קלריס נהרי למה אסור יחסי מין בתקופת IVF. קלריס אמרה שאין שום הוכחה לכך שאורגזמה מונעת קליטה או גורמת להפלות, זה רק תיאורטי; ואילו מתח ידוע כגורם מחבל בהריון. לכן אם היעדר מין מכניס אותי למצבי לחץ (והוא מכניס), אז עדיף לקיים מאשר להיות עצבנית כל הזמן. לכן בהסכם כתוב שאסור לי רק מין גניטלי בחמשת השבועות האלה. (עורך הדין החוצפן שאל אם בשבילו אוותר על אנאלי! אני לא זוכרת אם עניתי במילים או רק במבט). הוועדה, דרך אגב, אישרה את ההסכם כמות שהוא, עם המילה "וגינלי". הפעם, גם אם במקרה יתייחסו ביום שלישי אליי ויאמרו לי מה מותר ומה אסור, אני לא הולכת להגדיל ראש. לא אברר אם מדובר באורגזמה בכלל או רק ביחסי מין, ואם יחסי מין באילו פתחים מותר ובאילו אסור. אם לא אומרים לי חד משמעית "יחסי מין מכל סוג שהוא כולל שירות עצמי", אני הולכת בשיטת קלינטון באמרתו הידועה: I did not have sex with this woman Ms. Lewinsky. זאת לא נקמה במובן של חבלה, רק במובן הרעיוני. אני לא חושבת שזה ישנה. אם הייתי חושבת באמת שאורגזמה יכולה להפריע לתאומות (ברור שהן בנות: אני לא עייפה ולא גדלו לי הציצים) להתפתח, הייתי מתנזרת מאה אחוז. אבל הפעם מדובר בגוף שלי. הגוף שלי כבר קלט שני הריונות תוך קיום יחסי מין שוטפים, הרמת משאות (הפעם לא אמרו לי לא להרים! האם הם סומכים על - - - האינטליגנציה שלי???), עלייה וירידה במדרגות, תיזוזים ברחבי העיר, סטודיו סי ועוד. גם אם משהו ייפגע בהריון, זה לא בגלל האורגזמות שלי, כי כבר היו לי – טוב, לא ספרתי. אבל היו כמה וכמה – ולא קרה כלום. הייתי שמחה אם הרופאים היו לשם שינוי מתייחסים גם אליי בכל התהליך הזה. מילא למנוע ממני מידע בקשר למתחולל בגוף שלי. אבל לא לתת לי הוראות מה לעשות ומה לא? לתת את ההוראות רק לאיילת, שמניחה הנחות על סמך הנורמה (אם הייתי הולכת לפי הנורמה, הייתי פונדקאית?) ומעבירה לי רק מה שהיא חושבת שרלוונטי לי? המתוק ממש התעצבן כששמע את זה, והציע לי בפעם הבאה שאני שם להפוך שולחן. מעניין אם ישלחו את החשבון ואת התביעה על המבחנות השבורות אליי או לאיילת... דבר נוסף שעלה בשיחה הוא שאיילת תבוא איתי ביום ג` לבדיקת הדם ולאולטרסאונד. שאלתי אותה אם היא באמת צריכה להיות נוכחת, כי אמרו לה בהתחלה שלא. איילת: מה קרה לך, ברור שאני אבוא איתך. לכל הבדיקות. את לא מבינה שזאת הדרך היחידה שלי לחוות את ההריון הזה? אני אהיה איתך כמה שתיתני לי אני לא זוכרת את המילים המדויקות, זה היה משהו מאוד מתחבר אבל לגמרי לא רומנטי] איה: אמרתי לך, את מוזמנת לגור פה [הערת מחברת: הדבר עלה גם בשיחותינו במהלך הדרך הביורוקרטית ואפילו במשרדו של עורך הדין, כאשר חיים מתלהב מהרעיון שהיא תצא מהבית. הכל בצחוק, כאילו, אבל ממש לא]. איילת: לא, תודה. סוטה. את עוד תפתי אותי ליחסי מין. הומופובית. אמנם מעולם לא הייתי עם אישה, אבל אם ייצא ואמשך למישהי – אני לא שוללת לא את הרעיון ולא את הביצוע. פשוט לא יצא. אבל גם אז, איילת היא לגמרי לא הטיפוס שלי. אני אוהבת אותן שמנמנות ומתולתלות והרבה פחות גבוהות... זהו, הוצאתי קיטור, עכשיו צריך להתחיל לבשל – יש מחר אורחים לצהריים! ועד הפעם הבאה, שמרו על עצמכם, איה. אפשר לכתוב לי תגובות, הערות ושאלות לכתובת surrogatemom@gmail.com


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.