פחד נהיגה


הספר "חלומות היפנוטיים" של ד"ר ליאנה סופר, הולך להיות יותר מרתק וחוויתי. פרק שלם על טיפול בחרדות נהיגה בעזרת שיחזור גלגולים. ובהמשך סיפור הצלחה של חולה –בריא בהתמודדותו מול המערכת הרפואית

"בעולם האמיתי הכל מפחיד, הכל יכול להרוג: כבישים, מכוניות, כלי נשק. יש סיכוי להיהרג בתאונת דרכים, או ליפול מהגשר… אני ילדה קטנה, משחקת ברחוב ליד ביתי... אני בת 7. פתאום משום מקום מופיעה מכונית ודורסת אותי…אני מתה…(היא נראית מופתעת). איך זה יכול לקרות? בין רגע אני מתה… איך זה יכול להיות, שאני עדיין רואה ומרגישה, הרי מתתי?" פרק שביעי- חרדות מגלגול הקודם. לפני 7 שנים הייתי רופאה קונבנציונלית מהשורה, שלא האמינה בהיפנוזה, במיסטיקה ובטח לא ברפואה משלימה. בעיני זה היה קשקוש – בלבוש ותו לא. עבדתי באחת מבתי חולים בארץ במחלקה פנימית והייתי על סף התמוטטות עקב עומס הנטל מתורנויות הלילה התדירות. כוון שעבדתי קשה כל כך, לא מצאתי זמן להרהורים רוחניים. ידעתי שאיני מרוצה מעבודת הפרך הזו, שאין לי סיפוק ממנה למעט מקרים בודדים של הצלת חיים. למרות ששנתיים לפני כן כל שאיפותיי היו להתקבל להתמחות דווקא במחלקה הזו, לעבוד , ללמוד ולקבל תואר מומחה, כל העסק הזה התחיל די להימאס עלי. הרגשתי ש"התחתנתי" עם בית החולים. מים הגיעו עד נפש. כבר לא רציתי להיות מומחית במחיר כבד כל כך, רציתי פשוט להיות חופשית ומאושרת, להתחתן ולהעשיר את חיי בשמחה. אז מישהו סיפר לי על סדנא למודעות שעזרה לו להיות סבלני, לשלוט בכעסים ולשנות את חייו . מאוד התלהבתי מסיפורו ומיהרתי להירשם לסדנא . כנראה, כבר אז הייתי מוכנה לשינוים, השתוקקתי לשנות את חיי ,שנראו לי עד כה אומללים. בעקבות הסדנא התפקחתי והתפתחתי רוחנית. זה דחף אותי להתפטר מעבודתי ולחשוב על שינוי כיוון כללי - כך הגעתי להיפנוזה. כשנחשפתי לתחום ההיפנוזה, התגלגלתי למיסטיקה באופן אוטומטי. אי אפשר לעסוק בהיפנוזה ולא לחוות גלגולים מחיים קודמים. נפתחתי לנושא והתחלתי להאמין ואף להשתמש בשיטות לשחזור גלגולים. מאוד חיזק אותי הספר של ד"ר ויס "שורשים ושיעורים בזמן". הוא נתן לי אומץ לדבר על מיסטיקה עם אנשים ולהתמודד עם השאילות כמו " מה ? את מאמינה בשטויות האלה? הרי את רופאה!" אבל עדיין בקרב אנשי המקצוע לא העזתי לחשוף את עצמי, בעיקר אחרי השיחה עם אחד הגדולים בתחום היפנוזה שהתנהלה בתחילת דרכי בהיפנוזה. פניתי אליו בשאלה: - אתה מכיר מישהו מהעמיתים שמשתמש בשחזור גלגולים? - כן…יש פסיכולוגית אחת ,אבל היא לדעתי קצת מעורערת. למה את מתעניינת ? את גם מהאלה? - אני רוצה ללמוד את השיטה הזו. - השיטה פשוטה, כמו כל שיטה אחרת, כל אחד יכול להשתמש בה ואין צורך להאמין בגלגולים קודמים. את מאמינה בשטויות האלה? - אני מאמינה שאנו חיים לא רק פעם אחת. הוא הסתכל עלי במבט מלא תדהמה מעורבת בהסתייגות רבה עד כדי כך, שהייתי חייבת להסתלק משם במהרה. לקח לי זמן להעיז ולדבר שוב על נושא גלגול הנשמות בפומבי עד שקראתי ספר של ד"ר ניוטון "מסע הנשמות". הספר הזה השפיע עלי עמוקות. חשבתי לעצמי- אם פסיכולוג ידוע ומקובל בחברה מערבית מעז לספר לעולם על הישגיו בטיפול היפנוטי עם תכנים מיסטיים, למה לי לפחד לספר על הישגיי? החלטתי לא לפחוד ולכתוב על ניסיוני בספר. אני בחום ממליצה על ספרים של ד"ר ניוטון וד"ר ויס, הם מסבירים על חוקי הבריאה, על טלטולי הנשמה ושופכים אור על יעודנו בעולם הזה. מעניין שבחוויה הראשונה שלי בהיפנוזה ראיתי את עצמי אישה קדמונית מתקופת האבן. אז לא הבנתי שאני חווה בעצם אחד מגלגוליי הקודמים. התחלתי להשתמש בשיטה היפנוטית לשחזור גלגולים גם בטיפולים וגם בסדנאות. גיליתי שהשיטה טובה מאוד לטיפול בחרדה מפני המוות. כאשר אדם חווה את מותו בגלגולו הקודם , הוא מבין שזה לא הסוף, שנשמתו לא מתה אלא רק עוזבת את גופו הזמני בתום כל תקופת חייו הארציים. החוויה הזו נותנת ביטחון ומעלה את מודעות האדם. התהליך הזה מסייע להתחברות טובה עם הנשמה. כתוצאה מכך הוא מביא לשלווה ולידיעה פנימית של נצחיות הנשמה. אנחנו לא הגוף שלנו. אנחנו לא המוח שלנו. אנחנו לא המחשבות שלנו. אנחנו הנשמה הגבוהה שהיא בת אל מוות! אספר לכם על המקרה המעניין שטיפלתי לפני שנים מספר. באה אלי לטיפול גברת ושמה דליה. דליה סבלה מפחד מנהיגה, פחד כבישים וחרדת המוות. פחדיה היו פתאומיים ובלתי נשלטים שגרמו לה להתקפי חרדה . דליה טופלה בטיפולים קונבנציונליים שלא נשאו פרי . היא הגיעה אלי דרך חברתה שסיפרה לה על חווייתה שחוותה בסדנא שלי להיפנוזה עצמית. דליה הייתה אישה נחמדה בת 30, רווקה ועצמאית. בפגישתנו הראשונה היא פתחה בדבריה: - אני מבינה שזה טיפשי,אך איני מסוגלת להשתלט על הפחדים הללו. במשך השנים זה רק מחמיר. אני לא מסוגלת לנסוע עם אף אחד. לנהוג בעצמי אני יכולה רק אחרי שני כדורים נוגדי חרדה. כשאני נוהגת יש לי מחשבות על תאונה ובעיקר אני חוששת מלדרוס מישהו. לכן בהתקרב למעברי חצייה אני כמעט עוצרת את האוטו גם כשהכביש ריק מהולכי רגל. אני מבינה שכך אני מסכנת את עצמי עוד יותר עקב הפרעה לתנועה שאני יוצרת, אבל אין לי שליטה. זה חזק ממני. - מתי התחילו הפחדים? היה לך תקרית שקשור לתאונה או אולי מישהו נהרג מתאונה? האם יש רקע לפחדייך? - בכלל לא! אבי מורה לנהיגה. הוא התחיל ללמד אותי נהיגה מגיל 18 . כבר אז חששתי לנהוג. אבל הפחדים התעצמו כשראיתי סרט על מטפסי הרים. - איך זה שייך? ספרי לי על הסרט. - בסרט הם היו כמה חבריה, אחד מהם החליק על פסגת ההר,נפל והתרסק. זה זעזע אותי - ממה הזדעזעת? היו בסרט מראות מפחידים? - לא. לא הראו את גופתו המרוסקת. - אלא? - פתאום הרגשתי שאדם יכול למות בין רגע. מזה הזדעזעתי. אני לא רוצה למות. כל הזמן מתרוצצות בראשי מחשבות על המוות. בכל סיטואציה אפשרית אני מדמיינת את עצמי מתה. - דליה, את מוכנה לפרט? - כשאני שומעת או רואה הלוויה של מישהו,אני מדמיינת את עצמי שוכבת בארון המתים. אם אני עוברת על גשר, מחשבותיי רצות קדימה ואני רואה את עצמי קופצת מהגשר ומתרסקת. זה קורה לי גם תוך כדי צפייה בסרטים. ברגע של סכנה כביכול, אני הופכת לקרבן האפשרי. אין לי חיים נורמליים. אני רוצה לזרום עם החיים, במקום זה אני תקועה בגלל מחשבותיי המטורפים. לפעמים אני חושבת שהשתגעתי. - ממתי יש לך מחשבות כאלה? - לא זוכרת בדיוק, אבל זה התעצם והלך באחרונה. ( דליה התחילה לרעוד ולהיכנס להתקף חרדה.) - דליה, הקשיבי לי . לא סתם את הגעת אלי. כוח כלשהו הפגיש בינינו. בואי ניתן לזה הזדמנות! נסי להירגע. - נכון. הגעתי אליך לא סתם. היה לי חלום… הופיע לי מלאך ואמר שיש דרך להתרפא… הוא אמר שבעזרת היפנוזה אוכל להיזכר בדברים מהעבר הרחוק… וזה ירפא אותי. - חלומך היא הוכחה נוספת לכך שאת בדרך הנכונה. בואי נתרכז! מה הסיטואציה האידיאלית ביותר בשבילך בחיים הללו? - אני רוצה להיות חופשית מהמחשבות, לזרום ,לחיות בלי מעצורים. כרגע כל סיטואציה עלולה להפעיל את רצף המחשבות המטורפות הללו.זה מפריע לי מאוד בחיי השגרה. בעצם, אין לי שיגרה, כאילו אני חייה בעיר ששולט בה עוצר, במצב חירום מתמיד. - דליה, אילו יכולת להפוך לדמות אחרת, במה היית בוחרת? - הייתי בוחרת בדמות אמיצה, רגועה, בעלת מחשבות חיוביות. אבל זה בלתי אפשרי, אני חיה במציאות אחרת. - אם תדמייני לרגע את עצמך בתור דמות שתבחרי, זה יעזור לך לצאת ממעגל הקסמים שאת נמצאת בו. כשהיית קטנה, היו לך גיבורים אהובים עליך? כמו פו הדוב, ספיידרמן, שלגיה ? היית רוצה להיכנס לרגע לעולם האגדות והסיפורים ולחוות את עצמך כאחת מהדמויות שאהבת? - הא…עכשיו הבנתי אותך. (משתהה ארוכות) אני רוצה להיות בת הים הקטנה. אילו יכולתי להיות כמותה, הייתי מאושרת! (עוצמת את עיניה) אני בת של מלך נפטון, אמיצה ונועזת, צוללת למעמקי הים ומיודדת עם כל היצורים הימיים, אפילו עם הכרישים! כולם אוהבים אותי חוץ מהמעטים, שפוחדים מאבי ולא מעיזים לפגוע בי. אילו הייתי בת הים הקטנה, הייתי מתגברת על הפחדים שלי. אבל איך אוכל להיות בת הים? - בעזרת היפנוזה. זה מאוד פשוט. חווית פעם היפנוזה? - לא אף פעם. אבל אני מרגישה שאני אתהפנט בקלות. - אוקי, בואי נתחיל. תעברי לכורסה הזאת. היא יותר נוחה מהכיסא שלך . תמצאי לך תנוחה נוחה, תעצמי את עינייך ותאפשרי לגופך לשקוע בתוך הכורסה. קחי כמה נשימות עמוקות ודמייני שאת בת הים הקטנה. ברגע שתהיי מוכנה לדבר, שתפי אותי במה שאת חווה. נסי להתרכז רק בדמיון הספציפי הזה, כאילו פתחת ספר ונכנסת אל תוך העולם הדמיוני דרך כריכתו. למעט החוויה שלך ,שום דבר אחר כרגע לא חשוב. דליה השתהתה ארוכות .יכולתי לראות את קצב כניסתה להיפנוזה בעזרת המכשיר הביופידבק שחיברתי לאצבעה. בשביל פעם ראשונה דליה התהפנטה מצויין. במהרה היא פתחה בדבריה: - תמיד פחדתי מהמים, מהים. אף פעם לא נכנסתי לים לשחות. זה מוזר… אני כל כך נהנית לשחות ולצלול כאן, אני זורמת עם המים. כאילו נולדתי כאן… יש לי חבר, דולפין, אני משחקת איתו הרבה…העולם הזה נפלא! אני מאושרת כאן. נתתי לדליה ליהנות מהחוויה מספר דקות נוספות ושאלתי. - דליה, האם יש קשר בין החוויה שלך לבין פחדייך מפני המוות? - אני חושבת שבמים שום דבר לא מאיים עלי. מה כבר יכול לקרות כאן? אני יורשת הכתר- בתו של מלך הים! כולם כאן מכבדים ואוהבים אותי. ועל היבשה אני פגיעה. בעולם האמיתי הכל מפחיד, הכל יכול להרוג: כבישים, מכוניות, כלי נשק. יש סיכוי להיהרג בתאונת דרכים, או ליפול מהגשר… - את יודעת למה את פוחדת לנהוג? - לא, אין לי מושג. אין לי שליטה בפחדים הללו. אבל כרגע אני בכלל לא פוחדת, נהפוך הוא- אני אמיצה!


דליה, תבקשי מהחבר שלך דולפין, שייקח אותך למקום שישפוך אור על תעלומת פחדייך . את מוכנה? - כן . הדולפין מסכים,הוא מוכן לקחת אותי לשם. - יופי, קדימה. שתפי אותי בכל מה שקורה. - אנחנו בתוך המים מתקדמים אל השער. הדולפין נפרד ממני כאן, הוא לא יכול לבוא איתי.אני נכנסת לשער לבדי… - מה את רואה? - אני ילדה קטנה, משחקת ברחוב ליד ביתי. יש לי משחקים משעשעים. אני בת 7. - איפה את נמצאת? - ליד ביתי , שאני גרה בו עם אימי ,אבי וסבתי. - איזו עיר זאת? - זו עיירה קטנה באיטליה, לא עולה לי השם. - המשיכי. מה קורה הלאה? - פתאום משום מקום מופיעה מכונית ודורסת אותי…אני מתה…(היא נראית מופתעת). איך זה יכול לקרות? בין רגע אני מתה…אני רואה את גופתי הדרוסה… מראה מזעזע, אימי רצה לגופתי בצעקה, מלטפת אותה ובוכה…אבל אני כאן, אני רואה הכל! איך זה יכול להיות, שאני עדיין רואה ומרגישה, הרי מתתי? - איך את מסבירה את זה? - אני לא מתתי, רק עזבתי את גופי. זה לא כאב בכלל. אולי בגלל שזה קרה בפתאומיות? חבל לי על אימא. היא כל כך בוכה! אני מנסה להרגיעה אך היא אינה שומעת אותי. - נסי להירגע ולהתרכז במה שאת מרגישה. - אני מרחפת, חסרת גוף פיזי, זה מאוד נעים. כעת אני רואה הכל מלמעלה. אני צריכה לעזוב עכשיו, קוראים לי. - לפני שאת עוזבת , חיזרי לים והפכי שוב לבת הים הקטנה. - טוב, אני רואה את הדולפין מחכה לי בשער. הוא ממש חבר נאמן. - מה את מרגישה עכשיו? - אני מבינה עכשיו למה כל כך פחדתי להיהרג בתאונה. המוות הקודם שלי היה כל כך פתאומי שלא הספקתי לעכל את המתרחש. לכן הבאתי את הפחד הזה לחיים האלה. אבל ראיתי שאני עדיין חיה למרות שאז מתתי! זה נותן לי ביטחון. כעת אני יודעת שלא אמות לעולם אלא רק אשנה את צורתי. (משתתקת). - את רוצה להיות עוד קצת בים או את מוכנה לחזור למציאות? - אני אשאר עוד קצת. - או קי, יש לך 10 דקות . תהיי עם עצמך. בעוד 10 דקות נתחיל בדרכך חזרה. בעוד 10 דקות החזרתי אותה למציאות. דליה נראתה מופתעת במקצת. היא אמרה: - אני מבינה עכשיו למה כל כך פחדתי לנהוג. היו לי הרבה חזיונות בזמן הנהיגה…אך לא התייחסתי, חשבתי שאני מדמיינת. - על מה היו החזיונות? - ראיתי כאילו אני הולכת לדרוס ילדה קטנה. אפילו ראיתי את פניה. אלה הפנים שלי מהחיים הקודמים. עכשיו בהיפנוזה אני הלכתי לבית הקברות, שבו נקברה הילדה וסגרתי את המעגל. התאבלתי והשלמתי. אני מוכנה כרגע לחיים חדשים. - תוכלי לנהוג הביתה? אולי כדאי שנזמין מונית? - בכלל לא . אני כל כך בטוחה בעצמי! ייקח לי זמן לעכל את מה שחוויתי כאן, אבל אני מרגישה מסוגלת לנהג, ועוד איך! מתי ניפגש שוב? אני רוצה לחוות עוד גלגולים. - בשבוע הבא, אלא אם כן תרגישי צורך לבוא לפני. - מתאים לי בעוד שבוע. עד אז אחבר את הקצוות ואהיה מוכנה להמשיך. כבר אחרי הפגישה הזו דליה נהגה בביטחון. היא התגברה על פחדיה מנהיגה ובהמשך הטיפול התמודדה גם עם פחדים אחרים, שסבלה מהם. בעקבות הטיפול בהיפנוזה היא שינתה את חייה מקצה לקצה- שינתה את עיסוקה העיקרי והתחתנה. מאישה חרדה היא הפכה לאישה רגועה וסבלנית. ניתן ללמוד מהמקרה הזה שלחלק מפחדינו יש מקור בחיים קודמים,ורק בעזרת השחזור של אותם החיים, ניתן לרפאם. יש לזכור שלא מעט בעיות מהחיים הנוכחיים, אמורות לגרום לפחדים וחרדות. מהפרקים הקודמים זכינו לראות מקרי ריפוי נפלאים ללא שיחזור של חיים קודמים.לכל מקרה צריך להתייחס באופן מעמיק, וברוב המקרים ניתן להגיע לגורם אמיתי של הבעיה. כפי ראינו במקרה של דליה , היא חדלה לפחוד מהמוות אחרי, שחוותה את מותה בתור ילדה באיטליה. השיטה של שחזור גלגולים טובה כמעט לכל המקרים של חרדת המוות. היא טובה ויעילה גם לאנשים שאינם מאמינים בחיים קודמים. האם שמתם לב, שאני לא הובלתי את דליה לשער,אלא התת מודע שלה (הדולפין) לקח אותה לשם. בכלל לא דיברתי איתה על שיחזור גלגולים! היא הלכה לשם בעצמה , כי בתת המודע,דליה ידעה ששם נמצא הפתרון לפחדיה. גם המלאך בחלומה ידע זאת. נשמתה זעקה לעזרה והובילה אותה לטיפול בהיפנוזה, ודרכה לחייה הקודמים. נשמה של כל אחד מאתנו זוכרת את כל גלגוליה. חלק מהזיכרון הזה ניתן לחשוף בהיפנוזה. אבל רובו הגדול חסום בפני המוח האנושי. אילו זכרנו הכל, תתבטל המשמעות לאתגר החיים. נולדנו שוב כדי לתקן את טעויותינו הקודמים,וכדי להתקדם ולצמוח מבחינה רוחנית. הקשיים בחיינו מהווים מבחן בשבילינו . תוך כדי התגברותנו על המכשולים ועל המעצורים שבחיינו,אנו צוברים כוח רוחני, גדלים ומתקדמים בדרך לשלמות הנשמה. נסו ללמוד מהמקרה של דליה הביאו מודעות גבוהה לחייכם הפרטיים. בהצלחה!


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.