פרק שמיני-ללכת עד הסוף


הספר "חלומות היפנוטיים" של ד"ר ליאנה סופר. הפעם סיפור הצלחה של חולה –בריא בהתמודדותו מול המערכת הרפואית:הם לוחצים עלי להינתח. קשה לעמוד בלחץ כזה. הם פוחדים. אני מתלבט… אולי הם צודקים? איך אדע? … אההה(צועק) הצילו! מישהו…אני נשאף פנימה, מישהו סוחב אותי למעמקים…"

בראי של רפואה מערבית מקובל להתייחס למחלה כאל "אויב", שפולש לגוף בכוונותיו לפגוע . האם זה נכון? זה נכון חלקית ורק בנוגע למחלות זיהומיות .אפילו הוירוס הפשוט של שפעת בררן,כי הוא בד"כ משפיע על אדם מוחלש וחולה. כשהגוף נחלש, "הפולש" מתחזק וחודר בקלות כדי ליצור מחלה חריפה. במחלות כרוניות מנגנון תחלואה שונה ובעייתי . המחלה מתקדמת ,כביכול ללא התערבותם של ה"פולשים". רפואה מערבית מאפשרת לאבחן מחלה ברמה מיקרוסקופית ,אך אין באפשרותה להגדיר את סיבתה ואף לרפאה. הרופאים משתמשים בתרופות נוגדות סימפטומים- נוגדות דלקת (אנטידלקתיות) , נוגדות חיידקים (אנטיבקטריאליות), בכדי להעלים את הסימפטום. האם היעדר הסימפטום פירושו היעדר המחלה? בכלל לא, המחלה הופכת לבלתי נראית, אך מתקדמת בסמיות לשלב הבא. ככל שאנו מדכאים את הסימפטום, הריפוי מתרחק והולך. למה זה קורה? בעצם, הסימפטום בא להציל אותנו. הוא מזהיר אותנו מפני הבעיה. במקום לחקור סימפטום ודרכו להגיע לסיבה האמיתית, הרפואה המערבית מדכאת אותו .עם הזמן הגוף מפתח סימפטום נוסף… וכן הלאה. אם לא ייפסק הדיכוי- הריפוי לא יתרחש לעולם. מחלה כרונית משרישה את עצמה עמוק בגוף האדם. על מנת להתרפא ממנה, נדרש מאמץ רב משני הצדדים- של המטפל והמטופל . יש הרבה בעייתיות במערכת הבריאות שלנו. אחת מהן- ראיית אדם חולה כגוף פיזי בלבד. הרופאים מתייחסים רק לחלקי הגוף ומטפלים במערכות נפרדות. חשוב לזכור שלנפש האדם יש השפעה אדירה על הגוף, ויש להתייחס לאיש באופן כוללני. בעודי מקבלת מטופלים בקופת חולים, לא פעם שמעתי משפט כמו:" דוקטור, אני בטוח שאין לי כלום, אין לי צורך בבדיקות האלה". או " דוקטור, אני מרגיש שהכבד שלי חולה, נא שילחי אותי לבדיקת אולטראסאונד." בדיעבד הייתי צריכה להתייחס דבריהם ברצינות רבה, במקום לחשוב שאני יודעת טוב יותר, רק בגלל שאני רופאה. המקרה שלהלן, הוא דוגמה טובה לכל מה שנאמר כאן. לפני כשנתיים פנה אלי נחום בן 20 במצב של חרדה. הוא סיפר לי סיפור הבא: בבדיקה שגרתית של אולטראסאונד גילו לו גוש בכליה. לפני הבדיקה הוא לא התלונן כלל. הממצא היה אקראי לחלוטין. הדבר זעזע את הבחור עד לשד עצמותיו. הוא סיפר שתוך כדי בדיקה הרופא התנהג באופן מוזר. הוא נלחץ מאוד ובגמגום התחיל לתשאל את נחום: - חלית פעם בסרטן? - לא. - יש סרטן במשפחה? - לא. - עשית פעם בדיקות הורמונליות ? - לא, למה? - יש לך גוש מאוד מסוכן בכליה! צריך לנתח אותך מיד. - (נחום כאילו הוכה בהלם)על מה אתה מדבר? איזה גוש? אילו שטויות אתה שח! אין לי שום סרטן! אני בריא! - אתה לא בריא! צריך לנתח אותך מיד! אתה מתאשפז עכשיו! - אני לא מתאשפז! תקרא לרופא אחר, אני לא מאמין לך. בינתיים הרופא יצא לקרוא לעמיתו, אך נחום לא הצליח להירגע. כשבא רופא אחר, הם ישבו שלושתם ודיברו. הרופא השני פתח בדבריו בעדינות: - שמע, נחום. יש לך גוש בכליה. אנחנו לא יודעים במה מדובר, אך לפי הסטטיסטיקה גוש כזה עלול להיות סרטני. אסור לנו לפספס גידול מסוכן, שאמור להתפשט. אם אתה מסרב להתאשפז כרגע, עשה בדיקות בחוץ וחזור אלינו עם התשובות כבר השבוע. - למה אתה מלחיץ אותי ככה? אני בחיים לא הייתי חולה! מה פתאום סרטן? אני בריא, אין לי כלום! סה"כ באתי לבדיקה תקופתית! אני מסתלק מכאן ואף אחד לא יעצור אותי! נחום יצא משם מצויד בהפניות לתריסר בדיקות שהיה עליו לבצע . הוא הרגיש לחץ איום ונורא. ביטחונו האישי התערער. הוא כבר לא היה בטוח שגופו בריא. בעקבות תוצאות הבדיקות אובחן סופית ,שיש לו סרטן . פסק דינו הוכרע-עליו לעבור ניתוח לכריתת הכליה. נחום הגיע אלי עם אבחנה סופית של סרטן, למרות שלא נעשתה ביופסיה (בדיקה מיקרוסקופית של הגוש) . הוא הרגיש חסר בטחון, חלש ומסכן, סבל מפחדים רבים שהופיעו בעקבות האבחון. פחדו הגדול מכולם היו הגרורות. למרות זאת הוא עדיין לא הסכים לניתוח. בבדיקה שערכתי למטופל, לא מצאתי שום פגם בגופו,הוא השאיר רושם של אדם בריא. - ספורטאי עם גוף חסון. בדיקות דמו היו תקינות, למעט בדיקה הורמונלית אחת . בסוף הבדיקה הצעתי לנחום לעבור היפנוזה כדי להשתחרר מחרדותיו ולחזור לשלווה ורוגע האופייניים לו. רק בעזרת היפנוזה יוכל לקבל החלטות מתוך שלמות פנימית. לדבריו, נחום תירגל מדיטציות והרפיות במשך שנים רבות. הוא טען שמסוגל להתהפנט בקלות ומיהר להתחיל. הכנסתי אותו להרפיה עמוקה באמצעות הספירה מ 1עד 10 ושאלתי: - מה המקום שהיית רוצה להיות בו כרגע? - (אחרי דומיה ממושכת) אני רוצה להיות עובר בבטן של אימי. - למה עובר? - שם היה לי טוב…( הוא התחיל באיטיות להתכרבל לתנוחה של עובר- קיפל את רגליו וקירבן אל בטנו). הרגשתי אהוב ורצוי,הייתי שלם. אמנם קצת חששתי מלידה, אך זה היה זניח לעומת תחושת האושר שאפפה אותי . - אתה רוצה לחזור לשם כרגע? - אני כבר שם. אני רואה אור מעומעם,מרגיש חום נעים, אני שוחה בחופשיות במים נעימים. זה שיא האושר. - בן כמה אתה. - אני בן 7 חודשים. - אתה מכיר את גופך? תוכל לסרוק את כל המערכות ולהגיד לי מה אתה רואה? - הכל שקוף כאן, אני רואה הכל. כל האיברים תקינים, כולל הכליות. - דבר עם גופך ובקש את עזרתו.סכם אתו, שיהיה מוכן לתקשר אתך בעת הצורך. - גופי מסכים. - שאל אותו איך תוכלו לתקשר אחרי הלידה? - הוא מציע להיפגש בחוף הים במערה קטנה, בה הוא יחכה לי בכל פעם שאצטרך. - טוב. קח לך מספר דקות ותחזור לגילך הנוכחי,אך תישאר בהיפנוזה, עלינו להמשיך. כשתהיה מוכן להמשיך, אותת לי עם האצבע. לאחר כ 3 דקות נחום אותת לי ושאלתי: - איפה אתה נמצא כרגע? - הלכתי לים, למערה הזו… כדי לתקשר עם גופי. הרי לזה ציפית? - נכון, הובלתי אותך לשם. שאל אותו מה שלומו. - הוא מרגיש טוב, רק עייף. - ממה הוא עייף? - הוא עייף נפשית. - שאל אותו מה קורה בכליות. - (משתהה…) הוא מראה לי אותם מבפנים. אני רואה לכלוך קטן מין כתם בצבע צהוב. - מה זה? שאל אותו. - זה שומן. יש שם ריבוי שומנים וקצת לכלוך. - ממה הלכלוך? - (מהורהר) מהידיים שלי, הן לא נקיות… אני לא תמיד שוטף אותן לפני שאוכל. הלכלוך נכנס לגופי ומצטבר בכליה. - מה עוד? - השומן… האוכל שלי לא טוב. אני אוכל הכל ,זה לא תמיד בריא ואף לא נקי… (בהתלהבות) אני מתחייב לשטוף ידיים לפני כל ארוחה! מעתה ואילך ,אני מבטיח לשים לב למה שאני אוכל! - בסדר, סקור את הכליה השניה. - השניה נקיה. - נחום , האם ראית באחת הכליות משהו דומה לגוש ? - כן. היה גוש שומני קטן ותו לא. - איך אתה מסביר את אבחנת הרופאים. - הם טועים! אני בריא. כרגע אני בטוח בכך. הביטחון חזר אלי! הרופאים האלה רצו להפחיד אותי. - למה שירצו להפחידך? - אני לא יודע… אולי ,בגלל שהם בעצמם לא יודעים כלום ומפחדים לפספס גידול. הם מעדיפים לכרות לאנשים איברים, מאשר להתמודד עם חוסר האונים שלהם. אני לא אתן להם להפחיד אותי! אני אהיה אמיץ וחזק. - מה בנוגע לניתוח? אתה חייב לתת תשובה . - אני לא עושה שום ניתוח! לא אתן להם להוריד לי כליה בריאה! - איך תסביר להם את סירובך? - המממ… אם אספר להם את האמת, הם יצחקו… הם לא יאמינו. אני כבר אמצא מה להגיד להם! איני חייב שום הסבר. אגיד להם שאני בריא וזהו! נקודה! - טוב. עכשיו תודה לגופך על הפגישה הזו ובקש ממנו הוכחה כלשהי לאימות של החוויה הזו. - הוא אומר לי לחזור על בדיקת דם להורמונים. לדבריו הבדיקה תהיה תקינה. - יפה, זה מה שתעשה. ועכשיו עלינו לסיים. קח לך זמן להיות עם עצמך וכשתהיה מוכן, נחזור למציאות. לאחר כ5 דקות נחום פקח את עיניו. הוא נראה רגוע. הבעת חרדה נעלמה מפניו. הוא שאל: - מה את חושבת על כל זה? האם זה אמיתי. - למה אתה מתכוון, אמיתי? - החזיון. התיקשור עם גוף? האם ראיתי באמת מה שקורה בתוך גופי? - סביר להניח שכן. מה אתה חושב? האם ראית את האמת או את מה שרצית לראות? לך עם תחושותיך. - אני מרגיש שזה היה אמיתי… רגע, היה לי מסר- לחזור על בדיקת דם של הורמונים! אני באמת אעשה את זה. (מתמתח מרוצה) מה שכן, אני מרגיש הרבה יותר רגוע. אני כבר לא פוחד מהרופאים. יכול להיות שהם יודעים הרבה, אך אין להם מושג מה קורה לי בגוף. על הגוף שלי רק אני אחראי. - מתי אתה אמור לתת הסכמה לניתוח? - בעוד שבוע. אבל אני לא ממהר. נראה לי שלא אעבור שום ניתוח. אם אני נקי מגידול, למה סתם להוריד איבר? מה את חושבת.? - אני לא יודעת. במצב כזה קשה לייעץ משהו. לדעתי, עליך לסמוך על התת מודע שלך. בסופו של דבר ההחלטה היא שלך. תוכל לקבל החלטה נכונה אם תהיה רגוע. עשה הרפיות כל יום, היעזר בקלטת שלי להרפיה. היא תעזור לך לשחזר את מה שעשינו כאן. חשוב להיות רגוע ולא לפעול מתוך פחד, אלא מתוך הבנה וקבלה. - אני באמת אשתמש בקלטת. זה רעיון טוב. נחום חזר על בדיקת הורמונים והפעם התוצאות היו תקינות! הרופאים לא האמינו וביקשו לחזור שלישית על הבדיקה. גם הפעם התוצאה הייתה תקינה. למרות זאת, הרופא של נחום התעקש לנתח. נחום הגיע אלי יומיים לפני הניתוח. - שלום נחום. מה נשמע? - הם לוחצים עלי להינתח. אני לא מוכן. את יודעת, קשה לעמוד בלחץ כזה. גם משפחתי לוחצת, הם פוחדים. אני מתלבט… אולי הם צודקים? אבל הבדיקות היו טובות… איך אדע? מה את ממליצה? אני אעשה מה שתגידי לי. - איני יכולה להמליץ . אני מבינה שקשה לך להחליט, אינך מעוניין בניתוח. צריך אומץ רב בכדי להתעלם מכל העולם ולפעול לפי תחושותיך. בוא נעשה היום תרגיל נוסף ותחליט אח"כ. - בסדר, אני מוכן. היום אני הרבה יותר רגוע מפעם קודמת. הפעם אני אצא עם החלטה חד משמעית. לפי האינטואיציה במקום להתרכז בגוף, הפעם בחרתי בשיטה אסוציאטיבית . אחרי שנחום התהפנט, הצעתי לו ללכת ליער: - דמיין שאתה הולך בשביל בתוך היער ומגיע למרגלות ההר. שם בתחתית ההר אתה רואה שער. עליך להיכנס פנימה. שתף אותי במתרחש. - השער גדול וכבד, קשה לפתוח אותו, הוא סגור היטב. - קח אתך חברים שיעזרו לך בפתיחת השער, ואף ילוו אותך בדרך פנימה. - יש לי כמה חברים ספורטאים, הם עוזרים לי לפתוח ואנו נכנסים פנימה. מאוד חשוך כאן. - החבריה שלך הביאו איתם תיק , ובו נמצאים לפידים. הדליקו אותם , הם יאירו את דרככם. - הדלקנו. אנו מתקדמים. יש כאן אגם… המים עמוקים ומלוכלכים. החבריה לא מוכנים לחצות אותו. מה לעשות, אני קצת חושש להתקדם לבדי… - אתה לא לבד. אני כאן איתך, אני שומרת עליך. אל תירא, אתה לא תיפגע. אם לא תתקדם, לא תמצא את מבוקשך. הבחירה בידיך, בכל רגע אתה יכול לחזור בחזרה… - לא, אני אתקדם.נכנסתי למיים, נורא מסריח כאן, קשה לשחות כי המיים סמיכים… אני לא רואה את הסוף… אההה(צועק) הצילו! מישהו…אני נשאף פנימה, מישהו סוחב אותי למעמקים. (עוצר את נשימתו). אני פוחד, עזרי לי! - אל תפחד, תתמסר למה שקורה, תרפה ותיתן לו לסחוב אותך. זה בסדר, העיקר תישאר רגוע. - (מתנשם בכבדות) אני נמצא בתוך חלל סגור בצורה אובלית. יש כאן צינורות רבים מכל הגדלים ובתוכם נוזל סמיך שדומה לג`לי. אני לבד כאן. - אתה עדיין פוחד? - לא , נרגעתי. אני מרגיש בטוח כאן.אבל אין פה נפש חיה…רגע,יש כאן מישהו… זה נזיר טיבטי לבוש בכתום… אני מכיר אותו מהטיול במזרח לפני כשנה. - גש אליו ותקשר איתו. שאל אותו על המקום. - טוב, אני אומר לו שלום. הנזיר לא מופתע, כאילו הוא חיכה לי. הוא מברך אותי ומזמין לשבת לידו. - שאל אותו על המקום ועל תפקידו שם. - הוא שומר על המקום הזה. הוא אומר שזו …ואו…איך לא ניחשתי…זו הכליה שלי, אני בתוך הכליה שלי! הצינורות הם כלי הדם !זה מדהים! עכשיו אני מבין למה הגעתי לכאן… זו הכליה שנמצא בה הגוש! - בקש מהנזיר שיראה לך את הגוש. בקש ממנו הסבר מלא . - הוא מוביל אותי לצדו השני של החדר. בין צינורות קטנים אני מבחין בגוש צהוב,הוא נראה כמו שומן של חמאה. הנזיר מוודא שהגוש שומני. הוא אומר שהגוש נוצר מזמן,אך גדל באחרונה בעקבות תזונה לקויה. אני באמת אוכל הרבה מאכלים שמנים, אפילו יותר מדי! - שאל את הנזיר על הניתוח. מה הוא ממליץ לך.? - הוא לא ממליץ. הוא אומר שראיתי הכל ועלי לבחור. הוא מחכה לשאלות. - שאל אותו על דרך הריפוי של הגוש. - הוא אומר שעלי לשנות את תזונתי ואת אורח חיי. הוא ממליץ על חיי בריאות. - נחום,האם יש לך שאלות נוספות ? - לא.אני מוכן לחזור. - תודה לנזיר, היפרד ממנו ובקש ממנו שילווה אותך החוצה בדרך קצרה. - אני כבר בחוץ, ביער. אני סיימתי כאן. - הישאר ביער רגעים מספר. תעכל את מה שחווית וחזור למציאות כשתהיה מוכן. כשהדרכתי את נחום והובלתי אותי אל השער, לא היה לי מושג מה יקרה בהמשך. סמכתי על תת המודע שלו. וצדקתי,הוא הגיע למקום הנכון. אמנם, היו אתגרים קשים בדרך, אך נחום הצליח. הוא התגבר ויצא נשכר. הרבה פעמים בהיפנוזה מופיעות חוויות של אימה ופחד. לעיתים,עלינו לשלם מחיר גבוה כדי לקבל מסרים. רק אנשים "אמיצים" נחשפים לחוויות קשות. נפש האדם מודעת למגבלותיו הרגשיות ומציבה אתגר שונה לכל אחד מאתנו. כל אדם עובר חוויה שמתאימה ליכולתו הנפשית בלבד. בסוף התהליך ההיפנוטי, בד"כ אנשים מקבלים את מבוקשם ומחליטים דברים מתוך ידיעה פנימית. נחום פקח את עיניו. הוא נראה שלוו, פניו הביעו רוך שלא הבחנתי בו קודם. הוא אמר: - אילו שמעתי סיפור דומה ממישהו, לא הייתי מאמין! החוויה הייתה כל כך מוחשית! כמעט תבעתי שם! ואו, איזה פחד! תגידי, איך ידעת שזה יסתדר בסוף? - לא ידעתי. - אבל הבטחת לי שאני לא אפגע. - נחום, בדמיון הכל אפשרי. כאשר מטופל משתף פעולה וצמוד להנחיותיי, אני תמיד אמצא דרך לחלצו. תזכור, אני בחוץ ולי יותר קל, כי איני חווה מה שאתה חווה. אני סמכתי עליך. אני יודעת שאתה אמיץ וחזק. באינטואיציה שלי ידעתי שתסתדר. לפעמים עלינו להתגבר על הפחד כדי להגיע לאמת. האם המחיר היה די גבוהה עבור האמת? - המחיר היה שווה. אני מודה לך כל כך! עכשיו אני בטוח שאין צורך בניתוח. אני אבטל אותו. - ומה תעשה במקום? - אלך לתזונאית ואשנה את אורח חיי. הגיע הזמן. אילו עשיתי את זה קודם, לא הייתי מגיע למצב כזה. - אתה בטוח בבחירתך? - במאת האחוזים! אני בריא! - כדאי לחזור על אולטראסאונד בעוד כמה חודשים ולראות שהגוש קטן. - את מדברת כמו רופאה. ראיתי את הגוש במו עיניי! הוא שומני, אין מה לפחוד. - אתה צודק, קשה להשתחרר מחשיבה רפואית ,היא מושרשת בי עוד מתקופת לימודי הרפואה. יש לזה חסרונות ויש יתרונות. למרות שעברתי דרך ארוכה מאז שפרשתי מבית החולים, בתוך תוכי אני רופאה ותמיד אשאר כזו. - את עזרת לי מאוד. מעתה ואילך אני אחראי על חיי. את אמרת לי שעלי להחליט. אני אכן מחליט לבטל את הניתוח וזה סופי. דיברתי עם נחום כעבור כמה חודשים. הוא התקשר להגיד שעבר למזון בריא. לפי בדיקת האולטראסאונד הגוש בכלייתו קטן. הוא היה מרוצה ותוסס משמחה. הוא הצליח. ההצלחה האישית שלו חשובה לי הרבה יותר מהצלחות סטטיסטיות ברפואה בכלל. אם כל אחד מאתנו ילמד להתייחס לאדם כאל נפש ויתן אימון בתחושותיו הפנימיות, אולי נעלה על דרך המלך?! © כל הזכויות שמורות לד"ר ליאנה סופר . נא שילחו תגובות ל liana_a@surfree.net.il 039339026 053267073


ד"ר ליאנה סופר , MD : רופאה כללית , הומיאופתית, רייקי מאסטר, מוסמכת לטיפול והדרכה בהיפנוזה, בעלת ניסיון רב בהעברת קורסים וסדנאות, מחברת קלטת שמע להרגעה ושחרור מתחים, מנהלת את "מרכז אור הנפש" בפתח תקווה.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.