ראש השנה


על משמעות החג ראש השנה, ד"ר יהושבע בנטוב, ראש החוג לתרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים.

פנתה אלי חברתי הצעירה, מורה בבית הספר היסודי-ממלכתי ושאלה על פשרו של חג ראש השנה. אני מוסרת את חילופי הדברים בינינו: - האם 'ראש השנה' נחגג באחד בחודש תשרי כבר בתקופת המקרא? כן. אנו מוצאים בספר ויקרא פרק כ"ג (כד-כה) ובספר במדבר כ"ט (א-ו): "דבר אל בני ישראל לאמר: בחודש השביעי, באחד לחדש יהיה לכם שבתון, זכרון תרועה, מקרא קדש. כל מלאכת עבודה לא תעשו והקרבתם אשה לה'". - מדוע נאמר "בחודש השביעי"? בתורה לא נזכר חודש תשרי. לעומת זאת נאמר על חודש ניסן, בו יצאו בני ישראל ממצרים, שהוא "ראש חודשים". על פי קביעה זו חודש ניסן הוא ראש השנה לחירותו של עם ישראל. אם תמני החל מחודש ניסן שבעה חודשים יתברר לך, כי האחד בחודש השביעי הוא האחד בחודש תשרי. - למה מתכוונת התורה כשהיא מצווה על "זכרון תרועה ומקרא קדש"? נראה שהתשובה לשאלה זו הייתה עדיין, בתקופת שיבת ציון, מבחינת נעלם. אפשר ללמוד זאת מספר נחמיה ח' (א-יג). הכתוב מספר, כי ביום אחד לחודש השביעי, בראש השנה, נאסף "כל העם כאיש אחד" אל הרחוב אשר לפני שער המים. העם אומר לעזרא להביא את ספר התורה, תורת משה, ועזרא מביא את הספר. הוא עומד על מגדל עץ מוכן מאתמול, פותח את הספר, וכל העם קם. בין העם עומדים לוויים ו'מבינים', שמסבירים לעם את הכתוב במקרא. כל העם בוכים בשמעם את דברי התורה, ועזרא ונחמיה אומרים להם: "היום קדוש אל תתאבלו ואל תבכו... כי קדוש היום לאדוננו". - היכן אנו מוצאים דברים מפורשים על מהותו של ראש השנה? במשנה במסכת ראש השנה פרק א'. ראשית נאמר שם, כי האחד בתשרי הוא "ראש השנה לשנים". זאת ועוד. חז"ל מדברים גם על מהותו של החג. הם אומרים, כי בראש השנה נידונים כל באי עולם. - מדוע, אם כן, נקבע האחד בתשרי כ"ראש השנה לשנים", וכיצד מתקשרת קביעה זו עם "יום הדין"? בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי אנו מוצאים דיונים בשאלה באיזה יום נברא העולם והאדם. אחד בתשרי התקבל על ידי חכמי התלמוד כחג בריאת העולם והאדם, וכנקודת התחלה למניין השנים. אליבא דחז"ל יום הדין של האדם הוא יום בריאתו. אלהים ברא את העולם על פי מידת הדין "כי אלהי משפט ה'", או כמו שאומר אברהם כשהוא מדבר על אנשי סדום החטאים - "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" אברהם מקבל עליו סדר מוסרי מחייב וחוק מוסרי. הוא, ובני ביתו אחריו, וכל הבאים בבריתו נצטוו: "לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם את כל אשר דבר עליו". עם ישראל מקבל את תפיסת אברהם שיש סדר בעולם, יש משפט ויש צדק, והאדם אחראי למעשיו. המלכת אלהים היא ביטוי של אמונה בשלטון הצדק בעולם. - מה ענין אברהם אבינו לראש השנה? אברהם אבינו הוא 'הגיבור' המרכזי של ראש השנה. ביום הראשון של החג קוראים מהתורה את פרשת "לך לך", וביום השני את פרשת העקדה. השופר המריע "ביום התרועה" עשוי מקרן האיל - אחד מגיבורי העקדה, ואחד מטעמי התקיעה הוא להזכיר לבורא העולם שאנו בני אברהם. - כיצד מתקשרים רעיונות אלה עם התפילות המרכזיות של החג? שלוש תפילות מיוחדות התחברו לראש השנה: מלכויות, זכרונות, שופרות - והן במרכזה של תפילת העמידה. בין התפילות האלה, מתקיים טקס התקיעה בשופר: "אמר רבי עקיבא: אומר אבות וגבורות וקדושת השם, וכולל מלכויות עם קדושת היום, ותוקע. זכרונות ותוקע. שופרות ותוקע". ומסביר התלמוד הבבלי במסכת ראש השנה: "ואמרו לפני בראש השנה מלכויות, זכרונות ושופרות". מלכויות כדי שתמליכוני עליכם. זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה. ומדוע תוקעים בשופר? "אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם". אברהם מקבל עליו סדר מוסרי מחייב וחוק מוסרי. אמונתו זו באה לידי ביטוי בקבלת התורה במעמד הר סיני. בראש השנה מקבל האדם 'עול מלכות' בחינת "ה' ימלוך לעולם ועד". קבלת עול מלכות פירושה ידיעה שהעולם נברא על פי חוק ויש בו סדר מוסרי, המחייב את כל הנברא בצלם. העולם נברא במשפט, האדם אחראי למעשיו, ועל כן הוא יכול להיות נדון עליהם. שנה טובה.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.