שריפה קטלנית


-"מותי יזעזע את בני משפחתי, הם יצטרכו להתמודד עם הטרגדיה הזו. ההתמודדות הזו אמורה לגרום להם להתגבר על הקשיים ולעמוד במבחן החיים. כך יעשו את תיקונם בגלגול החיים הזה." -"כל נשמה לפני היוולדה בונה תכנית החיים בעולם הפיזי. עליה לעמוד במבחנים רבים ולהתגבר על מכשולים שיופיעו. הכל מתוכנן וידוע מראש…"

פרק עשירי מתוך הספר הוירטואלי המופיע ONLINE באתר נש"ר "חלומות היפנוטיים" של ד"ר ליאנה סופר. באותו יום שלום היה שלו להפליא. הוא ידע שנעבוד על הנושא העיקרי - על נושא השריפה. השריפה שקרתה כביכול באשמתו, בהיותו בן 5, גרמה להשלכות רבות בחייו. תלונתו עיקרית עמדה לקבל את מעניה הסופי . שנינו התרגשנו. אני ידעתי שבאותו היום שלום ייצא ממרפאתי אדם אחר. לא ידעתי איך יתמודד וכמה זמן יידרש להחלמתו, אך הייתה לי תחושה טובה. ידעתי שהטיפול ישא פרי והולך להסתיים בהצלחה . שלום ביקש שאקליט את דבריו בעת היותו מהופנט. הכנתי טייפ להקלטה והתחלנו. הכנסתי את שלום להרפיה עמוקה ככל האפשר. כשהיה מהופנט היטב, אמרתי: - דמיין שאתה נמצא בספריה גדולה שיש בה ספרים מכל העולם. התהלך באגפי הספרייה ובחר לך פינה שתמשוך את שתומת לבך… ספר לי על חוויתך. - …(משתהה). אני אוהב לקרוא. הרבה פעמים ספרים הצילו אותי מדיכאון. אני אוהב לקרוא סיפורים בדיונים וספרי מתח… אלך לאגף ספרי פנטזיה. - אילו ספרים אתה רואה שם? - יש כאן ספרים כמו "הארי פוטר" ,"שרלוק הולמס", "גוליבר" וכ`. - למה באת לאגף הזה? - אני מחפש ספר על השריפה. פעם קראתי אותו אך איני זוכר את שמו… - למה דווקא אותו אתה מחפש? - כי הוא מתאר אירוע שדומה לזה שקרה לי בילדותי… מסופר בו על משפחה אחת שנלכדה בבית בוער…הם עשו מאמץ עילאי כדי לחלץ את עצמם מביתם הבוער…אבל… - מה? מה אבל? - אחד הילדים נהרג. הוא נחנק מהעשן…אני מזדהה עם הסיפור הזה. הייתי מעדיף להיות הילד שנהרג… - למה? אתה רוצה למות? - כן .עדיף למות מאשר לסבול כל החיים. אילו יכולתי, הייתי מתחלף עם אחותי ומת במקומה… - אתה מוכן לחזור לשם? בשביל להגיד לה את זה? אולי זה יעזור לך להרגיש אחרת… - אני כבר שם… - מה אתה רואה? - אני בן 4 וחצי בערך. אני ישן בחדר משותף עם אחותי הקטנה, לבוש בפיג`מה. בחוץ קר, אך בבית נעים. התנור דולק ומחמם את הכל הבית… התנור הארור הזה…הכל בגללו… - למה? - ממנו התחילה השריפה…בא לי לשבור אותו! - שבור אותו! הוצא את כעסיך על התנור הארור! - לא. הוא סתם דומם, אין לא רגש, אי אפשר להכאיב לו. - איך אתה יודע? פנה אליו ושאל אותו מה הוא מרגיש. דמיין אותו ייצור חי .כאילו הוא קפץ מסרט מצוייר. דבר איתו! - שאלתי אותו למה זה קרה. הוא מתלבט…הוא לא כל כך מעוניין לנהל אתי שיחה. - אולי בגלל שאתה כועס עליו? אמור לו שנפגעת בגללו, בקש ממנו הסבר. - הוא עונה בחוסר רצון… (משתהה). - מה הוא עונה? שתף אותי. - הוא אומר שהכל היה רצון האל, והוא היה רק הזרוע המבצעת. הוא מצטער שנפגעתי… עוד הוא אומר, שאין לי מה לדאוג בקשר לאחותי…היא במקום מבטחים…נשמתה שמחה ומאושרת…היא לא סבלה מכאבים כי מתה לפני שנכוותה…היא מתה מחוסר חמצן אך לא סבלה כלל, פשוט נרדמה משאיפת תחמוצת הפחמן. זה מוות מתוק… - בקש ממנו שישחזר את האירוע. - אני כבר שחזרתי…דלת התנור הייתה פתוחה, מישהו שכח לנעלה והניצוצות עפו החוצה ונפלו על הספרים, שהיו פזורים בקרבת מקום. משם האש התפשטה. היה לילה, כולם ישנו כולל אותי. אני התעוררתי מהעשן, ולא מיד הבנתי מה קורה. ראיתי את האש אוחזת בוילונות ובכל החדר. לקח לי זמן להתעורר לגמרי ולהבין מה קורה. חשבתי שאני חולם… צבטתי את עצמי בכוונה להכאיב ולהתעורר מחלום הבלהה הזה , אך לא הצלחתי להתעורר…כי לא ישנתי… - מה עשית? - ברגע שהבנתי מה הולך לקרות, קפצתי על רגליי ורצתי לאחותי. היא ישנה שינת תינוק שלוה במיטתה. ניסיתי להוציא אותה ממיטתה אך לא הצלחתי -היא הייתה כבדה מאוד. (נאנח בצער ). לא הצלחתי להוריד את הדפנות של מיטתה, הן היו תפוסות חזק. רציתי לגרור את מיטתה לכיוון היציאה, אך המיטה נתקעה. - איפה היו הוריך? - הם ישנו…הם לא הרגישו כלום. - המשך בבקשה. - הבנתי שלא אצליח להוציאה בכוחות עצמי ורצתי לחדר הורים כדי לקרוא לעזרה. אבל ברגע שהתרחקתי ממיטתה…(מתייפח ) נפלה קורה בוערת מהתקרה וחסמה את המעבר אל אחותי… - מה עשית? - צעקתי בכל רם: אמממא! אבבאאאא!…הצילו! אש! שריפההההה! - הם שמעו אותך? - לא. הם לא שמעו…רצתי לחדרם וטלטלתי אותם חזק שיתעוררו מהר. אבי קם ראשון. משכתי אותו ביד והתחננתי: מהר אבא, רחלי תקועה באש,הוצא אותה משם. אימי עדיין לא הבינה מה קרה.אך אבי רץ לחדרי, שבו בערה האש… אך היה מאוחר… לא הצלחנו להיכנס … הכל היה מכוסה אש ועשן , הקורות התמוטטו…וחסמו את המעבר…(בוכה). - מה עשיתם? - אני והוריי יצאנו מהבית שכולו כבר בער, וניסינו לכבותו עם דליי מיים…ככלות הכל מצאנו את גופתה השרופה של רחלי בערמה של אפר… נתתי לשלום לבכות מספר דקות. לא רציתי להפריע לו לשחרר את רגשותיו . הרי בפעם הראשונה לחייו הזדמן לו לפרוק את מטעניו הכבדים ביותר.אחרי שנרגע עודדתי אותו והמשכנו: - מה אתה מרגיש כעת? - אני מרגיש ריק וכואב. הכאב אוחז בי מבפנים…מין חוסר אונים, מין חולשה…קשה להסביר את זה. מי שלא התנסה בכאב כזה, לא יוכל להבין. אולי לראשונה בחיי אני כואב…תמיד הרגשתי אשם… מרוב שהתגוננתי מההאשמות הללו, שכחתי להתאבל, לכאוב. התעסקתי בשטויות…סבי צדק, מילאתי את חיי ברחמים עצמיים. (מתנשם ) אני רוצה להיות קצת עם עצמי . - אין בעיה. כשתהיה מוכן, הגד לי ונתקדם. שלום שתק במשך 10 דקות . הוא נראה ישן, פניו היו עצובות. לא התערבתי כי הוא דיבר לעניין ובביטחון רב. הבנתי שרצונו להשלים את התהליך הזה לבדו. פתאום הוא דיבר: - דיברתי עם סבי…הוא עודד אותי. הוא לצידי. סבי אמר לי שפעלתי נכון, שאני צריך להתגאות במעשיי. לדעתו אני גיבור. - מה אתה חושב כעת על מה שקרה? - אני כבר לא חושב…אני בטוח שאיני אשם בכלום, נהפוך הוא- התנהגתי למופת. אני לא ברחתי כמו פחדן ,אלא ניסיתי לחלץ את אחותי מהחדר הבוער. לצערי לא הצלחתי…אבל ניסיתי! ועוד איך ניסיתי! סיכנתי את חיי! הייתי אמיץ. עכשיו, כשראיתי את האמת ונזכרתי בכל הפרטים, נראה לי מגוחך שהוריי האשימו אותי במותה…אולי בגלל שהם הרגישו אשמים שלא נעלו את דלת התנור? אולי מסיבות אחרות… בכל אופן הם לא היו צריכים להאשים אותי, זה לא חינוכי ולא אנושי! מי יודע מה היה להם בראש? מה שנכון - הם כעסו עלי מאוד ,ואולי…לא כל כך האמינו לסיפורי…הרי אני הייתי העד היחיד לאירוע… אולי אפילו,…חשבו שאני עשיתי את זה …כי קינאתי באחותי בגלל שקיבלה את רוב תשומת לבם. (משתהה ) כן, עכשיו אני מבין! הם חשדו בי! איזה סיוט… איך יכלו לחשוב עלי שאעולל דבר שכזה?! - שלום, אל תנסה להבין הכל כרגע. עם הזמן הכל יתבהר ויחזור למקומו בשלום. יש דברים שלא נפטרים בן רגע. זה תהליך. עשית עבודה נפלאה היום. בוא נסיים את המפגש. - טוב. אני מוכן לצאת. - לא ,לא כך. פנה לסבך ובקש שידריך אותך במעשיך הבאים. בקש עזרה , תמיכה ואהבה. דבר איתו עכשיו. - הוא אומר שעלי להניח תפילין כל בוקר. לדבריו האל שומר עלי. - מה עוד? - סבי טוען שעלי לבקר את הורי ולספר להם על הטיפול שעברתי. הוא אומר שהוריי מתחרטים ומצטערים על מה שעבר עלי. אימי סובלת מאוד , היא חולה במחלת לב קשה וחולמת לפגוש אותי לפחות פעם אחת לפני שתמות. - ידעת שהיא חולה קשה? - לא. ניתקתי קשר לפני שנים. לא ידוע לי כלום על הוריי. אבל אם סבי אומר, הוא יודע. אני בהחלט אלך אליהם. אולי עוד השבוע…זה לא יהיה קל. - שלום, עלינו לסיים. היפרד מסבך, הודה לו ונתחיל בדרך חזרה. כששלום חזר למציאות, הוא דיבר שונה ממקודם. הוא דיבר בביטחון אך קולו היה עצוב. היה על שלום להתמודד עם עובדות קשות. אני האמנתי שהוא יסתדר. עדיין היו דברים בלתי פתורים אך קיוויתי שהכל ייפתר בפגישה אחרונה, שקבענו לשבוע הבא. לא נאלצתי לחכות שבוע עד לפגישתנו הבאה. כבר למחרת שלום התקשר אלי וביקש לבוא בדחיפות. הוא טען, שקרה משהו יוצא דופן ועליו להיפגש איתי מיד. זה לא היה פשוט עבורי, אך הבנתי שמדובר במקרה חירום, החלפתי תורים בין המטופלים וקיבלתי את פניו באותו היום. כששלום נכנס לחדר המרפאה, הוא נראה שונה מהרגיל. שאלתי אותו בסקרנות: - שלום, מה קרה? למה מיהרת להיפגש? - אמש חלמתי חלום שזעזע אותי. הייתי חייב לשתף אותך…את תוכלי לעזור לי…אחרת אשתגע. - מה חלמת? - חלמתי על אחותי הקטנה שנספתה בשריפה…היא דיברה איתי…היא אמרה לי תודה. - ספר לפי הסדר. מה בדיוק היה בחלום? - פתאום ראיתי את רחלי הקטנה, היא נראתה כפי שזכרתי אותה - תינוקת בת 8 חודשים. היא ישבה בכיסא האוכל שלה והסתכלה עלי בעיניים עצובות. השיחה ביננו התנהלה כביכול לפני השריפה. שאלתי אותה למה היא עצובה והיא ענתה לי (למרות שטרם למדה לדבר ). היא ענתה לי במחשבה וקראתי אותה: - אני עצובה, כי עלי לעזוב אתכם. - למה תעזבי? לאן? - אני אמות… - איך את יודעת,רחלי? - אני יודעת כי זו התכנית ,שאני בחרתי . - את בחרת למות? למה? את כל כך צעירה! - אני לא אמות באמת, רק הגוף ימות. אני פשוט אפסיק לחיות חיים פיזיים. הנשמה לא מתה, היא בת אל- מות! - למה בחרת לעשות זאת? - בכדי לעזור לאנשים, שאני אוהבת להתפתח רוחנית, ולהתקדם בדרכם לשלמות פנימית. - אני לא מבין… - מותי יזעזע את בני משפחתי, הם יצטרכו להתמודד עם הטרגדיה הזו. ההתמודדות הזו אמורה לגרום להם להתגבר על הקשיים ולעמוד במבחן החיים. כך יעשו את תיקונם בגילגול החיים הזה. אתה אחד מהם. עליך להתמודד עם הטראומה שתחווה ולהתגבר על רגשי אשם ורחמים עצמיים שיווצרו. - ?? - אל דאגה, אתה תצליח! גם זה כלול בתכנית. - באיזו תכנית? - בתכנית שלך. כל נשמה לפני היוולדה בונה תכנית החיים בעולם הפיזי. עליה לעמוד במבחנים רבים ולהתגבר על מכשולים שיופיעו. הכל מתוכנן וידוע מראש…למעט תוצאה סופית. .. מי שנכשל במבחן, לא מסיים את תיקונו ו… - מה? מה ו …? - הוא יחזור לגילגול הבא עם "חבילה" יותר קשה מהקודמת, על מנת לבצע תיקון כפול. - מה זה אומר? - זה אומר שככל שהחיים קשים, ההתמודדות עימם מזכה את הנשמה בתיקון נפש מהיר ויעיל. - אני לא כל כך מבין אותך.האם אני מדבר עם הרוח? - כרגע אני עדיין חיה, הרי חזרת אחורה בזמן! אבל ביחס לחייך העכשוויים אני אכן רוח. - למה בחרת בחיים קצרים כל כך ? רק למעננו? - לא רק למענכם. הקרבה עצמית תמיד מקדמת את הנפש בהתפתחותה הרוחנית. זה מין קיצור דרך למעלה … - אם את התקדמת ועשית את התיקון שלך, למה את עצובה? - אני אוהבת ואתכם …כשאעזוב, לא אוכל ליהנות מכם בעולם הפיזי…זה עצוב. שלום: ואז צלצל השעון והתעוררתי.ניסיתי להירדם שוב אך לא הצלחתי. ד"ר ליאנה: למה נלחצת שלום? - אני נורא נבהלתי! תארי לעצמך, דיברתי עם ילדה בת 8 חודשים! זה מגוחך! את מאמינה שזה אפשרי? - למה בדיוק אתה מתכוון? מה אפשרי ? - השיחה הזו, היא אמיתית? היא באמת חיה? - היא אמרה לך שכן. למה אתה מפקפק בדבריה? - כי היא מתה! איך היא יכולה להיות חיה! היא מתה, היא נשרפה, היא נחנקה למוות! את לא מבינה?(מתחיל לרעוד ) זה לא ברור לך? היא מתה! (צועק). - שלום, הקשב לי. אתה נסער ואפשר להבין אותך. אתה זוכר שתקשרת עם סבך במפגשים הקודמים? - כן, אני זוכר. - אבל גם הוא מת. הוא לא חי בעולם הפיזי, אבל הוא דיבר איתך! הרי זה עובדה?! - סבי זה משהו אחר, הוא מת מזמן. והוא לא מת בתור תינוק שטרם למד לדבר. - אבל הוא אכן מת! נכון? הוא לא נמצא בין החיים על פני כדור הארץ, נכון? - כן, זה נכון, הוא מת. אז… אני תקשרתי עם נשמת רחלי? דיברתי באמת עם אחותי ? - אני מניחה שכן. היא העבירה לך מסר… היא רוצה לעזור. - למה רק עכשיו היא פנתה אלי? למה במשך כל השנים, שסבלתי קשות , היא לא הופיעה? - אולי, בגלל שרק עכשיו אתה מוכן לשיחה הזו. אולי, היא ניסתה גם קודם, אך היית סגור נפשית וחסמת את עצמך מפני תקשורת טלפתית? מי יודע. אין לי תשובה לכל שאלה. - מה את ממליצה לי לעשות? - אני מציעה לתקשר איתה שוב באמצעות ההיפנוזה. תוכל לשאול אותה את כל שאלותיך. אולי יש לה מסר נוסף עבורך? - טוב, שכנעת אותי. אני מוכן. - אתה בטוח ? היית קצת נסער. - נרגעתי. את צודקת, למה לנחש אם אפשר פשוט לשאול. בואי נתחיל. הכנסתי את שלום להרפיה עמוקה. הוא למד להתהפנט תוך רגעים ספורים. כשראיתי על צג המחשב, שרמת הרפייתו די טובה לתקשור , אמרתי: - דמיין שאתה נמצא בבניין גבוהה. היכנס למעלית ורד לקומת מרתף. צא מהמעלית…מולך מזדקר מסדרון ארוך, רחב ומואר. לך ישר. בסופו תראה דלת עבה מעץ ועליה תווית – "לישיבות סודיות בלבד"! מאחורי הדלת ממתינה לך אחותך רחלי. פתח את הדלת וכנס! - אני נכנס…חשוך כאן, יש רק אור בוהק שבא מהצד…אני לא רואה כלום. - באמצע החדר נמצא שולחן. מעברו יושבת רחלי לבושה בגלימה לבנה. היא נראית נערה . אמנם לא ראית אותה בגיל כזה, אך פניה מוכרות לך. שב ליד השולחן ותוכל לזהות אותה יושבת בצדו השני. - כן, אני רואה אותה, אך בקושי. חשוך כאן והשולחן די ארוך. - דבר איתה והחדר יואר. קדימה! - עכשיו יותר מואר כאן , היא שמחה שבאתי, היא ציפתה לפגישה הזו… רגע, אני מכיר אותה מאיפה שהו… ראיתי אותה פעם. - בטח שאתה מכיר אותה, היא אחותך. אתה רואה את אותם הפנים, רק מבוגרות . - לא לזה התכוונתי. אני כבר מכיר אותה מקודם… מלפני הגילגול הנוכחי… היא הייתה חברתי פעם,גם אז נפרדנו לפני המועד… אני נזכר עכשיו- היא נשמה קרובה. התגלגלנו הרבה ביחד… - טוב , קח לך זמן לשיחה איתה. אני לא אפריע. תשתף אותי אח"כ, אם תרצה. - בסדר. שלום שתק כ 15 דקות. הבעת פניו השתנתה כל הזמן. פתאום הוא פנה אלי: - היא הלכה כרגע… - ?? - אני פשוט עטוף בגל של נוסטלגיה. נזכרתי בחיי לפני מאות שנים… אז היינו ילדים בני 9, התאהבנו… אבל הוריי לא הרשו לי לשחק איתה כי היא השתייכה למעמד נמוך משלי. סבלנו הרבה מאיסור ההורים, אך המשכנו להתראות בסתר. זו הייתה אהבת אמת. כשהורי גילו, שאנו המשכנו להיפגש למרות התנגדותם, הם שלחו אותי לעיר אחרת . כך נפרדנו אז…בעצם אז אני עזבתי… בעל כורחי. - אבל הפעם היא עזבה. למה? - היא סיימה את התיקון שלה. הפעם חייה הקצרים של תינוקת הספיקו. המוות שלה היה אמור ללמד אותנו- אותי ואת הוריי- להתמודד עם האובדן. זה חלק מהתיקון שלי. עד עכשיו לא כל כך הצלחתי במשימה הזו… - עוד לא מאוחר, כל עוד אתה חי בעולם הפיזי, יש לך סיכוי לעבור תיקון ולהתקדם רוחנית! - אני יודע… אני פשוט מצטער על השנים שעברו סתם. בזבזתי את חיי… - זו מסקנה חשובה, שרצוי להסיקה מוקדם ככל האפשר. אתה התפקחת. מעתה חייך ישתנו . עכשיו הכל תלוי רק בך. - כן, אני מבין. אני אצליח. כבר הצלחתי. התהליך הזה הוא הצלחה אדירה! שלום ביקש לצאת מההיפנוזה, פקח את עיניו, התמתח והתיישב בכורסה. נתתי לו כמה רגעים להתאושש. הוא נראה רגוע מהרגיל ודי מרוצה. כשהוא חזר סופית למציאות, הוא דיבר חרש: - אני חושב, שהבנתי הכל. אני עדיין לא יודע איך "לאכול" את זה. מה עלי לעשות? כל המוסכמות שבהן האמנתי , התנפצו בהרף עין. איך אחיה בלי הדעות שלי? חיי ישתנו מקצה לקצה! מה אעשה? - אתה תגבש דעות חדשות. זכור, תמיד תוכל לקבל הדרכה מסבך או מרחלי. הם יעזרו לך לשנות את חייך ולחיות חיים מאושרים. - אני חשבתי שסיימתי את הטיפול. פיללתי שהתהליך יסתיים… אני מבין שהכל רק התחיל! - אתה לא צריך אותי להמשך התהליך. הכל יסתדר מעצמו. עשה היפנוזה עצמית וכנס להרפיה עמוקה לפי הצורך. יש לך די כלים לעבודה עצמית. אם תזדקק לי, אני תמיד לרשותך. אני סומכת עליך. אתה תסתדר. התחל לעשות שינויים כבר עכשיו. פגוש את הוריך והשלם איתם! זו נקודת ההתחלה. הבא חמלה לחייך! חמלה וסליחה! והבנה. - את צודקת. הדברים האלה חסרים לי מאוד. אתחיל מזה(מהורהר). אולי בכל זאת כדאי להמשיך בטיפול? - לדעתי, עדיף לעשות הפסקה. עליך להתרגל לחיים חדשים. במידה ותצטרך אותי, תמיד תוכל לבוא לפגישה. אתה מוזמן לפנות אלי עם כל שאלה. - טוב, נעשה הפסקה. אבל אני אוכל לצלצל אליך אם אזדקק למשהו, נכון? - נכון, אתה מוזמן תמיד. אעזור לך בשמחה. אני מאוד גאה בך. עשית עבודה מצוינת! אני בטוחה שתתקדם במהרה. כאן הסתיים הטיפול של שלום. ידעתי שהוא ימצא את שביל הזהב בכוחות עצמו. לא היה צורך בפגישות נוספות, כי הוא כבר קיבל את כל התובנות . המשך התהליך היה תלוי רק בו, וביכולתו לבצע את השינויים. שום טיפול לא יעזור אם לא מבצעים עבודה בפועל. לפעמים אנשים עוברים אצלי טיפול של 5-10 מפגשים , מקבלים תובנות, מגלים דברים נסתרים, אך בפועל לא פועלים למען השינוי. הם מתלוננים, שהטיפול לא עוזר. במקרים כאלה אני מסבירה שאין צורך להמשיך להיפגש, אלא להתמקד בתובנות שהתקבלו וליישמן. בסופו של דבר המטפל רק עוזר ומכוון את המטופל. אין ביכולתו לחיות את חיו של המטופל במקומו! במקרה של התקדמות טיפולית וקבלת מסרים ברורים מהתת מודע, רק האדם עצמו אחראי על המשך התקדמותו הרוחנית והפיסית. שלום הגיע אלי עם חרדות ומחלת לב תעוקתית. תוך כדי הטיפול הוא נרגע, לחץ דמו התאזן, הוא ירד במשקל בערך 10 ק"ג. הוא החל לעשות פעילות גופנית, שינה את תזונתו למאוזנת יותר, וכתוצאה מכך הופסקו הכאבים בחזהו. הלב שלו "נשם לרווחה". בזמן תיקשורו עם סבו, שלום קיבל מסר ברור שעליו לשנות את חייו. רק אחרי שוויתר על רגשי האשם, על הקורבנות ועל הרחמים העצמיים, בריאותו השתפרה והלכה באורך מדהים. הוא סיים את הטיפול עם תוצאות בתחום הנפשי והפיזי! לרובנו אין שמץ של מושג על גודל השפעת הרוח על הגוף. אנו סוחבים את מחלותינו מגיל צעיר, ולא מוכנים לוותר על מה שגרם להיווצרותן. המקרה של שלום הוא הזדמנות טובה לעשות חשבון נפש. תאמינו לי- אל תחכו ליום כיפור! עשו את החשבון בהקדם האפשרי! ואולי, זה ישנה את חייכם… בפרק הבא - סיפור מרתק של פחדיו וחרדותיו של ילד בן 3.


כל הזכויות שמורות לד"ר ליאנה סופר . נא שילחו את התגובות ל liana_a@surfree.net.il או צלצלו03-9339026 053-267073 מאת ד"ר ליאנה סופר , MD : רופאה כללית , הומיאופתית, רייקי מאסטר, מוסמכת לטיפול והדרכה בהיפנוזה, בעלת ניסיון רב בהעברת קורסים וסדנאות, מחברת שתי קלטות שמע להרגעה ושחרור מתחים, מנהלת את "מרכז אור הנפש" בפתח תקווה.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.