תערוכה בלונדון-פרידה קאלו


בימים אלו,החיים ממשיכים כרגיל,בלונדון אחד ממרכזי התרבות העיקריים,נפתחה תערוכתה של האמנית המכסיקנית פרידה קאלו.מוזיאון טייט מודרן9.6-9.10.05 .

פרידה קאלו האמנית המכסיקנית מציגה בעבודותיה את עולמה הפנימי של האישה-כרעיה אם ,יוצרת ופטריוטית. כדאי לציין שלמרות היותה אשתו של הצייר המכסיקני הידוע ביותר-דייגו ריברה, כבשה לה פרידה קאלו מקום מכובד בזכות עצמה בשדה האומנות. ביצירותיה היא משתמשת בסמלים רבים,שחלקם מובנים לכל נפש וחלקם אופיניים רק לה. אחת החוויות הטראומטיות שעברה היא חווית ההפלה של וולדה. שלוש פעמים עברה חוויה נוראה זו,כנראה בגלל הפגיעה באגן-ירכה שקרתה בגלל תאונת דרכים קשה. בציוריה היא מציגה את גוף האשה,כאשר אזור הרחם נראה מבחוץ ובתוכו עוברים..סביב מיטת היולדת (היא עצמה),ניצבים הרופאים בחלוקים לבנים. את אותו נושא ציירה פעם נוספת על גבי לוחית עשויה מפח (המכונה במקסיקנית "רטבולו" ומשמשת בדרך-כלל לציורים על נושאים דתיים.). בציור נוסף ציירה את עצמה שוכבת עירומה על מיטת ברזל,כשבטנה עדיין תפוחה מההריון. מתחתיה שלולית דם ומסביבה מספר דוממים: עובר,סרטים דמויי צינורות דם או חבלי טבור, חלזון המסמל את איטיות ההפלה, פרח גדול דמוי רחם,שבעלה האמן דייגו ריברה נתן לה כשנכנסה לבית-החולים. יש גם ליתוגרפיה (הדפס-אבן) על הנושא "פרידה וההפלה" בשנת 1933 ציירה ציור הנקרא:"אני ובובתי". הבובה משמשת תחליף לילדים שאבדה. תחליף נוסף היו הילדים של אחותה קריסטינה ובעלי החיים שגדלה באהבה רבה ואף שלבה אותם בחלק מיצירותיה. בדיוקנאות עצמיים רבים מופיעים בעלי-חיים כגון: קופים המסמלים פוריות וזיווג, כלבים המסמלים נאמנות וכדומה. הם מנחמים אותה אך היא מציינת שהיא נשארת בודדה והמפלט היחידי לגביה היא היצירה. אלמנט נוסף המופיע ביצירותיה הם הפרחים.בדרך-כלל יש אובססביות ביחס לנושא הפוריות,הבא לידי ביטוי גם בדרך בה היא מציגה את הפרחים. כפי שהיא כתבה ביומנה: "נס הצמיחה,בנוף צמחי,אני מלטפת גבעות,עורגת לבעל,הטל חודר לגופי...." הפרחים מזכירים בצורתם רחם ושחלות. נושא המוות מופיע בצורה ברורה בציורה "הילד המת" בו מתואר תינוק מת שוכב בעריסה,כשלראשו כתר ובידו שרביט.סביבו צומחים צמחים. אחת מעבודותיה הקשות לצפייה, צוירה בעקבות ידיעה על גבר שרצח אישה בדקירות סכין. בציור נראית אישה שוכבת בתוך שלולית דם ולב גדול מצויר לצידה. פרידה קאלו אומרת על עצמה "אני נרצחתי בידי החיים", באמרה זו התייחסה לא רק לתאונה שעברה ולהפלות, אלא גם ליחסי הזוגיות בינה לבין דייגו ריברה שידעו מעלות ומורדות. עבודותיה נמצאות במוזיאונים, גלריות ואוספים פרטיים ברחבי העולם. מוזיאון על שמה שוכן בבית בפרוו דרום מעבי של מקסיקו סיטי, הנקרא "קסה אזול" בגלל החומות בצבע כחול קובלט המקיפות אותו. בבית זה נולדה האמנית הסוריאליסטית, חיה ולימים ( משנת 1941) התגוררה עם בעלה המורליסט המפורסם דייגו ריברה, עד יום מותה בשנת 1954 ( בהיותה בת 47 שנים בלבד). מלבד אוספי העבודות, יש אמנות מכסיקנית פרה קולומביאנית וניתן ללמוד על אורח החיים של הבוהמה במכסיקו בחצי הראשון של המאה. במקום נתנה גם שעורים פרטיים לתלמידי ה Los Fridos. מהחצר נכנסים לחדר בו ארחו בני הזוג את אורחיהם האקסקלוסיביים , בניהם: אלברט איינשטיין, נלסון רוקפלר, ג`ורג` גרשווין, הגולה ליאון טרוצקי, הקרקטוריסט מיגואל קוברוביאס, השחקניות דולורס דל ריו ומריה פליקס. במוזיאון מוצגות עבודותיה הכוללות בין היתר דיוקנאות משפחתיים, דיוקנאות פרטיים ותמונתה האחרונה Viva la Vida. בחדרים אחרים מוצגות תלבושות צבעוניות, תכשיטים פרה קולומביאניים, יומנה, מסכות, צלמיות, בובות מעיסת נייר. דמויות אלה המכונות " יודס", ממולאות בזיקוקי דינור ומשמשות כחלק מטכסים עממים ביום השבת לפני פסח ( סבדו דה גלוריה), במהלכן הן מתפוצצות. בין האמנים האחרים שעבודותיהם מוצגות בבית יש עבודות של בעלהדיגו ריברה, פול קלה, חוזה מריה ולאסקו, מרסל דושמפ ואיב טאנגוי. בזמן גירושיה הקצרים מדייגו ריברה בשנת 1939 ציירה פרידה את " שתי הפרידות", רפרודוקציה של העבודה בשחור לבן נמצאת במוזיאון. המקור נמצא במוזיאון לאמנות מודרנית של מכסיקו סיטי. המטבח וחדר האוכל הם מכסיקניים טיפוסיים הרצפה צבועה בצהוב, מהתקרה של חדר האוכל תלויה בובת יודס, על השולחן הצהוב ישנם פסלי קרמיקה של חיות וכלים מכסיקניים בצבעי ירוק וחום. בין חיות הבית קוף-עכביש, תוכי ועוד. בחדר השינה הענק, סמוך לחדר האוכל תלוי עדיין מעילו וכובעו של דייגו ריברה. למעלה חדר השינה שלה, הסטודיו וספריה. מחוך הגבס המצויר, אותו נאלצה ללבוש בגלל בעיותיה הבריאותיות, מונח על מיטתה. מתחת לאפריון נמצאת המראה, שאפשרה לצייר, גם במצב של שכיבה, את הדיוקנות העצמיים שלה. בצד בו מונח הראש במיטה, ציור של ילד מת ( פרידה לא יכלה ללדת ילדים) ובצד הרגליים צילום משותף של סטאלין, לנין, מרקס אנגלס ומאו. היא חששה שהיא תשכח לכן רקמה על כריות " אל תשכח אותי אהובי". בסטודיו המרווח שלה נמצא כסא הגלגלים ליד דיוקן בלתי גמור של סטאלין, על כן ציור שניתן לה על ידי רוקפלר. בגן נבנתה פירמידה ורודה, על ידי דייגו ריברה, לאחסון צלמיות פרה קולומביאניות. עם מותה בשנת 1954 הוא נתן את הבית והגן לעם המכסיקני. ארבע שנים מאוחר יותר הוא נפתח כמוזיאון.


דמותה מיוחדת במינה שמשה השראה ליוצרים בתחומים שונים אופנאים ידועים ביניהם פול גוטייה ( באוסף האביב של 1968) והאיטלקיה פאולה פרני בשנת 1967) יצרו קולקציות של בגדים בהשראתה. הצגות תיאטרון על חייה ויצירתה הועלו בארצות שונות. לדוגמא באוקטובר 2002 בתיאטרון המרסמיט בלונדון ובמילנו. הכוראוגרף קרסניק יצר בלט " פרידה". סרט ידוע על חייה בהפקת Sahana Hayck ובבימוי Julie Taylor , הפך את סיפור חייה למפורסם ברחבי העולם. הפרסום עורר " פרידה מאניה", עשרות מאמרים, צ`טים באינטרנט כמעט דת. גם בעבר נעשו סרטים על בני הזוג, ביניהם: סרט על דייגו ריברה, סרט על דיגו וחייו עם פרידה קאלו מ 1966, סרט על חייה של פרידה מ 1965 דרך ראיונות עם אנשים שהכירוה ועוד.בשנת 2002 יצרה הבמאית הצעירה ג`ולי טימור על פי ספרה של סלמה הייק סרט המתעד את חייה של פרידה קאלו, על רקע התקופה שבין 1929 ל 1950. מחיה את רוח התקופה ( שווקים, צ`רלסטון, צבעים, פוליטיקה). הצילומים מבוססים על פרשיות אמיתיות וציורים שציירה. פרשות היחסים עם טרוצקי, הצלמת האיטלקיה טינה מאדטי, ג`וזפין ביקר וגברים מרובים. פרידה תיעלה את כאבה וניכותה ואת נישואיה הסוערים לאמן הידוע דייגו ריברה לתוך ציוריה. השחקנית סלמה הייק והשחקן אלפרד מולינה ממלאים את התפקידים הראשיים בהצלחה רבה. התערוכה בלונדון מביאה לתודעת הציבור את המהות המיוחדת של אמנית זו שהמחישה בחייה מלאי הסבל והתעוזה שרוח האדם חזקה מכל מכשול ושבעזרת האמנות ניתן להתגבר, לשרוד ולהנציח. מוזיאון הטייט מודרן שוכן בבבנקסייד, שעות הפתיחה : בימים א`-ה` 10-18, בימי ו` ושבת 10-22.


להרצאות ניתן לפנות ilanapc1@netvision.net.il


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.