תקרת הזכוכית של עורכות הדין


במחקרה של עו"ד ליאור ארז* נמצא עדות לאפליית עורכות הדין ע"י בתי המשפט,המעסיקים והלקוחות.

הנושאים שנמצאים על סדר יומן של הוועדה לקידום עורכת הדין מוכיחים כי עורכת הדין בישראל נתקלת בחייה המקצועיים ביחס מפלה כלפיה הן בבתי המשפט, הן מצד מעסיקים והן מצד לקוחות מאז ומתמיד היתה אידיאולוגיית הפמיניזם תחום קרוב לליבי המהווה עבורי השקפת חיים, מטרה, ועיסוק מעניין ומאתגר. ראשית דרכי היתה באוניברסיטת תל – אביב בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, שם התוודעתי לכוחה הביקורתי של הסוציולוגיה בחשיפת יחסי הכוחות והאינטרסים שעומדים מאחורי כל מבנה חברתי – בעיקר מאחורי מבנים חברתיים דמוקרטיים ושוויוניים לכאורה. מגזרים רבים בחברה ובכלל זה נשים, אינם בעלי "מודעות מעמדית" כלשונו של הוגה הדיעות המפורסם, קרל מרקס, והמודעות היא ההתחלה של השינוי – השינוי החברתי והחתירה לעולם שוויוני וצודק יותר. מאוחר יותר התוודעתי לתיאוריות הפמיניסטיות השונות המנסות להסביר כל אחת בדרכה שלה, את הסיבה למעמדן הנחות של נשים במיפוי כרונולוגי – היסטורי וכן גיאוגרפי ואם בוחנים את התיאוריה למול הפרקטיקה (כמטרת סמינריון זה) אז מגלים ש"המציאות העגומה עולה על כל דמיון", ושיידרשו לנו שנים רבות מאד של אומץ ונחישות ליישם את התיאוריות בפרקטיקה. הסיבה לכך כפולה: אחת, משאבים כלכליים ואנושיים מוגבלים והשניה, חוסר מודעותן של נשים לכוחן המעמדי, האיכותי והמספרי וכן חוסר הקוליגאליות בין נשים. ניסח זאת היטב הנרי קיסינג`ר באומרו: "איש לא ינצח לעולם במלחמת המינים: יש יותר מידי התרועעות עם האויב". גישה זו הנחתה אותי בפנייתי ללימודי המשפטים כאשר כוונתי היתה לעסוק במקצוע עריכת הדין בתחום הקשור לזכויות נשים. וכאן גיליתי לאכזבתי מציאות עגומה נוספת. גם במקצוע הכי ליברלי, ומתקדם הדוגל במימוש "זכויות", ישנם גילויי אפליה קשים כנגד עורכות הדין, כפי שגילו חוקרות אמריקאיות ובריטיות הרינגטון (1995) 1 ומנקל – מידאו (1998) 2 בשנות ה- 80 של המאה הקודמת, וכפי שגילו החוקרות הישראליות בוגדוש ודון יחיא (1999) 3 במחקרן המרתק (והיחיד עד כה בארץ) "אפליית נשים בבתי המשפט בישראל". בעבודת סמינר זו, בדקתי האם אכן אפלייה זו כנגד עורכות הדין קיימת ואם כן – כיצד היא באה לידי ביטוי וזאת מתוך מודעות לכך שכאשר "נותנים שם" לבעיה קל יותר להתמודד עימה ולהציע פתרונות, שאותם אציג בפרק המסקנות. במרכזה של עבודה זו עומד הנסיון הפמיניסטי לבדוק האם נכונה העובדה שמבחינתן של הנשים אין זה משנה באיזה עיסוק הן בוחרות, יהיה זה העיסוק הליברלי והמתקדם ביותר - הן עדיין צריכות להיאבק להוכיח שהן מוכשרות ומסוגלות להגיע להישגים לא פחות ראויים מהגברים. כלומר, אטען שזהותן החברתית–מגדרית של עורכות הדין היא רלוונטית. בהמשך להנחה זו, אנסה לפענח האם במהותו מקצוע עריכת הדין, הנחשב כגילדה מקצועית מובחנת וסגורה מאורגן וממודר כך שכניסת נשים (כמו מיעוטים אחרים) "לשעריו" בעייתית, בהשוואה למקצועות אחרים שאינם פרופסיונלים. אסיים בדבריה של הסופרת מרילין פרנץ`: "הרעיון שבכוחנו לשנות את העולם עלול להראות אוטופי, אידיאליסטי, או פשטני ותמים, אולם אני חוזרת על טענתי: העולם ישתנה ממילא". לסמינריון המלא http://www.israelbar.org.il/uploadfiles/seminar%20-%20female%20lawyers%20discrimination.doc 1. Harrington Mona (1995) women lawyers . plu, e Books pp. 15-40, 97-121. 2. Menkel - Meadow, Carrie (1998)"Feminization of the Legal Profession, " in R.Abel and P.Lewis (eds.) lawyers in society , Vol 3,. 3. בוגדוש, ר. ודון יחיא, ר.(1999), אפליית נשים בבתי המשפט בישראל, מכון ירושלים לחקר ישראל ושדולת הנשים בישראל


ליאור ארז - מתמחה ובוגרת בי"ס למשפטים של המכללה למינהל . עבודה במסגרת הסמינריון "מקצוע עריכת הדין: בין תיאוריה לפרקטיקה", בהנחיית פרופ’ רונן שמיר.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.