תרבויות אתניות בישראל עם חיים שירן


לפני כשנתיים הלכה לעולמה ויקי שירן, נושאות דגל של התנועות המזרחיות בארץ ולוחמת למען זכויות נשים ומיעוטים במשך שבע שנים הסתירה מהקרובים אליה ביותר את מחלת הסרטן בה לקתה סירבה להיות מטופלת באמצעים קונבנציונליים ואת החודשים האחרונים לחייה העבירה לפי בקשתה במגורים בסמוך לחוף הים בעלה, הבמאי חיים שירן, מקדיש לה מדי חצי שנה, אירוע במסגרת החגיגות האתניות שהוא מקיים במרב האתני רב תחומי ענבל. גם השנה, יוקדש ערב שירה לויקי שירן.

שירן, במאי הטלוויזיה ומייסד הסדרה :"שכונת חיים" עבר לאחרונה ניתוח לב פתוח. בין לבין הוא ממשיך במלוא המרץ במפעל חייו, ורואה עצמו ממשיך מפעל חייה של שרה לוי תנאי, מייסדת להקת ענבל. אלא שחיים לקח את ענבל הרבה יותר רחב, הרבה יותר גדול. לא עוד להקה תימנית אלא להקה אתנית, שרקדניה יוצאי רוסיה ברובם... חיים שירן 67 (שקיראן), יליד מרוקו, הכיר את ויקי בראשית שנות ה-70. "קיבלתי מלגה ללימודי תיאטרון מממשלת צרפת ונסע לפריז. עתיד הייתי להיות אחד השחקנים הטובים בצרפת", הוא אומר, "אבל היה לי חלום לעשות טלוויזיה". הוא השתלב בטלוויזיה הצרפתית ובמקביל הקים קבוצות תיאטרון עבור נוער יהודי. ב 1965 החליט לעלות לישראל. שמע שמקימים את הטלוויזיה החינוכית, שנקראה אז הלימודית, והשתלב בה "ג`ודי לוץ ואני התקבלנו באותו היום. העבודה התנהלה מצריפים שהוקצו לנו בהרצליה. בניין הטלוויזיה ברמת אביב עוד היה בבנייה". שירן נישא בשנת 70` למיכל גוברין, היום ד"ר לספרות. המלים "קיפוח" ו"אפליה", הוא מספר, מלים שויקי, אשתו השנייה, כל כך השרישה בהוויה הישראלית, לא היו בלקסיקון שלו. "הייתה אפליה, דיכוי חברתי, זה בטוח", אומר שירן, "אבל אני לא נתקלתי בקיפוח. אל תשכחי שלא באתי ישר ממרוקו, אלא מפריז. הייתי לבוש חליפות, דיברתי צרפתית ולא ערבית, ונראיתי אירופי. אבל תמיד הצגתי את עצמי כמרוקאי. הכניסה לתוך כור ההיתוך, לבלגן הזה, דחפה אותי להכיר את עצמי. המצחיק הוא שלא ידעתי את ההיסטוריה של יהודי מרוקו. פה למדתי את ההיסטוריה. רובנו כך". נסיונו הראשון של שירן להנציח את ילדותו בעיר מקנס שבמרוקו היה כשהחליט לעשות תוכנית לילדים שבה ילמדו על תרבותו של "האחר" - המזרחי. "הרעיון היה להחדיר את השמות, הסיפורים והמוסיקה המזרחית לתרבות הישראלית. באותה תקופה הסתובבנו בתל אביב וצילמנו שכונות, בעיקר את שכונת התקווה. ראינו מה קורה בהן, וניסינו לבנות את הגירסה הטלוויזיונית שלהן. ניסיתי לתת את המרפסת, את החלונות שקיימים בשכונה הספרדית. מין שכונה שהייתה קיימת בגטו היהודי במרוקו, עם בעל מכולת שיספר סיפורים ויקרב את הילדים אל התרבות שלהם". לשכונה הטלוויזיונית קראו "שכונת חיים", על שם חיים שירן, ודי מהר היא הפכה לקאלט - "עד אז", נזכר שירן, "לא היה דבר כזה במדינה שדיברו בח` וע` ולא השתמשו בטלוויזיה בשמות כמו בוזגלו. שכונת חיים נגעה בשורשים הישראליים שלא סופרו עד אז. החשיבות של זה הייתה בצורה שבה ילדים בני עדות המזרח התחילו להסתכל על עצמם, ולשמוח שיש עוד ילדים כאלה". ימי פריחתה של שכונת חיים היו גם התקופה בה הכיר שירן את ויקי, שהדריכה אז ילדים ביפו וניסתה לעשות איתם תיאטרון קהילתי שידבר על מצוקותיהם. בדיוק עמד להתגרש ולנסוע לצרפת לסמינר של חצי שנה אבל השאיר אותו בצרפת שנה וחצי. בכל אותו הזמן שמר על קשר עם ויקי ב-74`, התחתנו. במקרה יצא שויקי, שכל כך פעלה למען המקופחים, התחתנה עם יוצא מרוקו? "כל מי שמכיר את ההיסטוריה של ויקי יודע שהיא הייתה מקופחת בעצמה ולא היתה צריכה אותי. לפני כן היא יצאה עם אשכנזים בלי סוף. אני לא חושב שהייתי המרוקאי הייצוגי שלה. להפך. היא צחקה עלי שאני לא `הייצוגי`, כי כשהכרנו הייתי בחיתולי בנושא הזה. מה שבטוח, שאם לא הייתי מכיר את ויקי לא הייתי מה שאני ואולי גם היא לא. היא עבדה ביפו עם אנשים עם בעיות, וזה בטוח חדר אלי. בזכותה חזרתי לכור מחצבתי. בהתחלה היה לי קשה לעשות סרטים דוקומנטריים על הקהילה שלי. העדפתי לעסוק בתרבות של העדות בחו"ל". . אין לי את הרטוריקה של ויקי. בקושי ידעתי עברית. אני למדתי איתה עברית. היא כתבה את כל המכתבים שלי, את התסריטים, `נציב המלח` למשל. היו מפגשים עם חברים וסופרים, ובקושי פתחתי את הפה. שימי אותי בפריז, זה אחרת. בכל זאת, למדתי בסורבון, באתי ממקום אחר". ב10 השנים האחרונות משמש שירן (67) כמנהל האמנותי של להקת ענבל - פעם להקת מחול תימנית בהנהגת שרה לוי תנאי, והיום להקה רב תרבותית אתנית. הקשר שלו עם ענבל החל ב-82`, כאשר ישב בוועדה שהיתה אמורה להכריע על עתידה של הלהקה, שהיתה במצב רע מאוד, חייבת כסף רב. והיתה בה אבטלה. חיים התנגד לסגירה. ואז הציעו לו לנהל את ענבל. שרה לוי תנאי היתה המנהלת האמנותית והוא האדמיניסטרטיבי. יחד העלו את ענבל על דרך המלך. "זה היה בצריף בסוזן דלל. אז עוד לא היה המבנה של היום. בהתחלה כדי לייצב את המצב עבדתי ימים כלילות, ממש ישנתי שם. "אחר כך חזרתי לטלוויזיה, אבל ב-96` פנו אלי שוב מהלהקה, לאחר שנקלעו שוב למשבר. הקמתי את המרכז האתני שיגבה את הנושא של ענבל. זה מרכז של תרבות העדות. זו לא להקה תימנית יותר. זה נגמר. מדובר בלהקה אתנית".


לסיכום מציין חיים שירן."פעם היו מופעים אתניים מוקצה בקרב החוגים שראו עצמם "עושי תרבות" כיום, התרבות האתנית היא התרבות, או לפחות חלק נכבד ממה שהעם רואה ורוצה". ךתכנית המופעים.


http://www.wol.co.il/magazine/press.asp? categoryCode=35&id=4905


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.