''אמנות ישראלית בת זמננו-מקורות וזיקות''


ערב ההשקה לספר הפך לאחד הערבים התרבותיים החשובים בתולדות התרבות של ארצנו, בה השתתפו מרצים,תלמידים נציגי עם עובד,אמנים ופאצו,עורך הספר שבח את סגוליותו של הספר " הפורצת תחומיה של דיסציפלינריות שגורה" .

ערב השקה לרגל הוצאה לאור של ספרו החדש של איש האשכולות פרופ` מרדכי עומר, נערך אמש באודיטוריום פאסטליכט, בנין מכסיקו, אוניברסיטת תל-אביב. את הטכס פתחה פרופ` חנה נוה, דקאן הפקולטה לאמנויות ואחריה נשאו ברכות פרופ` רענן ריין, סגן רקטור, ירון סדן, מנכ"ל הוצאת עם עובד, פרופ` אברהם שפירא, עורך הספרייה: ארון ספרים יהודי. ד"ר דומיניק לוי אייזנברג וד"ר ניסים גל מתלמידיו של פרופ` עומר נשאו הרצאות על: "מקור, סימבול, הקשר" ו"האבייקט משיב מבט והאמנים הידועים מיכה אולמן ומיכל רובנר הביאו את נקודת המבט שלהם כאמנים. הדוברים עמדו על איכותו המיוחדת של הספר וכותבו. פרופ` רענן ריין הדגיש את השוני בין הגישה הכרונולוגית המקובלת בדיון על האמנות הישראלית לבין קובץ המאמרים של מוטי עומר שאינם מחויבים לסדר כרונולוגי ומעלים נושאי חתך המתחקים אחר המקורות והזיקות שבין שדות שונים של אמנות ויצירה. בניגוד לסמואל בקט שדחה אפשרות של מפגש בין אמנות פלסטית וספרות והשווה אותם לאש ולמים, מציג הספר סימן שאלה בקשר לתקפות דימוי זה. לדוגמא הביא את הפרק הדן במגדלי המים בו נראים אזורי המגע בין ספרות ואמנות פלסטית. הם מופיעים כסמל ליישוב וניכוס של טריטוריה גם ביצירותיהם של אמנים כמו ציונה תג`ר, רובן רובין, נחום גוטמן וכמתארי הווי חיים חלוצי ביצירותיו של יוחנן סימון. בסיפורת הם מופיעים כנקודת תצפית והגנה אצל אבא קובנר, משה שמיר ב"הוא הלך בשדות", יונת ואלכסנדר סנד, עמוס עוז ב"מקום אחר", מאיר שלו ואחרים. נציגי עם עובד הודו לו על הבחירה לפרסם את ספרו בהוצאתם ופאצ`ו עורך הספר שבח את סגוליותו של הספר " הפורצת תחומיה של דיסציפלינריות שגורה" ורואה בו יוצר שהוא מעל ומעבר לדיון האנליטי ומזכה אותנו בסינתזות פוריות. הוא הזכיר את היותו" איש אקדמיה, בעל מוניטין בינלאומי, יחד עם איש רוח, אוצר ומעצב רבדים רבים בתרבותנו המתחדשת, בלי ליצור חיץ בינה לבין שורשיה ומקורותיה בזיכרון ההיסטורי, הקולקטיבי שלנו." בין מקורותיו נמנים המקרא, חז"ל, יצירות יהודיות בנות זמננו ומחקריו מוסיפים נדבך מדרשי נוסף לארון הספרים הלאומי בן זמננו. מנחת הערב פרופ` חנה נוה הדגישה במלותיה את הניידות שלו כחוקר, הנע בקלות בין דיסציפלינות שונות, בין ארונות ספרים שונים. התנועה בתוכם יוצרת מירקם סמיך וסבוך של אתרים וצמתים. הוא "מאיר דימויים מרכזיים של תרבות ואמנות ישראלית מראשית צמיחתה בדרך רבת סמיכות ופוליפונית. הביאה את הדוגמא מתוך "הגל והמדבר" בה מדובר הן על שירה של לאה גולדברג "תל אביב" משנת 1935 המדבר על: "התרנים על גגות הבתים היו כתרנים של קולומבוס".. ועל ציורי הגגות של זריצקי שלא מפנה ראשו אל הים, אל העבר... בספר נכרת יכולתו למיצוי מילות מפתח המכוונות אל הנעלה והנשגב. דר` דומיניק לוי-איזנברג דברה על הפעולה המתקנת הנוצרת ע"י הקורלציה בין יצירה ומחקר. פעולת המחקר כתיקון היא למעשה חלק מהענקת המשמעות ליצירה. לדעתה החוקר רוצה לגמול את היצירה ואת האמן מבדידותם ויתמותם על ידי הכנסתם לרשת המורכבת של ההקשרים התרבותיים. " הוא פורש סביב היצירה סביבה תומכת הנותנת לה את הלגיטימציה התרבותית והתקפות שלה. מוטי עומר יוצר קשרים עם העולם הגדול מחד ועם המקורות היהודיים השונים, מאידך." ד"ר ניסים גל דבר על " האובייקט משיב מבט" בהשוותו את נקודת המבט הייחודית, הרגישה, הצנועה והמגלה של מוטי עומר לזו של מורו מייר שפירו. כמו כן הדגים דרך יצירתו של אנרי מאטיס משנת 1921-1923 " אישה מתבוננת על אקוואריום" שאמת ציורית אינה העתקה מדויקת של מציאות, אלא יכולתו של האמן להעביר חלק מעולמו הפנימי. לקאן אמר בשנת 1954 ש"האוביקט משיב לנו מבט", יצירת האמנות משיבה לנו מבט בציור של מאטיס הופך למוחשי את המבט החסר, את הדבר (האניגמה, הסוד) שההיסטוריון מחפש. מיכל רובנר לדוגמא מעניקה ביטוי למבט הבלתי אפשרי. מוטי עומר כהיסטוריון של האמנות מכיל את המבט המבין, הצנוע, אוהב האמנות ומנסה להנחילו לתלמידיו. האמנים שבחבורה ספרו על השתלשלות היכרותם עם מוטי עומר . מיכה אולמן שיבח את שיתוף הפעולה שביניהם מאז 1969 ותיאר מזווית הראיה שלו את נושא הפרשנות על עבודותיו. הוא אוהב שמפרשים את עבודותיו ומגלה תוך כדי כך פרושים חדשים לעבודותיו. מיכל רובנר הזכירה את חשיבותו בחייה כמרצה, איש רוח, מלווה ומנחה. מלותיו על פי ציטוט מדברי רותקו: שהפחד הגדול ביותר של האמן שלא יסווגו אותו בהקשר לא נכון או שעבודתו תיכנס לקונטקס לא נכון ולא תובן כהלכה., הדהדו במוחה במשך השנים. מבחינתה לקח מוטי עומר תפקיד של מוצא ההקשרים הנכונים, בונה היכל הקודש לאמנות, מתוך אמונה שאמנות זה דבר מקודש. הוא מצטייר בעיניה כנזיר עם אהבה גדולה, על סף תשוקה לאלוהים ולאמנות. פרופ` מוטי עומר הודה למשתתפים על דבריהם החמים ולקהל שבא לכבדו. יין שהספר מכיל פרי של מאמרים משמונה עשרה השנים האחרונות, שפורסמו בקטלוגים וכתבי עת בארץ ובחו"ל. הוא הדגיש את החרדה שגדלה עם השנים, עליה דיבר מרסל דושמפ בשנת 1957, חרדה הנובעת משני פערים בתהליך היצירה . הראשון הוא הפער בין הכוונה לבין הביצוע., מניסיונו למד שזה הדבר המפחיד ביותר ומתפקידו כאיש שדה ליווה אמנים ניסה לצמצם פער זה. הפער השני הוא בין הצופה והחוקר שלא באים ליצירה חפים אלא עם מטען של ציפיות. הוא ניסה ומנסה לצמצם פער זה בין ציפייה לבין מה שרואים.


"אמנות ישראלית בת זמננו-מקורות וזיקות", הוצאת עם עובד, ארון ספרים יהודי.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.