''הנה ימים באים''


ד"ר חגית הלפרין ערכה והוציאה לאור את "הנה ימים באים" ספר שירים גנוז של המשורר אמיר גלבע (1914 – 1984), חתן פרס ישראל (1982), ומהמשוררים החשובים של דור תש"ח. הספר נכתב בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה,בספר מתארת הלפרין את דרמת גילוי ספר השירים בעליית הג ואת היוברפיה וקווים לדמותו.

"הנה ימים באים" הוא ספר שירים גנוז של המשורר אמיר גלבע (1914 – 1984), חתן פרס ישראל (1982), ומהמשוררים החשובים של דור תש"ח. הספר נכתב בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה, בשנים שבהן שירת גלבע כנהג בצבא הבריטי, ביחידה הארצישראלית להובלה (1942- 1946). כתב היד של הספר התגלה בארכיונו של המשורר, שבבמרכז קיפ לחקר הספרות העברית אוניברסיטת תל-אביב. כמחצית משירי הספר הגנוז נכללו בספרו "שבע רשויות", אולם כתב היד בשלמותו לא פורסם מעולם והוא שופך אור על תקופה עלומה בראשית כתיבתו של גלבע בארץ: בין שנת 1942 – שנת פרסום ספרו הראשון "לאות" לבין שנת 1949 – עם צאתו לאור של הספר "שבע רשויות". הספר "הנה ימים באים" מהווה מעין יומן מסע, והשירים, שנכתבו בסמוך לאירועים, מאפשרים לקורא לעקוב אחרי קורותיו של גלבע באותה תקופה. אולם יותר משהם משקפים את המסע הצבאי הממשי, משקפים השירים את הלך רוחו ומחשבותיו של המשורר בתקופה קשה זו, אשר במהלכה נודע לו על השמדתם של כל בני משפחתו בידי הנאצים. שירתו של אמיר גלבע אותנטית מאוד, ואינה מתכחשת לכוחות החיים המציפים את האדם גם ברגעי הזוועה. בצד האבל והצער האין- סופי על גורל העם היהודי בכלל וגורלה הנורא של משפחת המשורר בפרט, מבליחה בשירים גם שמחת חיים של אדם צעיר: הזוועה מעורבת ביופי והאימה עומדת מול החיוניות והפריחה. לשירים מצורף מבוא ביוגרפי-ספרותי ונספח היסטורי-כרונולוגי. פרופ` חגית הלפרין, עורכת הספר, היא חוקרת בכירה במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית באוניברסיטת תל-אביב, ומרצה במכללת "סמינר הקיבוצים". אילן ברקוביץ`, עורך המשנה, הוא חוקר עוזר במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית באוניברסיטת תל-אביב.


כתב היד "הִנֵּה יָמִים בָּאִים" בראשית שנות התשעים הועבר עזבונו של המשורר אמיר גלבע למכון כץ לחקר הספרות העברית שבאוניברסיטת תל אביב. יום אחד, בתקופה שבה עבדתי יחד עם רעייתו גבי גלבע על עזבונו – היא בישרה לי בהתרגשות, כי מצאה בעליית הגג מזוודה עם כתבי יד, שלא ידעה על קיומה. עד מהרה התגלתה המזוודה כאוצר של ממש: היא הכילה כתבי יד חשובים מראשית כתיבתו של גלבע בשנות הארבעים. אחד הממצאים המעניינים ביותר היו 74 שירים שנכתבו בתוך בלוק כתיבה, שבראשו הכותרת "הִנֵּה יָמִים בָּאִים", ובשוליו נרשמו המקום וזמן הכתיבה: תל-אביב, 15.2.46. מקומו הכרונולוגי של כתב יד גנוז זה הוא בין ספרו הראשון של גלבע "לאות" (1942) לבין ספרו השני "שבע רשויות" (1949), והוא ככל הנראה הנוסח הראשון של השער "חיי עולם", שנכלל בספר "שבע רשויות". 74 השירים נכתבו בתקופה שבין אביב 1942 לבין ינואר 1946, והם חופפים את תקופת שירותו של גלבע בצבא הבריטי, ואחר כך בבריגדה היהודית, חי"ל (חטיבה יהודית לוחמת) שהוקמה בספטמבר 1944. שם הקובץ "הנה ימים באים" הוא דו משמעי. מצד אחד הוא בעל אופי של נבואת תוכחה אפוקליפטית, המכוונת הן כלפי הנאצים, מבצעי הפשעים נגד האנושות בתקופת מלחמת העולם השנייה, והן כלפי אומות העולם, שעמדו מנגד ולא עשו דבר כדי להגן על היהודים. מצד שני הוא נושא נבואת נחמה, שמכוונת לתקופה שלאחר השואה, לאלה שנותרו בחיים. המוטו שרשם גלבע בצד הכותרת מחזק את המשמעות הנבואית-אפוקליפטית: "יָמִים עוֹד יָבואוּ בְּטַלְטֶלֶת הֶעָתִיד לְהוֹקִיעַ אֶת קְלוֹנוֹ שֶׁל דּוֹר וּלְהוֹכִיחַ עַל הַדָּם וְעַל הָאוֹר שֶׁנִגָר וְנָזַל וְקָפָא בִּשְׁאוֹן הֵדוֹ". כתב היד של "הנה ימים באים" לא ראה אור מעולם והוא מתפרסם פה לראשונה. כמחצית השירים, 35 במספר, לא כונסו בספריו של גלבע. מהם 18 - נדפסו בכתבי עת ובעיתונים של התקופה ו-17 לא פורסמו מעולם. רק 39 משירי כתב היד כונסו בספר "שבע רשויות" (1949). פרסום שירי הקובץ "הנה ימים באים" חשוב במיוחד להבנת מכלול יצירתו של גלבע ועשוי לסייע רבות לחקר שירתו המוקדמת. השירים שופכים אור על ראשית יצירתו של גלבע, שרב בה הנסתר על הנגלה, והם מגלים את ההשפעה העצומה של תקופת השואה ומלחמת העולם השנייה על שירתו. שירי הקובץ "הנה ימים באים" חושפים את הפצע הפתוח שנותר בליבו לאחר הכחדת משפחתו הגדולה בתקופת השואה. השירים, שנכתבו בזמן המלחמה ממש, הם עדות חשובה ומרתקת לתגובתו המורכבת של גלבע למציאות הנוראה וגילויים משנה את הגישה המקובלת במחקר, שלפיה גלבע מיעט לכתוב ולפרסם בתקופה השואה ומלחמת העולם השנייה, ומרבית שיריו, הקשורים לתקופה זו, נכתבו לאחר המלחמה. להיות משורר עברי בארץ ישראל אמיר גלבע נולד בשנת 1914 בעיר רַדְזִיבִילוֹב שבאוקראינה בשם ברל פלדמן להוריו חיים הרץ ופרידה. במשפחה היו שבעה ילדים. ברל-אמיר היה הרביעי: לפניו נולדו בלה, יהושע וברוניה ואחריו משה, שרה ואסתר. המשפחה הייתה דלת אמצעים. האב היה חייט ואחדים מילדיו – אך לא ברל – סייעו לו במלאכתו. כשנתיים התחנך ברל בבית ספר של "תרבות" ואחר כך למד בבית ספר פולני עד שנת 1930 , בהיותו כבן 16. מאז לא למד עוד לימודים מסודרים, אך הוא הירבה לקרוא ולהתעמק בספרי יהדות, בספריות העשירות שבעיירתו. כבר בילדותו כתב שירים בעברית וביידיש וחלומו הגדול היה להיות משורר בארץ ישראל. בתקיפות עמד מול הפצרות אביו לעזוב את חלומותיו ולעזור בפרנסת המשפחה. בעקבות אחיו הבכור יהושע, הצטרף ברל לסניף תנועת "החלוץ" שנוסד בעיירתו בשנת 1923. מאביב 1933, בהיותו כבן 19 ועד סוף שנת 1937, הכשיר גלבע את עצמו לעלייה ארצה ושהה במקומות הכשרה אחדים מטעם תנועת "החלוץ". תחילה שהה בלוּצְק, אחר כך בעיירה וֶרְבָּה ולבסוף בעיר התעשייה בֶּנֶדִין שבמערב פולין. לאחר שהתקבל אישור לעלייתו ארצה חזר ברל פלדמן לזמן קצר לעיר מולדתו רדזיבילוב לשהות קצרה עם בני משפחתו (נובמבר 1937). את תוכנית עלייתו ארצה שמר בסוד לפי מצוות אנשי "החלוץ", ולא גילה להוריו דבר. ברל עזב את בית הוריו ואת משפחתו, ולא שב לראותם לעולם. הוא צויד כמו יתר חבריו למסע בדרכון מזויף המציג אותו כתייר, אזרח פולין. באמצע דצמבר הועלו ברל וחבריו על אונייה רעועה, שהיטלטלה בין גלי הים הסוערים ובסוף דצמבר 1937 תמו תלאות הדרך וגלבע הגיע לארץ ישראל. עוד בהיותו על סיפון האונייה החליף באופן סמלי את זהותו ובחר לעצמו שם ישראלי במלוא מובן המילה. ברל פלדמן "הגלותי" נעלם כביכול, ואת מקומו תפס אמיר גלבע, החלוץ הארץ ישראלי . עם זאת יש לציין, כי בשנותיו הראשונות בארץ, ובעיקר בתקופת הצבא הבריטי, השתמש עדיין לעתים בשמו "ברל פלדמן", אולי משום שזה היה שמו הרשמי בתעודות. בימיו הראשונים בארץ שהה בקיבוץ גבעת השלושה, אך העבודה הפיסית הקשה לא התאימה לו, הוא עזב את הקיבוץ ועבר לפתח-תקווה. זמן מה ישב בפתח תקווה, אך נאלץ לברוח מהמקום, בנובמבר 1940, מפחד המשטרה הבריטית, שחשדה בו - חשד שוא - שהוא משתייך למפלגה הקומוניסטית הבלתי לגאלית, הפ.ק. פ. כחודשיים שהה בנתניה ועבד בה בליטוש יהלומים, ושוב חזר לפתח תקווה. באותה תקופה גנז גלבע את שיריו היידיים ומאז כתב רק בעברית .


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.