''סיפורים מהרכבת''


רכבת בלתי מומלצת כך מסכמת קרן הולצמן את הסרט "סיפורים מהרכבת" בימוי: ארמנו אולמי/ עבאסקיארוסטאמי/ קן לאוץ`.

הגעתי לסרט עם ציפיות גבוהות מידיי ללא ספק.זה היה נראה לי סרט בעל פוטנציאל גדול 3 במאים שונים איטלקי איראני ואנגלי ורכבת 1 שיכולה להוות מקור לאין ספור סיפורי חיים מעניינים ומגוונים. אבל למרות כל הנתונים המבטיחים הללו הסרט היה פשוט משעמם. הרכבת נוסעת לרומא וברקע כל הזמן יש רמיזות למצב המעורער בטחונית – בדיקות נוסעים, שוטרים שנכנסים לרכבת עם כלבים. עבור ישראלים אין בזה שום דבר מעורר תשומת לב שהרי זו השגרה כאן כבר שנים. הסיפור הראשון הוע על פרופסור שעולה לרכבת בשל עיקוב בטיסות ומפנטז על התאהבות עם המזכירה שליוותה אותו. אדם זקן מחובר לללפטופ שלו ונסחף במחשבות שגרתיות לחלוטין. הסיפור השני מענין קצת יותר על בחור צעיר שמלווה אישה מבוגרת ושתלטנית בנסיעתה לאזכרה של בעלה. בסיפור זה אנו נחשפים לקלות הבלתי נסבלת של יצירת סטיגמות ושבירתן. האשה המבוגרת והעצבנית מאשמת בגניבת פלאפון מה שנראה הגיוני לחלוטין אחרי שגררה את הצעיר לשבת במקומות שאינם שלהם והנחיתה עליו מטלות מיותרות ולא הפסיקה לקטר. הסיפור השלישי המבדר ביותר ,מערב 3 אוהדי כדורגל סקוטים עם משפחת פליטים אלבנים. הילד האלבני גנב כרטיס נסיעה לאחד הבחורים ומאחר שזה נתפש ע"י הכרטיסן הוא נאלץ להחליט אם לחשוף את הגנב או לתמוך במשפחת הפליטים. בשלב מסויים טוען אחד האוהדים: אנחנו רק שלושה עובדי סופרמרקט שבאו לראות משחק יש מאות פליטים אנחנו לא יכולים לעזור לכולם. זוהי אירופה המאוחדת אירופה שלאחר הפצצת התאומים אירופה עם בעיית פליטים ובעיית מעמדות עם יחסי אנוש טובים ונדיבים אל מול ניכור ופערי מעמדות . הדור הצעיר ממול המזדקנים,והטכנולוגיה המתקדמת (לפטופ וטלפונים סלולריים) מול יחסי האנוש. למרות כל המסרים הנסתרים והבימוי המוקפד של כל שלושת הבמאים הסרט לא מצליח להיות חוויה קולנועית כפי שיכול היה להיות. לא מומלץ.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.