(חדר) ילדים זה שימחה


ישנן שתי גישות עיקריות כשניגשים לעצב חדר ילדים, וגם אחת של 'זה מה יש'.

אמנם לעיתים הוא נראה כמו ג'ונגל אחרי שעדר פילים עבר שם, אבל מתחת לבגדים, הצעצועים, הבמבה שקיבלנו במבצע של החטיפים, והאופניים מהמבצע של החיתולים, מתחת לכל זה מסתתר אותו חדר שעיצבתם בעמל, צירפתם וילון לחלון, שידה לשטיח ומובייל לצפרדע מנגנת. זוכרים אותו? ולכל מי שעדיין לפני, אלו שכרסן בין שיניהן או שסתם החליטו לבנות לילד סוף סוף חדר כהלכתו, הנה כמה טיפים: הגישה הראשונה היא שילד צריך כמה שיותר גירויים, ויזואליים ואחרים, כדי להתפתח. הקירות והרהיטים יהיו בצבעים עזים ועליזים, בדרך כלל בצבעי הבסיס של אדום - כחול - צהוב - ירוק. מעל המיטה יהיה תלוי מובייל. על הקירות יהיו ציורים עליזים ומדפים עמוסי צעצועים וספרים (וכל מדף דרכו להתמלא תוך יומיים לכל היותר). בחדר תהיה גם מערכת כדי להשמיע דיסקים וקלטות. גישה שניה היא שילד צריך רוגע ושלווה. החדר יהיה צבוע בצעי פסטל, תכלת, אפרסק, ורדרד, שנהב. הניגוד בין הצבעים לא יהיו גדול. לרוב יהיה שילוב של ריהוט מחומרים ובגוונים טבעיים כמו עץ, קש, צמר וכו'. הצעצועים יאוחסנו בתוך ארונות או ארגזים, כדי לא ליצור עומס גדול מדי על החושים המתפתחים של העולל, ומעל החלונות הגדולים יתנפנפו וילונות בהירים ואווריריים. גישת 'זה מה יש', שבה מקבלים את המיטה מהגיסה, את השידה מהחברה והארון פשוט היה כבר בחדר, היא למעשה הגישה הרווחת ויש בה חן גדול משל עצמה, כיוון שאז יש לנו את החופש להתעלל ברהיטים, לעשות עליהם ניסיונות בצבע עם הסטנסיל החמוד שהכנתם מתפוח אדמה, לעטוף את הארון בטפט פרה וליצור חדר משוגע להפליא ומקסים. לא משנה מאיזו אסכולה אתם, יש כמה דברים שכדאי לזכור: ארון: אם יש לכם ארון גדול בחדר, כדאי למקם אותו בקיר של הכניסה. לצבוע אותו בצבעים בהירים או לנסות לשלב אותו עם צבע הקיר. זכרו שבגדי תינוקות וילדים הם קטנים וכשמנסים לסדר אותם במדף רגיל מתקבלת בדרך כלל ערבוביה בכל פעם שמנסים להוציא את החולצה השלישית מלמעלה. לכן כדאי לשלב כמה שיותר מגירות או סלסלאות נשלפות. מגיל של מספר חודשים תינוקות כבר אוהבים מאד מראות. למען הבטיחות וגם כדי שלא יאבדו עניין כדאי למקם אותה בצד הפנימי של הדלת. כמו כן לוודא שהיא נמוכה מספיק כך שהתינוק לא יראה רק את ציצית השיער שלו. הצד החיצוני של הארון יכול לשמש גם כלוח יצירה (במילא יקשקשו עליו.שלא לדבר על מכת המדבקות), אם נצמיד אליו לוח גירים או לוח מחיק. ניתן גם להצמיד שעם ולתלות את יצירות המופת של הזאטוט. שידה: האם אתם באמת צריכים אותה? אם אין לכם מקום לארון, זה יכול להיות רעיון טוב, גם לאחסון וגם החתלה, לפחות לחודשים הראשונים. עם זאת, בעלי ניסיון יספרו לכם שמרגע שהתינוק למד להתהפך ולזחול, נדרשת אקרובטיקה רצינית כדי להחזיק אותו במקום מספיק זמן לחיתול, והרבה מוותרים על התענוג ומחתלים על המיטה. אם בחרתם להכניס שידה, יש כמה דברים שצריך לוודא:  יציבות השידה. השידה צריכה להיות יציבה ביותר. לא על גלגלים! הרגליים מחוברות היטב ולא נפרדות ברגע שמזיזים את השידה.  תו תקן.  שהצבע אינו מכיל עופרת והחומר שממנו היא עשויה (במקרה של סיבית או mdf) אינו רעיל.  המגירות צריכות להסגר היטב. אסור שישלפו בקלות רבה מדי החוצה. צריכה להיות אפשרות גישה נוחה לכל הפינות המגירה.  הפינות צריכות להיות מעוגלות כדי למנוע פגיעה.  השידה אינה מאבדת את שיווי המשקל כשהמגירות פתוחות.  גובה השידה מתאים להחתלה (הגובה הנהוג הוא כ 90 ס"מ, כגובה השיש במטבח, אך אם המחתל הוא גבוה או נמוך מהממוצע, כדאי לטרוח ולבנות את השידה בהתאמה אליו. גם ככה חיתול תינוק הוא פרנסה טובה לרופאי הגב).  לא להעמיד את השידה קרוב לחלון כדי שלא ניתן יהיה לטפס עליה ולהגיע אליו.  לא לקרב את השידה למקור חום (ולהפך). אם ירשתם שידה או סתם בא לכם להתלכלך קצת, אפשר לצבוע אותה בצבעים (לא רעילים), לצפות בטפט, להדביק תמונות וציורים בטכניקה של דקופאז'. להחליף את הידיות המתקלפות בידיות פוליאסטר צבעוני או אפילו לייצר אותן לבד. מיטה: המיטה היא הרהיט החשוב ביותר בחדר. על כל שאר הדברים ניתן לוותר או למצוא תחליפים, אך למיטה טובה אין תחליף (אלא אם החלטתם שהעולל ישן אתכם). התינוק יבלה בה את רוב שעות היום והלילה, לפחות בהתחלה, ולאחר מכן היא תהיה מקום המקלט שלו והפינה שהיא רק שלו בבית. כדאי לשים לב:  תו תקן  המרחק בין השלבים צריך להיות 2-7 ס"מ, גובה המעקה צריך להיות במצב מורם - 60 ס"מ, במצב מורד - 25 ס"מ. יש לוודא שהמעקה ננעל ואינו יורד תחת לחץ, אלא רק עם שחרור הבלמים.  המזרון צריך להיות חסין אש ובעל ציפוי רחיץ, גודל המזרון צריך להתאים למיטה כך שהתינוק לא יוכל להכניס רגל ביניהם.  אסור שיהיו ברגים חופשיים או כאלה שניתן לשחרר ביד, פינות חדות, סיבים בולטים וכל פרט אחר שיכול לפצוע את הילד.  כשהתינוק מתחיל לשבת, ומתכונן לעמוד, צריך להנמיך את משטח המיטה עד הסוף.  ברגע שהילד מתחיל לעמוד, להוציא כל דבר שיכול להגביה אותו ולעזור לו 'לברוח' מהמיטה, כמו מגן ראש, צעצועים גדולים, כרית (שככלל אינה מומלצת לשינה של ילדים מתחת לגיל שנה).  לא להעמיד את המיטה ליד החלון כדי שהזאטוט לא יטפס החוצה.  לא להעמיד קרוב מדי למקור חום או קור, במקרה של מזגן.  לא להצמיד לקיר חיצוני. הקיר סופג לחות, מתחמם בקיץ ומתקרר בחורף. ולא היינו רוצים שהילד יתחמם ויצטנן אתו. גם את המיטה ניתן לצבוע בצבעים לא רעילים. אם יש לה ראש מסיבי, אפשר להדביק עליו ציור או תמונה. לכל ההורים הותיקים והחדשים בהצלחה ואל תשכחו לצלם את החדר למען ההיסטוריה כי תוך זמן קצר לא תכירו אותו. והמשך על חדרי ילדים, צבעים, תאורה, חידושים רעיונות והפתעות, בשבוע הבא.


אחורה

חדשות

  • עמרם מצנע מצטרף לציפי לבני

  • במסיבת עתונאים היום הודיעה ציפי לבני על הצטרפותו של עמרם מצנע למפלגת "התנועה".

  • עצומה להמתת חסד

  • לאחר המקרה הטרגי של הרופא אשר עזר לבתו חולת הסרטן למות והתאבד,

    עולה שוב הסוגיה של המתת חסד.